התבטאות השר אלי ישי מזכירה ימים עבָרו

נושא

"סטריאוטיפים שליליים המודבקים לאוכלוסיות שלמות, הם מסוכנים ונזקם רב מאוד." אומר ישראל מטל אל, ומזכיר נשכחות

שר הפנים אלי ישי, בהתייחסותו לבעיית העובדים הזרים, בדבריו בערוץ 2 (nrg מעריב | 1/11/2009) אמר בין היתר: "האיום הוא על המפעל הציוני. התיאור של אלי ישי הוא של אכזר, שונא, אבל מי שעשה את הזכויות והתנאים של העובדים הזרים הוא אלי ישי, כשהיה שר עבודה ורווחה. אם יבואו לפה מאות אלפי עובדים זרים יקרה מה שאמר השר לביטחון הפנים: מחלות, צהבת, שחפת, איידס, סמים".

ההתבטאויות הקשות בשאלת העובדים הזרים וילדיהם, ובמיוחד ההצהרות של השר אלי ישי, מזכירות ימים אחרים. לפני שישים שנה, סבלו העולים מארצות המזרח והאסלאם מיחס שלילי במיוחד. מכיוון שבאו מארצות ערביות ומוסלמיות, נתפסו כאילו הביאו איתם את התרבות של העולם הערבי, על הסטריאוטיפים השליליים שייחסו כלפיה: רצחנות, אלימות, נחשלות, מחלות, בערות ועוד. דעות שליליות במיוחד נגד העולים מצפון- אפריקה בוטאו בכתבותיו של העיתונאי אריה גלבלום מ"הארץ". אריה גלבלום (1993-1912), עלה מפולין בשנת 1925, היה חבר "ההגנה" ונאסר על ידי הבריטים בגבול יפו. למד בזמן מלחמת העולם השנייה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, שירת בלבנון מטעם ארגון ה"הגנה", נכלא וכתב על חוויותיו כאסיר. מילא תפקידי מודיעין שונים בשירות בעלות הברית. אחרי המלחמה היה כתב "הארץ" באירופה וארה"ב וכן סופר מדיני וכתב צבאי של העיתון. אריה גלבלום התחזה לעולה חדש, בדק את מצב העולים ופרסם סדרת מאמרים ב"הארץ" בשנת 1949 בשם "חודש ימים הייתי עולה חדש". במאמרים אלה הציג בצבעים קודרים במיוחד את יוצאי צפון-אפריקה. הופעתם החיצונית גרמה לו אכזבה ובעיקר אופיים ותכונותיהם. הוא הביע חשש שהמשך העלייה ממרוקו יביא ללבנטיניזציה של המדינה ואף לחורבנה. גלבלום קרא להפסקת עליית יהודי צפון אפריקה וייחס להם תכונות שליליות ובהן בערות, שנאת עבודה, אלימות ונטייה לפשע. דבריו היו חדורים גזענות אנטי-מזרחית ברורה אם כי גם ניצולי השואה מאירופה, "שארית הפליטה", הוגדרו על ידו כ"זיבורית" (מטיב ירוד). המדרג שקבע לעלייה בשנת 1948 ובחודשים הראשונים של 1949, היה "הגוש הראשון, הספרדי-בלקני, הוא העילית; הגוש השני, האשכנזי-אירופי, הוא הזיבורית, והגוש השלישי, הערבי-אפריקאי הוא אף מסוכן!