סקירה היסטורית של מאבק תושבי ראמיה

בתחתית הדף קישורים לכל הכתבות על ראמיה.

1964
הקמת כרמיאל, על אדמות שהופקעו מדיר אל אסד, מג'ד אל כרום, בענה ונחף.

19.3.1976
הפקעת הקרקע המדוברת בראמיה.
כ-100 דונם אדמות פרטיות, בבעלות 7 בתי אב מהשבט הבדואי סוואעד.הקרקע רשומה בייעוד חקלאי, ועליה מבני מגורים, מבנים חקלאיים ועיבוד חקלאי.

האדמות יועדו להקמת שכונות "מכוש" ו"רבין" בדרום-מערב כרמיאל.

30.3.1976
ארועי יום האדמה הראשון במחאה על הפקעת יותר מ- 20 אלף דונם קרקעות  באזור כרמיאל-סכנין.

1989
עדי אלדר נכנס לתפקיד ראש העיר כרמיאל

 1991
בית המשפט העליון אישר את ההפקעה
תושבי ראמיה קיבלו צוי פינוי.

1995
חתימת מסמך ההבנות, אשר קיבל תוקף של הסכם מחייב.
החותמים: יוסף סוועאד מראמיה, מהנדס העיר כרמיאל, נציגת מינהל מקרקעי ישראל וח"כים ערביים.
כל בית אב יחתום מול המנהל על הסכם פינוי-פיצוי, יפנה את השטח ויקבל את הפיצויים שנקבעו:
30 מגרשים דו-משפחתיים בכרמיאל, שירשמו בטאבו
15 דונם לחלקאות ולמרעה
15 מגרשים לבניה מחוץ לכרמיאל, שירשמו בטאבו
פיצוי כספי על השטחים לפי הערכת שמאי.

תושבי ראמיה התחייבו להעביר למנהל רשימה, המוסכמת עליהם, של המפתח לחלוקת המגרשים.

1998
מגרשי הפיצוי היו מוכנים למסירה.
2 בתי אב חתמו על חוזה מול המנהל (2001-3), פינו את השטח שהיה בבעלותם (38.6 ד') ובנו בתי מגורים על חלק ממגרשי הפיצוי שנמסרו להם.

הפיצוי שנמסר לבתי האב האלו, היה לפי עקרון הבעלות היחסית - מספר מגרשי הפיצוי ביחס לגודל השטח שהופקע. אלו היו המשפחות שבבעלותן החלק הגדול יחסית של אדמות ראמיה, ולכן מספר המגרשים שקיבלו היה גדול, עדיין חלק מהמגרשים עומדים ריקים ולא נבנו עליהם דירות. לטענת תושבי ראמיה, המהלך הזה שנקט המנהל, גרם לסכסוכים פנימיים קשים בין תושבי ראמיה לבין עצמם. זאת מכיוון, שמספר המשפחות שנשארו בראמיה הזקוקות לפתרון דיור, גדול ממספר מגרשי הפיצוי שנשארו לפי מסמך ההבנות.

2009
בית המשפט המחוזי קבע, שמסמך ההבנות מ-1995 עדיין בתוקף.
על המנהל להוסיף מגרשים על הפיצוי שנקבע.
נמתחה ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל שהפר את ההסכם, בכך שקבע בעצמו קריטריונים לחלוקת השטח (לפי בעלות יחסית). על תושבי ראמיה מוטל עדייין להסכים ביניהם על הקריטריונים לחלוקת השטח.

2010
3 בתי אב מתושבי ראמיה ביקשו לחתום על הסכם פינוי-פיצוי אך המנהל, בעקבות הביקורת מבית המשפט ואי הסכמתו להוסיף פיצויים, נמנע מלבצע את ההסכם.

