בזכות תג מחיר 11.1.12
אחת הדמויות המרכזיות בטרילוגיה המרתקת של סטיג לרסון הינה ליסבת סלאנדר.
ליסבת הינה נערה צנומה ונמוכה אולם חזותה רחוקה מלהעיד על אופיה. ליסבת אלימה מאוד ורואה באנשי החוק אויב. לעולם אין היא פונה למשטרה, את בעיותיה היא פותרת בעצמה.התקשורת מסתכלת על סלאנדר כעל אירגון טרור. ליסבת השליכה פצצת תבערה מאולתרת על אדם במכונית וכך הפכה אותו לשרוף ולנכה. שנים לאחר מכן השלימה את המלאכה וחיסלה אותו באמצעות גרזן.
ליסבת הממה בשוקר חשמלי את האפוטרופוס שלה וקעקעה על גופו "אני אנס, סדיסט וחזיר". סלאנדר אלימה ומסוכנת בכך אין ספק אולם התמונה, חלקית בלבד. אותו נכה מסכן הינו סוחר נשים שהתעלל באכזריות בנשים ובאמה של סלאנדר במשך שנים ורצח קורבנות רבים. אותו אפוטרופוס אנס את סלאנדר באלימות. סלאנדר אושפזה בכפייה ועברה התעללות של אנשי החוק. איש לא היה שם לעזור לאמה או לה, אבל השוטרים היו שם כדי לכלוא אותה.
סלאנדר אינה מאמינה במוסדות החוק אבל סלאנדר מאמינה בצדק.
הבעיה המרכזית בנארטיב, איננה העובדות המוצגות בו, הבעיה היא מה שלא מסופר.
התקשורת (לפני טירוף הדרת הנשים) סיפרה לציבור סיפור. הסיפור זרם מכל במה אפשרית בהיסטריה בלתי פרופורציונאלית. הנראטיב של התקשורת בנוי על עובדות נכונות, אולם כמו כל נראטיב, עוצמת השקר נובעת מהעובדות שהוא מסתיר.
ישראל הפעילה כח רב מאוד בעזה ופגעה באוכלוסיה אזרחית, בכך אין ספק. מה שדו"ח גולדסטון מסתיר הינו כי במשך שמונה שנים מפציץ חמאס את ישובי הדרום, קוטל בהם והופך את חייהם לגהנום. גולדסטון אינו מתאר כיצד החמאס מסתתר בתוך האוכלוסיה האזרחית וכיצד זו עושה כל שביכולתה על מנת לתמוך בו ולעזור לו לרצוח. "עת לדבר ועת לשתוק" מגחכת מכונת התעמולה השמאלנית. "טרוריסטים" כינה את נוער הגבעות אותו סוחר קולות המריח בחירות מתקרבות. אולי התבערה שהוא יצר תעלה אותו מעל אחוז החסימה.
על מנת להבין את העומד מאחורי תג מחיר, חשוב להבין כיצד הפרקליטות מחריבה היום בתי יהודים בשומרון. ארגון כלשהו, למשל "שלום עכשיו", נובר בגנזך הירדני וטוען כי בעבר הרחוק, קרקע מסוימת ניתנה ע"י מלך ירדן לפלוני וצאצאיו (אשר אינם יודעים על כך) והם היורשים. הבתים בהם יושבים אנשים עשרים, שלושים שנה ובהם השקיעו מיליוני שקלים נמצאים לטענתו על קרקע פרטית. בג"ץ וזאת רוב האנשים אינם יודעים, אינו שומע עדויות או בוחן ראיות, לשם כך יש בית משפט (המקום בו בד"כ נידונים סכסוכי קרקעות). בג"ץ דורש תשובה מהפרקליטות וזו עונה (אוטומטית) שצריך להרוס את המבנים. בעלי הבתים אינם כלל צד לדיון ולא ניתנת להם הזדמנות להציג את עמדתם. עמדת העותרים אינה נדרשת להוכחה כלל משום שהמדינה כמשיבה מאשרת אותה. השלב הבא הינו כי ב2 לפנות בוקר, מגיעים כוחות גדולים לבית המשפחה, נותנים לה 3 דקות לארוז ומעיפים באלימות את בני הבית ההמומים. דקה נוספת והבית חרב על הריהוט והציוד שבו.
נבחן דוגמה קטנה, לצורך העניין. הפרקליטות "אישרה" בפני בג"ץ כי מגרון בנויה על קרקע פרטית. בעקבות זאת החליט בג"ץ להרוס את הבתים. הפעם, לאחר החלטת בג"ץ, תבעו ה"בעלים" מהמדינה פיצויים בבית משפט השלום. דא עקא וכאן חיכתה לתובעים הפתעה.