אריה גלבלום, "האמת על החומר האנושי", הארץ, 21 באפריל 1949) בכתבה 'עליית תימן ובעיית אפריקה', שהתפרסמה ב'הארץ' ב- 22 באפריל 1949, השווה אותם לערבים בארץ ובארצות מוצאם: "זוהי [העלייה מצפון-אפריקה] עליית גזע שלא ידענו עדיין כמוהו בארץ. נראה שיש אילו הבדלים בין יוצאי טריפוליטניה, מרוקו, טוניס ואלג'יריהאבל בדרך כלל הבעיה היא אחתלפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת, וחמור עוד יותר חוסר הכשרון לקלוט כל דבר רוחני. בדרך כלל הם עולים רק במשהו על הדרגה הכללית של התושבים הערבים, הכושים והברברים שבמקומותיהם; בכל אופן זוהי דרגה נמוכה עוד ממה שידענו אצל ערביי ארץ-ישראל לשעברבסיום המאמר, ציטט מדבריו של דיפלומט וסוציולוג צרפתי, שהתרה בפניו כי ניצחונה של ישראל נבע מהמוראל ומיתרונה בהשכלה, אולם פתיחת הארץ לעולים מאפריקה "עלולה להוריד אתכם ולעשותכם למדינה לוונטינית ואז נחרץ גורלכם ואתם מידרדרים לאבדון!הוא אף טען כי קליטת העולים עלולה הייתה לדרדר את רמתה התרבותית של המדינה ולסכן את קיומה. דבריו יצרו פולמוס ציבורי עז והעלו את הבעיה לסדר היום הציבורי. אפרים פרידמן, שהיה שליח ליהודים בצפון אפריקה משנת 1943, אשכנזי יליד הולנד, נלחם על כבודם של יהודי צפון אפריקה והשיב לאריה גלבלום (אפרים פרידמן, "על העלייה מצפון אפריקה", תשובה למר גלבלום, הארץ, 8.5.49 ). לדעת החוקר ירון צור, מי שעמד מאחורי הכתבות היה ראש מנגנון הקליטה של הסוכנות, הד"ר גיורא יוספטל, מכיוון שחרד משינוי האופי "המערבי" של ישראל ומן ההשפעות של התרבות "המזרחית".
סטריאוטיפים שליליים המודבקים לאוכלוסיות שלמות, הם מסוכנים ונזקם רב מאוד. העם היהודי סבל בכל תולדותיו מסטריאוטיפים שליליים ש"הוצמדו" אליו. בעשורים הראשונים להקמתה של מדינת ישראל סבלו העולים מארצות הערבים והאסלאם מדעות קדומות ומסטריאוטיפים שליליים והנזקים ניכרים עד היום. גם יוצאי אירופה, ניצולי השואה, סבלו רבות מסטריאוטיפים שליליים. מדינת ישראל היא מדינה יהודית וציונית בראש ובראשונה. אולם דווקא בגלל הסבל של העם היהודי ובגלל היותה מדינה קולטת עלייה, עליה לשמור על קנה המידה האנושי. 250 ילדים לא מסכנים את אופייה היהודי והציוני של המדינה. גדלתי על קו התפר בין העדות. בשנת 1949, כאשר הוריי התחתנו, נישואים בין אשכנזים וספרדים לא היו נפוצים. משפחתה של אימי עלתה לארץ ממרוקו בשנת 1837 ואבי ז"ל עלה לארץ מרומניה בשנת 1935. המורשת של הספרדים, המוכרת לי, היא מורשת של סובלנות ואנושיות. משר המייצג מפלגה הנושאת על דגלה את הסבל של העולים מארצות ערב והאסלאם, הייתי מצפה לחמלה רבה יותר כלפי ילדי העובדים הזרים, ללא קשר למדיניות הממשלה בנושא זה.

מקורות
ירון צור, קהילה קרועה, יהודי מרוקו והלאומיות 1943-1954, עם עובד, תל-אביב (2001)
יהושע קנז (עורך), הארץ השנה ה- 75, שוקן, ירושלים ותל-אביב (1996)

…– …". (…………". …– …".

ישראל בן דור يسرائيل بن دور:

היסטוריון, בעל תואר שלישי מאוניברסיטת חיפה. מתגורר בטל-אל ומלמד היסטוריה בתיכון משגב. בין עיסוקיו הרבים מתעד וכותב מחקרים וזכרונות כעוסק מורשה תחת הלוגו: "מחקרים היסטוריים שימושיים".


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם