אוהדי בית"ר ירושלים במשחק כדורגל מול אוהדי סחנין

נושא

אוהדי סחנין ובית"ר ירושלים נפגשו למשחק ידידותי בסחנין והחליפו חוויות.

מה קורה כשאוהדי קבוצות הכדורגל סחנין ובית"ר ירושלים נפגשים למשחק ידידותי בסחנין?

פגשתי בין אוהדי בית"ר השרופים את סאלם עפאן, תושב בועיינה, מוסלמי, בן 30. הוא בעל מאפייה וסוחר פירות, והולך לכל משחק של בית"ר בגשם, בשלג, בחמסין וברמדאן. כששוחחתי אתו דיבר מהר, כחושש שלא יספיק להעביר את המסר שלו ואת מטרת שליחותו. "עזבתי הבוקר את אבא שלי בבית חולים עם אירוע מוחי בשביל לבוא למשחק האוהדים. אני מרגיש כמו בחג, יום מאוד מאושר עבורי, כאשר האוהדים משתי הקבוצות יושבים יחד. הייתי רוצה שכל ירושלמי יגיע לכאן ויראה איזה אנשים נהדרים נמצאים פה. אנשים משכילים, מבינים עניין. שיפסיקו לחשוב שכל אחמד ועלי וסלים, בגלל שהם ערבים, הם אנשים פרימיטיביים".

איך מגיע ערבי תושב הצפון להיות אוהד בית"ר? סאלם: "כשקיבלתי את ההחלטה הייתה הרבה התרגשות, חשש ואפילו פחד. ואכן, אינני רוצה להסתיר, ההתחלה הייתה קשה. מאד סבלתי. הייתי חוזר הביתה ובוכה בלב. היה כאב גדול. אבל אם נחושה בך ההחלטה לקדם מטרה של הפחתת גזענות ואלימות בין אנשים וליהנות מכדורגל נטו, אז יש כוח. אני כבר חמש שנים כל הזמן במגרשים".

מה קורה במשחקים של בית"ר? סאלם: "האנשים שצעקו כל הזמן, "מוות לערבים, מוות לערבים", לאט לאט החלו לראות שיש ערבי שיושב בקהל והתחילו להתבייש. לפחות אלה שנמצאים סביבי. כשאני שומע קללה, אני מביט אחורה לעבר המקללים והיהודים שסביבי מיד מגנים עלי. הם עושים את העבודה עבורי ומונעים מהמקללים להמשיך. זה בהחלט מבייש אותם". "אינני רוצה להרגיש שום פחד, אבל לפני כל מפגש בין בית"ר לסחנין יש לאוהדים הרגשה רעה וחשש ממה שעלול לקרות. אין לנו קרניים, אנו אוהדים את בית"ר בדיוק כמוהם. אנו נאמנים לבית"ר ולמדינה. בית"ר היא קבוצה ככל הקבוצות, יש לה שחקנים טובים, מוטיבציה ונחישות".

סאלם לא הגיע לבד למשחק. מי החבר שלך? סאלם: " זה חבר יהודי, יותר מאח. אנו הרבה שנים יחד. היום הוא גר בטבריה, קודם במעלה אדומים. בעבר, כשהיה נכנס לנצרת הוא די חשש. היום כשהוא מגיע לנצרת, למשל במשחק הגביע נגד 'אחי נצרת', הוא ממש שמח. הוא למד להשתלב באנשים הללו. אין לו שום שנאה על רקע לאומי. הם בסה"כ יריבים ספורטיביים שלו".

אורן: "אנחנו והם דורי דורות כאן. היו כאן אבותינו, היו כאן אבותיהם וגם אחרינו ימשיכו להיות כאן בנינו ובניהם. אף אחד לא יעזוב. לא אנחנו ולא הם. זו המדינה שלנו. שלנו זה אומר שלי ושלו". אורן מספר על עצמו: "גדלתי בירושלים. הייתי ימני קיצוני, מנערי "כך" של כהנא. אצלי, הערבי נתפס כמו מחבל מעזה או מג'נין. כולם מחבלים. לא הבנתי שיש הבדל בין אלה מעזה לאלה שגרים בארץ.

כשהתחתנתי עברתי לצפון והתחלתי לפגוש ערבים בעבודה. פתאום התעוררתי: אין פה שני עולמות. יש עולם אחד. אין שני סוגים של אנשים. כולם בני אדם כמוני וכמוך". כיצד הכרת את סאלם? "הכרתי אותו עוד כשהיה נער. לפני המון שנים. וככה לאט לאט, שיחות בטלפון מה נשמע? תעבור, תיכנס. היום אנחנו ממש אחים. יום אחד הצעתי לו לבוא לראות איתי משחק של בית"ר. ואז הוא נדלק".

אין זה סוד שלעיתים מתגלה יחס גזעני בקרב האוהדים. איך מתמודדים עם אירועים כאלה? אורן: "פעם פעמיים, ילדים התחילו לקלל אותו... תפסתי ונפנפתי אותם, ומאז אנשים נזהרים. חוץ מזה, לומדים לא להתייחס. כשאני עם סאלם, לא משנה איפה אהיה, אם מישהו ירצה לפגוע בו בגלל היותו ערבי, אני אשכב על הגדר בשבילו!".

לוּ נקלע זר ביום שישי למגרש 'דוחא' בסחנין, היה מתפלא למראה עיניו במגרש ובחדר ההלבשה התכוננו אוהדי סחנין ואוהדי בית"ר ירושלים למפגש ההיסטורי בין שני מחנות האוהדים. המפגש, שהתקיים בחסות 'מדינת הכדורגל' ובסיוע 'הקרן החדשה לישראל', הצליח מאוד והסתיים ב"טעם של עוד", בעיקר בתחושה שאפשר גם אחרת בלי אלימות וגזענות. המשחק עצמו נגמר ב"צו פיוס" - שוויון 5:5.

המשלחת מירושלים הגיעה בשעות הצהריים לסחנין וביקרה במוזיאון העיר ובעוד כמה מקומות. מאוחר יותר סעדו שתי הקבוצות ביחד וירדו למגרש. התגובות בשני המחנות היו דומות. כולם חשו שהמפגש מעביר מסר לאוהדי שני המחנות, שייפגשו ביום ראשון להצגה האמיתית בקריית אליעזר. שאדי, אוהד סחנין: "אנחנו בטוחים שיכולים להיות בעתיד מפגשים נוספים כאלו. אפשר לשחק כדורגל בלי אלימות ובלי גזענות. אנחנו מברכים את אוהדי בית"ר שהגיעו לכאן וגאים במפגש מהסוג הזה".

יפתח, אוהד בית"ר: "אנחנו מייצגים את האוהדים המתונים של בית"ר. המטרה שלנו היא להעביר מסר שאפשר לשחק כדורגל בלי אלימות, בצורה משוחררת ונעימה לשני מחנות האוהדים. אני מאוד מתרגש מהאירוע. לא באנו לכאן כדי לצאת נגד המתנגדים בקרב אוהדי בית"ר, באנו כדי להראות שאפשר גם אחרת".

בני סחנין במשחק מול בית"ר ירושלים

– – – –

בני סחנין במשחק מול בית"ר ירושלים
תיוג
ישובים
איציק גרשוני ايتسيك جرشوني:

תושב משגב, רודף שלום וקיום משותף.

לבלוג של איציק בדוגרינט בנושא בני סחנין וכדורגל בכלל


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required