בנגוד לדבריה בבג"ץ, אמרה הפרקליטות כי הקרקע איננה שלהם כלל וכי עליהם להציג ראיות. יש לשפשף את העיניים ולהבין את אשר אירע כאן. לאחר שהפרקליטות טענה בבג"ץ כי מדובר בקרקע פרטית ועקב כך הורה בג"ץ להרוס את הבתים טענה הפרקליטות בבית משפט השלום את ההפך!!!
שינוי גרסת הפרקליטות לא תועיל מכל מקום לתושבי מגרון. בייניש כבר גמרה אומר להחריב את הכל. הריגוש כנראה חזק מדי. לשם כך המציאה ביניש המצאה משפטית חדשה "כל מה שאינו קרקע מדינה הוא קרקע פרטית". הבנתם את זה? אף אחד אינו יכול להוכיח בעלות כלשהי, אבל את בתי היהודים חייבים להרוס.
עתה שערו בנפשכם כי מחר מודיעים לכם שביתכם בגליל שייך למוסטפה ויש לכם חודשיים להתפנות לפני שתעקרו בכח. בנוסף, אין לכם כל אפיק משפטי סביר דרכו תוכלו לפעול. אפילו להוכיח את צדקתכם אינכם רשאים. אין כאן תביעת מקרקעין אשר ניתן להתמודד עימה בבית משפט אלא רק עתירה של השמאל הקיצוני ומולה הסכמה של השמאל הקיצוני וכל זאת בחסות השמאל הקיצוני.
יתרה מכך, לו מישהו היה מתנכל לביתכם בתל אביב, לכל היותר היה מקבל פיצוי כספי (לאחר הוכחות כמובן). מעולם לא הורה בית המשפט להחריב שכונת מגורים משום הטענה שהקרקע שייכת למישהו אחר, וודאי לא אחרי שתיקה של שנים רבות.
תושבים רבים בשומרון מתארים פעילות אלימה וקשה מצדה של משטרת יש"ע. תחושת רבים הינה כי המשטרה בנקודות מסוימות עוינת מאוד את ההתישבות. עדויות רבות הצטברו אודות חיפושים בלתי חוקיים, מעצרים אלימים, פיברוק ראיות, התאנות והטפלות לתושבים, גיוס שוטרים לנקודות חיכוך על בסיס דיעות פוליטיות וכו'.
היהודים בחברון אינם מתלוננים במשטרה על התנכלויות מצד הערבים. הם יודעים היטב כי אם יתלוננו רק הם יפגעו מכך. כאשר ערבי תוקף מינית נערה והיא הולכת להתלונן במשטרת חברון, מזומן אותו ערבי לחקירה. בחקירתו הוא טוען כי הנערה תקפה אותו. הערבי משוחרר מיד ומתחילה מסכת היסורים של הנערה שהותקפה. מהר מאוד למדו היהודים כי המשטרה המוצבת בחברון הינה גוף עוין ויש להשמר מפניו.
הפרקליטות קבעה נהלי אכיפה שונים ומחמירים במיוחד לאזורי העימות. נהלים אלו מופעלים נגד יהודים בלבד. הפרקליטות צפצפה על היוע"מ לשעבר, אליקים רובינשטיין, שהורה לבטל את הנהלים הבלתי חוקיים הללו העומדים כנגד כל יסודה של שיטת המשפט שלנו.
"טענת הפלייה לעולם נשמע לה, והיא בתשתית התשתיות. עקרון ההפלייה יסודו בצורך עמוק הטבוע בנו, בכל אחד מאיתנו... כי לא יפלו אותנו לרעה, כי נזכה לשוויון... הפלייה מוליכה אל תחושה-של-קיפוח ותסכול, תחושת-קיפוח ותסכול מישירים אל קנאה, ובבוא קנאה תאבד תבונה . . ."חשין בג"ץ 1703/92.
מעשיהם של נוער הגבעות הינם התגשמות מדויקת של הדברים. פגיעות הערבים בציוד יהודי נותרות בלא מענה או פרסום. היהודים נרדפים עד צוואר, חירותם וזכויותיהם נשללים שלא בהליך משפטי נאות. רדיפה, אכיפה סלקטיבית וואקום של סעד חוקי.
כאשר התקבלה אותה החלטה אסטרטגית בפרקליטות להרוס בכל מחיר, נולד תג המחיר.