2013
מחלוקת פנימית בין תושבי ראמיה
בין 5 בתי האב שנותרו בראמיה, היו חילוקי דעות לגבי אופן חלוקת הפיצויים:
עקרון הבעלות היחסית - לפי גודל המשפחה המקורי.
או עקרון הריבוי הטבעי - לפי גודל המשפחה הנוכחי.
בית המשפט נדרש להכריע ובאוגוסט 2013 נפסק:
העקרון שיקבע הוא עקרון הבעלות היחסית, והוא יחייב את כולם. מי שלא יחתום בתוך 90 יום על הסכם פינוי פיצוי יחשב כמוותר על הפיצוי החריג וישאר רק עם הפיצוי הכספי לפי הערכת שמאי.
3 בתי אב הגישו ערעור על החלטה זו, אחד מהם באיחור.
שאר המשפחות לא הגישו ערעור
ובכל מקרה הם עדיין לא פינו את שטחי המגורים שלהם.

בעקבות פסה"ד המחוזי נחתם לאחרונה,  הסכם פינוי – פיצוי נוסף, במסגרתו התחייבו החותמים לפנות את השטח המוחזק על ידם (8.2 ד').

3.2.2014
פגישה בעניין ראמיה בועדת הפנים של הכנסת.
תושבי ראמיה מציגים רשימת דרישות מגובשת.
נכון לתאריך זה, הם מאוחדים בדרישה לדיור חלופי לכל 45 המשפחות הגרות היום בראמיה, ללא קשר לגודל החלקה שבבעלותם (עקרון הריבוי הטבעי).
לטענתם, הפעולה של מנהל מקרקעי ישראל בדרך של פיצוי לפי עקרון הבעלות היחסית היה מהלך שזרע סכסוכים פנימיים אצלם. לדברי סאלח סועאד המרכז כיום את המאבק, הדרך היחידה להמשיך היא בפעולה משותפת ובערבות הדדית, עד להסדר דיור הולם לכל תושבי ראמיה. קיימת הסכמה בין המשפחות שהמאבק הוא משותף.
הועדה תמליץ על הליך גישור למציאת פתרון, שילוו אותו שני חברי כנסת.

28.10.2015
בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין לעירעורים אזרחיים, דחה את העירעור שהגישו תושבי ראמיה. בפסק הדין נקבע, כי למשפחות המתגוררות בשכונת הפחונים שבלב כרמיאל יש 30 יום לחתום על מסמכי הפינוי. עוד נקבע, כי אם יחתמו, תינתן להם ארכה של שנה להתפנות מהמקום, אולם אם יעדיפו שלא לחתום, יינקטו נגדם צעדים כדי לפנותם, כשאחת הדרכים היא פתיחת תיקים בהוצאה לפועל.

כיום הובהר, שבמהלך החודשים הקרובים לא יתבצע פינוי, אך פתרון אחר עדיין לא נמצא. התושבים ממשיכים במאבק ומסרבים לפנות את בתיהם.

מקורות:
פסקי הדין המוזכרים, פרסומים מטעם תושבי ראמיה, דוברת עיריית כרמיאל, דוברת רשות מקרקעי ישראל, סיור בראמיה ושיחות עם סאלח סועאד, מקורות חדשותיים ברשת.

תמצית עמדות הצדדים

דרישות תושבי ראמיה:
מתוך נייר עמדה של ועד התושבים, פברואר 2014

• הקפאת כל צווי הפינוי וההריסה מאז 1991.
• חיבור מידי של 45 המשפחות שגרות בראמיה כיום לרשת החשמל הציבורית, עד לסיום המשא ומתן בנושא.
• להוסיף ל - 30 מגרשי הבניה שהוקצו לקהילה באופן שרירותי ולא חוקתי, עוד 45 מגרשים לבניה לדור הראשון, השני, והשלישי – במיקום הנוכחי בראמיה.
• השוואת מפתחות הפיצוי והבינוי, לאלו של הקהילות היהודיות בסיני ובגוש קטיף.
• מציאת פתרון לבית העלמין לקהילת ראמיה, בסביבה הגאוגרפית הקרובה.
• אנו דורשים להקים מידית ועדת גישור ודיאלוג, בראשות שופט עליון, אשר תדון במימוש של זכויותינו הקנייניות והחברתיות – ברוח העקרונות הדמוקרטיים המקובלים בעולם המערבי.

