"מוזיאון האדריכלות הפתוח" במה שנותר מקיבוץ גנוסר 5.12.10

קיבוץ גינוסר הוא גן עדן, לא רק לאנתרופולוגים אלא גם לאדריכלים. מרבית הקיבוצים עשירים בארכיטקטורה איכותית, אך גנוסר עשיר במיוחד והודות לכך הופך לגלריית ארכיטקטורה פתוחה ומרשימה.

לפני שנתיים הלכתי לראות את חדר האוכל, מהגדולים שהוקמו בתנועה הקיבוצית, בהתחלה הייתי אופטימי וחשבתי שחדר האוכל יהיה פעיל ואפשר יהיה לאכול משהו. כשהגעתי אליו הוא היה נראה נטוש ונתון לגזלני פרטי בניין. חתולים הסתובבו באולם בקומת הקרקע, הברזים לשטיפת ידי החברים היו מפורקים, בשירותים לא היה נייר לנגב את התחת, לא אופניים, לא ריחות העולים מתנור, לא נפש חיה (חוץ מהחתולים כמובן). עוד אני מתרשם מהמצב בתחתית הבניין, שמעתי לחשושים במעלה המדרגות. מופתע עליתי למעלה - לאולם חדר האוכל עצמו. האולם הענק היה ריק משולחנות או כיסאות שהייתי מצפה למצוא בחדר אוכל, רק שולחן אחד וסביבו הצטופפו ששה גברים, מחציתם קשישים באים בימים ומחציתם בשנות ה-50 לחייהם. מופתעים הם שאלו למעשי במקום, עניתי שבאתי לראות את חדר האוכל בקיבוץ. הצעיר בחבורה ענה בנימה של התנצלות: "זה חדר האוכל. זה הקיבוץ. זה מה שנשאר מהקיבוץ: שִשייתנו"...

בניין חדר האוכל תוכנן על ידי האדריכל חנן הברון שבימים אלו מציינים חבריו ומוקירי זכרו עשור לפטירתו (2000-1931), מהבולטים והטובים שבאדריכלי הקיבוצים בישראל. מעטים אינם זוכרים את בית הקיבוץ המאוחד ברחוב סוטין שתכנן הברון בשיתוף האדר' זיוה ארמוני (שתכננה כאן בגנוסר את בית המלון) - בניין שנמחק שנה שעברה וחודשים ספורים אחריו נפטרה גם ארמוני. הברון היה גם אחד מהמתכננים הראשיים של הספריה הלאומית בקמפוס גבעת רם – מהמבנים הקאנונים של האדריכלות הישראלית, ושל עוד עשרות מבנים בקיבוצים ובראשם ללא ספק הוא מבנה חדר האוכל.

המבנה המתאפיין בפרופורציות הרמוניות אידיאליות, משקף היטב את הרוח הקיבוצית של הימים ההם (או מה ששאפה להיות): צניעות, פשטות, כנות ונקיה מכל קישוט מיותר ושאר מותרות. המבנה האופקי משתלב בנוף הקיבוצי ומתנשא מעליו רק במעט – וזאת בכדי להדגיש את חשיבותו בחיים השיתופיים. השימוש בחומרים גולמיים: בטון, מתכת וזכוכית – ללא ציפוי מלאכותי. פונקציונאליות מוחלטת המשרתת באופן מיטבי את החברים. מהחלונות הרחבים ניתן להשקיף על המדשאות ועל הכנרת וכך באמצעות קשרי העין מתחבר החבר שעמל היה כל היום כולו במפעל או במכבסה מהנוף בו הוא חי. ולכן זה עצוב מאד לראות שכל זה כבר לא עובד.

אפשר להצטער ואפשר לכעוס על מה שארע לתנועה הקיבוצית, אבל הביקור בקיבוץ גנוסר הוא חוויה תרבותית, ממש כמו הליכה בטירה של רוחות רפאים. עוד בולטים בקיבוץ: בית התרבות בתכנון אדר' מיכאל קון, מלון גנוסר בתכנון אדר' זיוה ארמוני ולבסוף גם בית יגאל אלון אותו תכנן הברון באחרית ימיו – ולכך אייחד רשימה נפרדת.

כותרת התמונה: חזית בניין חדר האוכל בגנוסר