אנשי תג מחיר הם קורבנות המסרבים להיות קורבנות. לראשונה מזה 2000 שנה, מתנגדים היהודים לרדיפות השלטוניות בכח.
מובן שכל זה יכול היה להמנע, מובן שאין כל צורך במלחמה המיותרת הזו אולם השמאל לעולם לא יחמיץ הזדמנות למלחמה.
הזרוע המשפטית והזרוע התקשורתית משלבות ידיים כדי להרוס בתים, להשאיר יהודים בלא קורת גג ולזרוע מדנים בתוך האוכלוסיה. הציבור הכללי עומד נבוך ואינו יודע כיצד להתמודד עם הסיפור החסר, עם היד שפותחת וסוגרת את ברז המידע בהתאם לאינטרס הפוליטי.
אני אתכם אנשי תג מחיר! מאבכם צודק מאין כמוהו. הטרוריסטים היחידים כאן הם אנשי הפרקליטות וסוחרי הקולות.
להם, לא חשוב המחיר.
מידע על הכותב
.thumbnail.JPG)
העוולות כלפי 30 משפחות הן רק חלק קטן מהסיפור
בטור שלך יש ביקורת על השמאל ובית המשפט שלכאורה מפלה לרעה את המתנחלים ויותר מכך אינו מגנה את דו"ח גולדסטון שלכאורה אינו אובייקטיבי. לפי טור זה, השמאלנים, למען הצדק היו צריכים להתנגד לפינוי מתנחלים, או למה שהמחבר קורא "החרבת בתי יהודים".
לדעתי, מה שנעלם מדרישת הכותב היא התבוננות רחבה של התהליך מעבר לפינוי 30 בתים.
אנחנו נמצאים בתקופה של מחאה חברתית, ואני במיוחד משתמש במילה מחאה ולא צדק חברתי, וזאת מאחר וצדק מתייחס לאיזה שהוא חלום אוטופי שלא יתממש. בני אדם לא נולדו שווים ובעלי יכולות דומות. אין כוונה לחלק את העושר באופן שווה, יש שנולדו עם יותר, יש שעבדו קשה להשיג מטרות והון, ויש גם ברי מזל שהסתדרו. ובכל זאת הדרישה לשוויון, הדרת הקפיטליזם, צדק חברתי או איך שזה לא נקרא, בעיני מי שתומך בה זה ברור שהיא לא יכולה להתקיים רק "עבורינו". הדרישה היא גם ברמה הגלובלית. זה לא נאמר מתום, ברור שגם מה שמכונה "האביב הערבי" הוא אולי חלק מזה אבל אינו הולך בדרך הזו.
אלא, שאנחנו יכולים לנסות להשפיע רק מבפנים כלומר על מה שקורה אצלנו. מה הטעם לחפש את עוולות האחרים כשזה יכול להיעשות רק ברמת הדיבור. אנחנו יכולים להשפיע רק מבפנים ופירושו, עבור מי שהשקפתו תומכת בחיים במדינה דמוקרטית בסגנון מערבי, שזה לא הוגן לשלוט על למעלה משני מיליון פלשתינאים שחיים בשטחי יהודה ושומרון בהם מתגוררים כמאתיים אלף יהודים ששולטים במרבית התשתיות, מים, חשמל, כבישים, נגישות, תנועה, מקורות תעסוקה וכל היבטי החיים שאנו מייחלים ודורשים לעצמנו.
לפיכך, ברור לנו שהעוולות שנעשות לשלושים משפחות במיגרון או במקומות אחרים, אף כי אולי הן מוצדקות, הם עבורנו רק חלק קטן מהסיפור, שילטון הכיבוש (בלי להכנס לסימון גבולות) הוא שמנציח את העוול העיקרי, ואת זה מבינים לא רק שמאלנים אלא אפילו אנשים כמו אריק שרון שהיה מאבי ההתנחלויות בצעירותו, ובבגרותו הבין את המצב שהוא עצמו מאלו שגרמו לו, וניסה לתקן בהתנתקות המכונה משום מה "גירוש" מגוש קטיף, שם כאלפיים משפחות שלטו על משאבים של למעלה ממיליון בני אדם.
32954
לא פלא אם כן שבמחאה שחזינו בה בקיץ שעבר, לא היתה כמעט השתתפות של חרדים או מתנחלים שערך החיים במדינה דמוקרטית וזכויות אדם הוא ערך פחות חשוב עבורם. זה הסיפור ולא הריסה של בית או הקמת מאחז.
