4 נשים מארגון תהילה, תמיכה להורי הומואים ולסביות 12.1.12

 
פעם ראשונה שאני מראיינת ארבע נשים במקביל, נשים שנסעו המון קילומטרים להגיע לכאן, אחת מירוחם, אחת מהרצליה, אחת מאילנייה ואחת מכפר בלום.
 
עדי בר דוד מאילנייה צעירת המרואיינות, עובדת בעמותת עלם, אבל לראיון כאן הגיעה כי היא פעילה בארגון הנוער הגאה – איג"י. עדי מסייעת למדריכים בקבוצות השונות, ובעיקר לשתי הקבוצות של איג"י בגליל: בכרמיאל ובקריית שמונה, בארץ בסה"כ כ-30 קבוצות, נוער שבהן 1500 בני נוער .
 
בתיה בר טוב מכפר בלום- אמא לבת לסבית ובן הומו שייכת לארגון תהילה, ופעילה בארגון, שנותן תמיכה להורים שיש להם ילדים הומוסקסואלים, לסביות, בי סקסואליים וטרנסג'נדרים.
 
רותי אהרונוב מרמת השרון - אמא לבן הומו, מתנדבת בארגון תהילה ומסייעת בהקמת קבוצת הורים חדשה של עמותת תהילה בצפון בראש פינה.
 
יעל אגמון מירוחם – מנכ"ל עמותת תהילה, בעבר פרסמנו מאמר בנושא שכותרתו היתה: כשהילד יצא מהארון ההורים נכנסים לארון. יעל, אמא לבת שמגדירה את עצמה כביסקסואלית.
 
לשאלתי למה העמותה עוסקת גם בהומוסקסואלים גם בלסביות גם בביסקסואלים וגם בטראנסג'נדרים השיבה יעל : "היחס לכל אדם צריך להיות אותו יחס, מי שמגדיר אותה כקהילה אחת זו הסביבה העוינת. כי בפועל הומו מוטרד למשל מנושא הפונדקאות אבל את הלסביות זה לא מטריד".
 
ההומופוביה מושרשת חזק בכל הדתות המונותאיסטיות. רואים בקבוצות ההורים קשיים רבים. לעיתים רק אחד מההורים יודע, יש הורים שמתעלמים.
 
רותי מוסיפה : "נכון שהקהילה מגוונת עם פנים וצרכים שונים, אך ההורים מתמודדים עם בעיות דומות, יציאה מהארון מלווה בקשיים רבים להורים והשאלות דומות. אנחנו כארגון נותנים מענה להורים".
שאלתי את בתיה: ומה קורה לאחים?
 
בתיה: "מבחינת האחים נתקלתי בבעיה כשילדי הגדולים יצאו מהארון, היו בעיות ושאלות לשני האחים הקטנים, הפסיכולוג הרגיל רק אמר כמה הוא מעריך אותנו כהורים אבל ללא מענה רלוונטי לצרכים. בשלב מסוים עשינו מה שאנחנו חושבים, נפתחנו גם במשק גם בכלל ובהחלט היו בעיות. צריך לטפל גם בשאר המשפחה".
 
עדי מספרת שהיא לסבית, "גדלתי בהתנחלות בהר חברון, תמיד ידעתי שאני לסבית, בגיל 16 יצאתי מהארון, ידעתי מה אני מרגישה לפני שידעתי איך קוראים לזה. לא היה לי מודל לחיקוי. להורי היה לא פשוט, הם שאלו את עצמם מה אנחנו עשינו לא בסדר, והאם יהיו לי ילדים?
 
ההורים עשו תהליך ארוך ועמדו בחתונה עם סבתי מתחת לחופה. גם לאחיותיי היה לא פשוט אבל אמא שלי אמרה, ברגע שאנחנו בטוחות בדרך, שום דבר לא עומד בדרכנו."
 
בתיה אומרת : "כל הזמן צריך לצאת מהארון מחדש, ועל כן יש לי שלט גדול שתלוי על הבית הבן שלי הומו אז מה הבת שלי לסבית אז מה."
 
עדי: "כשיצאתי מהארון זה היה תחום שהעסיק אותי מאד, היום זה אחד מהזהויות העיקריות שלי אבל לא רק, גם להורים שלי בבית זה כבר לא עניין.
 
בהמשך הראיון שמענו על מה קורה בקבוצת אי"גי בקריית שמונה, מה קורה בפריפריה בכלל, שמענו איך התמודדו האמהות עם היציאה מהארון של ילדיהם.יעל דברה על האחריות שלנו כהורים, על הרצון להקים קבוצה במגזר הערבי והרוסי ועל זה שכל עובדי העמותה הם מתנדבים והמליצה לקרוא את הספר "אמא יש לי משהו לספר לך : סיפורי יציאה מהארון.”
 
 
ראיון צפוף, כי כ"כ הרבה יש להגיד בנושא, בעיקר בגלל שהוא מדובר ומיוחצן מעט כ"כ , מוזמנים להקשיב לראיון
 
עריכת הטקסט: חגית לביא
 

 

.

מומלץ להאזין לשיחה

Submitted by מבקר on 14. January 2012 - 14:00.

"כי עוד נפשי דרור שואפת.." מומלץ להאזנה עד הסיום המרגש.. רחל

»
מידע על הכותב
ראיונות רדיו - חדוה ליבנת - תובל
חברת קיבוץ תובל, יזמת חברתית, בעלת תואר שני בגיאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה, מיוזמי דוגרינט, מו"ל האתר.
ניתן ללחוץ כאן ולראות טורים קודמים של הכותב/ת