עמדת רשות מקרקעי ישראל:
התקבל מדוברת רמ"י - אורטל צבר. פברואר 2014

• הפיצוי שהוצע להם הינו עצום ומופלג, ביחס לאחרים שאדמתם הופקעה.
• המדינה הסכימה לפיצוי חריג ונדיב, משום שהשטחים היו מאוכלסים, ומתוך ציפייה לפינוי מהיר של השטח.
• בית המשפט קבע, כי מי שלא יחתום במועד על הסכם פינוי-פיצוי ייאלץ לוותר על מגרשי הפיצוי, ויהיה זכאי לפיצוי כספי בלבד.
• לרשותם עומדים 18 חודשים מיום חתימת הסכם עד לפינוי, כך שיהיו להם בתי מגורים מוכנים ביום הפינוי.
• הטענה, שישנם חילוקי דעות בין בתי האב בראמיה, אינה נכונה כלל ועיקר. בפסק הדין נקבע מהי הקרקע שבבעלות כל אחד מבתי האב, שבגינו הוא זכאי לפיצוי.
• הוגשו 2 ערעורים, המבקשים להוסיף מגרשים על הפיצוי שנקבע, וטרם התקבלה החלטה בעניינם. ערעור נוסף, על גודל השטח המופקע, הוגש באיחור.
• למרות זאת, הם לא חתמו על הסכמי פינוי-פיצוי במועדים שנקבעו ע"י בית המשפט, ובכך הם מפסידים זכותם לפיצוי החריג שנקבע, אלא אם כן ביהמ"ש העליון יקבע אחרת.

עדי אלדר, ראש העיר כרמיאל:
מידע שהתקבל מדוברת עיריית כרמיאל, לביאה פישר, במהלך 2013-2014 ופורסם בדוגרינט.
לקריאה נוספת על עמדת עיריית כרמיאל - כאן

• יזמתי את הדיונים שהובילו להסכם ב-1995.
• המדינה מילאה את כל מחויבויותיה לפי ההסכם: הכנת תכנית לשכונה, הכשרת שטחים חקלאיים והערכת שמאי.
• חלקה- היחיד- של עיריית כרמיאל על פי ההסכם, היה לאתר שטח לשכונה החדשה וזאת עשתה יחד עם הבדואים. תכנון ואישור השכונה בועדה המחוזית בוצע בשנת 1998.
• בשכונה החדשה יש תשתיות למים, ביוב וחשמל, כל השטחים מיושרים ומגודרים, נמצאת כ- 100 מ' בקו אווירי מהמיקום הנוכחי של ראמיה.
• עיריית כרמיאל מספקת מים. אספקת חשמל לא בידיה של העירייה כי חברת החשמל לא מאפשרת לספק חשמל למבנים ארעיים.
• תושבי ראמיה המתלוננים על מצוקתם ומודאגים מעתיד ילדיהם, יכולים בתוך זמן קצר לשנות ללא היכר את תנאי מחייתם, אם יחתמו מול מנהל מקרקעי ישראל, על מנת  שיוכלו לעבור לבתי-קבע בשכונה שפותחה עבורם, ברמה של שכונת וילות בכרמיאל.
• הפתרון מתעכב כיום בגלל סכסוכים פנימיים בין תושבי ראמיה. בינתיים הם חיים בעליבות נוראית ולעירייה אין שום דבר שהיא יכולה לעשות, כי זה בינם לבין רשות מקרקעי ישראל.
   

כל הכתבות בנושא ראמיה:

קודם תתפנו, אחר כך תקבלו זכויות - ראיון עם סלאח סוועד יו"ר הועד

נובמבר 2015 - הודעה מטעם ועדת המעקב העליונה - נגד גירוש התושבים בראמיה, כרמיאל

תמונות מסיור דוגרינט בראמיה - 7.2.2014