משה שליט.
קשקשן
מה אתה מדבר על חוקים, משפטים? בתי משפט?
הישיבה בשטחים הכבושים היא הפרה רבתי של החוק הבינלאומי. אם כ"כ אכפת לך ממשפט אתה צריך לקרוא למתנחלים לצאת מהשטח הכבוש.
אבל לא אכפת לך לא מחוק, לא ממשפט ולא מצדק. רק קדושת האדמה מעניינת אותך, לא חייהם של בני האדם.
צבוע היית(ם) וצבוע תישאר(ו).
יהודה ושומרון היא ארצנו
ראשית חבל שאתה חושש להזדהות בשמך, אני אדון אותך לכף זכות ואניח שאתה לא שלם עם קשקושיך (כהגדרתך) ולכן לא נקבת בשם.
הטענה המגוחכת שמדובר בשטחים כבושים איננה אמיתית כלל כמובן, אין לה כלל על מה לסמוך ואיננה מעוגנת לא בחוק הבינלאומי, לא בהיסטוריה ולא במוסר הטבעי.
הכינוי "שטחים כבושים" הינו תעמולה פוליטית בלבד ומטבע הדברים אני נמנע מלאמצו.
מבחינת החוק הבינלאומי, ערביי השומרון וגם ערביי עזה מעולם לא הקימו מדינה כלשהי, ממילא לא ניתן לכבוש מהם שטח אשר לא היה בבעלותם. ביחס לבעלות פרטית-זהו דבר הצריך להתברר בבתי משפט-כל טענה לגופה. ביחס לבעלות לאומית-בית לאומי, מעולם לא היתה לאותם מהגרים אשר פלשו לארצי ההיסטורית זכות לאומית כלשהי על השטח. צריך לזכור שהחמולות השונות אשר היגרו ממדינות רבות כ"כ ושייכים למקורות שונים לא ידעו כלל שהם עם עד לאחרונה. ההמצאה החדשה הזו רובה ככולה נועדה יותר לפגוע בישראל מאשר להקים משהו עבורם.
נבחן מה שאומרים הערבים עצמם בהקשר זה:
"רק למטרות טקטיות אנחנו מקפידים להדגיש את זהותנו הפלסטינית, כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלסטינית נפרדת כדי להעמיד אותה מול הציונות: ייסודה של מדינה פלסטינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל... לאחר שנשיג את כל זכויותינו בכל פלסטין – אסור שנדחה אף לרגע אחד את האיחוד מחדש של ירדן ופלסטין". (זוהייר מוחסין, ראש ארגון הטרור "צא'אקה" וחבר הוועד הפועל של אש"ף, בעיתון ההולנדי "טרוב" מ-31 במרץ 1977 )
באותו אופן התבטא גם פארוק קדומי ("שר" החוץ של אש"ף) ואין כאן מקום להאריך בציטוטים.
כך או כך, מאחר ומעולם לא היתה מדינה פלשתינאית, ממי בדיוק כבשנו את האדמות? מהירדנים?
עם ירדן יש לנו הסכם שלום ואין להם כל תביעות טריטוריאליות נגדנו כך שלדבריך אין כל ביסוס כמובן.
מבחינה היסטורית- לעם ישראל היתה ממלכה אשר התקיימה אלף שנה (!!!) באיזור זה עד לקטסטרופה היסטורית, כשבא טיטוס הרשע והחריב את ארצנו והגלה את עמנו. לערביי השומרון מעולם לא היתה מדינה כלשהי כאן. לאלו שהגרו לכאן מירדן היתה מדינה בירדן, לאלו שהגרו מעירק היתה מדינה בעירק, לאלו שהגרו לכאן מערב הסעודית היתה מדינה בערב הסעודית, לסורים בסוריה וכך הלאה.
מבחינה מוסרית - הערבים כבר הוכיחו שאין להם כל רצון במדינה וכל עניינם הוא חיסולה של ישראל. בעניין זה אתה מוזמן לקרוא את מאמרי בנושא שהתפרסם באתר זה. כנופיות הטרור הללו ניסו לרצוח את פליטי התופת באירופה אשר שבו לארצם. מלבד טרור ודם בכל מקום בו דרכה רגלם, לא תרמו כנופיות הטרור דבר לאזור. רק לאחר שעם ישראל השב לארצו החייה את השממה ורק לאחר שהם הובסו במלחמה שכל מטרתה היתה חיסול היהודים, לא הקמת מדינה, פתאם הם נזכרו שהם עם.
לדבריך אין כל ביסוס והם מופרכים מיסודם ובהקשר זה נאה לך הכינוי אשר בחרת לעצמך.
בכלל, עצם הרעיון ההזוי הזה, שעם ישראל שחי פה ויצר פה והקים פה ממלכה במשך אלף שנה הוא כובש בארצו שלו הינו רעיון אנטישמי ביסודו ומעולם לא היה מועלה כנגד שום אומה אחרת.
תג-מחיניקים
לרעי לוי שלום רב!
קראתי את דבריך וקראתים שנית ואף שלישית ואני מודה - אקרובטיקה משובחת כל-כך טרם ראיתי. יכולותיך בקפיצת פליקלק אחת לאחור, להפוך לבן לשחור, לילה ליום, חושך לאור - הן וירטואוזיות.
ע"מ לסבר את האוזן הייתי רוצה לתת דוגמה אחת או שתיים, אבל בשפע חצאי האמיתות (שכידוע גרועות הן משקר) הפזורות לאורכו ולרוחבו של המאמר - אינני יודע היכן להתחיל.
קח למשל את הציטטה הזאת מתוך מאמרך:
"ארגון כלשהו, למשל "שלום עכשיו", נובר בגנזך הירדני וטוען כי בעבר הרחוק, קרקע מסוימת ניתנה ע"י מלך ירדן לפלוני וצאצאיו (אשר אינם יודעים על כך) והם היורשים. הבתים בהם יושבים אנשים עשרים, שלושים שנה ובהם השקיעו מיליוני שקלים נמצאים לטענתו על קרקע פרטית..."
מה אני אמור להבין מכך? (נעזוב רגע את הטענה המופרכת ש"הבעלים אינם יודעים על-כך") האמירה ש"אנשים יושבים בבתים כבר עשרים ושלושים שנה... " שזה הרבה זמן? שהזמן הרב הזה שעבר נותן חזקה על משהו? האם זה לא סותר את הטענה שלך (במאמר ה"תגובה לתגובה"):
"מבחינה היסטורית- לעם ישראל היתה ממלכה אשר התקיימה אלף שנה (!!!) באזור זה עד לקטסטרופה היסטורית, כשבא טיטוס הרשע והחריב את ארצנו והגלה את עמנו. לערביי השומרון מעולם לא היתה מדינה כלשהי כאן".
נעזוב (שוב. אין ברירה) את הטענה המגוחכת ש"לערביי השומרון מעולם לא הייתה מדינה כלשהי כאן"... (הרי זה כמו לטעון שליהודי הגליל מעולם לא היתה כאן מדינה...). גם הטענה ה"היסטורית" בדבר "ממלכה ישראלית אשר התקיימה כאן אלף שנה" - על ההיסטוריה היא בוודאי לא נשענת. (חשבון פשוט מראה: ימי הבית הראשון - 1026 עד 586 לפה"ס 440 שנה + ממלכת החשמונאים: 166 עד 63 לפה"ס - 103 שנה. סה"כ: 440 + 103 = 543 שנה. שלא לדבר על כך שממלכת ישראל נחרבה עוד כ - 150 שנה קודם לכן ...וכבר אמרנו מהי חצי אמת).
הנקודה הזקוקה להבהרה היא איך בטענה הקודמת - 20- 30 שנה היו הרבה זמן ולא מאפשרים חזקה על רכוש ערבי ואילו כאן למעלה מאלפיים שנה שעברו הן לא הרבה זמן ומאפשרים את זכותנו על הארץ. כמו תמיד גם כאן צריך להחליט: אם 2000+ שנים הן לא הרבה זמן, אז גם 20-30 שנה הם לא הרבה זמן (ולהיפך).
כך גם הטענות על הפרקליטות ועל בייניש... אני מבין שאתה היית רוצה לנהל את בית המשפט העליון או אחד מחבריך ב"נוער הגבעות". בה"ש עוד לא הגענו לכך אם כי הימין עושה את כל המאמצים שזה יקרה.
אשר למגרון אומר בקיצור: לא את "בתי היהודים" אלא את בתי העבריינים והגזלנים צריך להרוס (אפילו אם הם למרבה הצער, יהודים). הדבר הוא כ"כ פשוט שאין שום צורך להסביר. פעם - החל מימי בגין העליזים, כל ביקורת מוצדקת או לא מוצדקת על המדינה, הייתם "פותרים" בזעקות: "געוואלד ! אנטישמים! עוכרי ישראל! שואה!". היום יש סיסמה חדשה: כל מי שלא מסכים לשרוף מכוניות של ערבים ומסגדים הוא "שמאל קיצוני", אז הפרקליטות היא "שמאל קיצוני" ובית-המשפט הוא "שמאל קיצוני" והבג"צ הוא "שמאל קיצוני" ובייניש היא "שמאל קיצוני" וממשלת ישראל היא "שמאל קיצוני"... עפ"י זה הגענו לכך שאתם "שמאל מתון"...
מה אומר לך? ראיתי כבר קוזקים נגזלים וראיתי גם תנינים מזילים דמעה, אבל קוזק נגזל מזיל דמעות תנין - זו פעם ראשונה.
הנה עוד קטע הזוי מדבריך:
"היהודים בחברון אינם מתלוננים במשטרה על התנכלויות מצד הערבים. הם יודעים היטב כי אם יתלוננו רק הם יפגעו מכך. כאשר ערבי תוקף מינית נערה והיא הולכת להתלונן במשטרת חברון, מזומן אותו ערבי לחקירה. בחקירתו הוא טוען כי הנערה תקפה אותו. הערבי משוחרר מיד ומתחילה מסכת היסורים של הנערה שהותקפה. מהר מאוד למדו היהודים כי המשטרה המוצבת בחברון הינה גוף עוין ויש להשמר מפניו".
אכן הדברים האלה הם כמעט אמת לאמיתה. רק צריך להחליף בהם שתי מילים: איפה שכתוב יהודי לכתוב ערבי ואיפה שכתוב ערבי לכתוב יהודי.שכן כך זה יצא אמת להמיתה. (נתאר לעצמינו שמישהו היה כותב משפט מעין זה: ..." ב - 15.5.48 התקיפו חמש מדינות היהודים את המדינה הערבית הצעירה"... גם כאן הכל נכון, רק צריך להחליף את המילה "יהודים" במילה "ערבים" ולהיפך).
טענה "מעניינת" נוספת היא ש"אין כיבוש"... נכון ב – 67 גויסנו, נכון – לבשנו מדים וחגור, נכון - חבשנו כפל"ד ונשאנו נשק, נכון – עלינו על הטנקים ועל המטוסים, ירינו, הפגזנו, עברנו את הגבול המדיני, נלחמנו בצבא האויב, ניצחנו, נשארנו בשטחים שלא היו שלנו (ועד היום שום ממשלה בישראל לא סיפחה אותם אל המדינה, והם יודעים למה) אבל... מי ראה כיבוש?... מי שמע על כיבוש???
יכולתי כך עוד להמשיך ולהפריך את בל טענותיך המגוחכות יותר והמגוחכות פחות, אך אסתפק בזאת.
אני מבקש רק להתייחס עוד לפתיח שלך בדבר סיפורה של הנערה ליסבת סלאנדר, שכן מה שהיא עשתה זה בדיוק הדבר ההפוך מ"תג מחיר", משום שהיא גבתה מחיר (בלי תג) מן האיש שפגע בה ישירות. אז מבלי להיכנס לויכוח הלגיטימי אם היא עשתה מעשה ראוי או לא, לפחות יש בזה קשר והגיון כלשהו. מה שעושים התג-מחירניקים הוא דבר שונה מן הקצה אל הקצה: כאשר צה"ל מפנה מאחז בלתי חוקי - הם יורדים בחצי הלילה אל איזה כפר קטן ונידח ושורפים בו את המסגד, וכ"אפריטיף" כורתים ומחריבים כרם זיתים סמוך, שבעליו מתפרנס ממנו בקושי רב מזה עשרות שנים ויתכן שאף לא שמע על המאחז ההוא. האם יש צורך להסביר את ההבדל???
אין לי ספק שאותך לא שכנעתי. אתם תמשיכו בדרככם ובמעשיכם. רק דבר אחד אבקש מכם: אל תדברו על מוסר, כי מוסר הוא כמו שאמר הלל הזקן: "את השנוא עליך - לא תעשה לחברך (קרי – זולתך) ואידך זיל גמור..."
זהר אופיר
שכנעת אותי. אני מאחל לך שתזכה שבית הכנסת שלך יוצת
וסיסמאות לאומיות שמחות של יהודים שמחים ירוססו על קירות ביתך. כך תוכל להנות מתג מחיר קרוב לבית, ולא רק בשומרון וביהודה
http://www.hakolhayehudi.co.il/?s=%D7%AA%D7%92+%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8