המוציא שמן מן הארץ: תערוכת ציורים של משה קסירר בגלריית יודפת

נושא

"הנושא חייב להניע אותי, לגרום לי לגירויים אינטלקטואלים ורגשיים. הזית לדוגמה, עץ שאני מאד אוהב, מעריך ומרבה לצייר, אני מאוד מוקסם ממנו ויכול להתפעל כל פעם מחדש כשאני נפגש בו."

 

 
 
ההיסטוריה של הציור השתנתה אחרי המצאת הצילום. עד המאה ה19 התפתחות הציור נעה בכיוון אחד לעבר הראליזם, הציירים ביקשו לחקות בציור את הטבע בצורה האמתית ביותר. משהומצאה המצלמה וניתן ליצור דימויים של המציאות ובעיקר של דיוקנאות, הציור מחפש לו אפיקי התפתחות שונים.
 
משה קסירר מתגורר ויוצר ביודפת, מצייר ציורי נוף הנמצאים ברב שיח עם ציוריהם של רובין וגוטמן, מאבות הציור המתחדש בארץ ישראל וגם עם ואן גוך וסזאן מבחינת השימוש בצבעים ונקודות המבט.
 
"אני נהנה לצייר, למרוח את הצבע על הבד. לראות משיכות מכחול, לראות גושים וגבשושיות של צבע, לראות את הברק של צבע השמן, להריח אותו, זוהי הנאה חושית."
 
בפועל "לצייר" משתמשים כשרוצים לתאר פעולה של הנחת צבע על משטח, אולם אין שני ציירים המציירים באופן דומה. משה קסירר פיתח בשנים האחרונות טכניקה ייחודית ויוצר עבודות עשירות, צבעוניות, הלוכדות את האור בצורה ייחודית (הציורים נראים מוארים מבפנים): "אני מנסה לתפוס בציורי את האור, אך לא זה שמגיע מהשמש, אלא אור הרבה יותר קדום, אור שהוא אנרגית החיים על פי אמונות רבות."
 
העבודה על היצירות יכולה להיערך שבועות רבים, היות ומדובר בהנחת שכבות צבע עד שמתקבל הדימוי, הצבע והטקסטורה הרצויים. שאלתי את משה "איך אתה יודע שציור מוכן?" והוא ענה " אני ממשיך לעבוד על ציור עד שאני מרגיש בחושי ובעיקר הבטן ששולחת אותות, שהציור הגיע לשלמות ההרמונית שלו. כל עוד הציור לא הגיע לשם, יש אי שקט בגוף. ברגע שההרמוניה הושגה, יש מנוחה ורגיעה כללית."
 
ההנאה מהיצירות של קסירר היא קודם כל הנאה אסטטית, אולם קיים בעבודות עומק וישנם רבדי קריאה נוספים של רעיונות ואידיאולוגיות שמשה מבקש להעביר דרך האמנות. משה קסירר מצייר כבר כמה שנים ציורים גליליים, בדרך כלל הנושא העיקרי הוא הזית.
 
"הנושא חייב להניע אותי, לגרום לי לגירויים אינטלקטואלים ורגשיים. הזית לדוגמה, עץ שאני מאד אוהב, מעריך ומרבה לצייר, אני מאוד מוקסם ממנו ויכול להתפעל כל פעם מחדש כשאני נפגש בו."
 
את אותו קסם ואותה התפעלות משה מצליח להעביר בציוריו, מרסל דושאן שרצה לתאר את מעשה האמנות דיבר בדיוק על כך, על השאיפה לצמצם את הפער בין כוונותיו של האמן לתוצאה הסופית ולמבטו של הצופה.
 
נושא נוסף שנחקר על ידי קסירר בציור הוא הסולם שהפך מאובייקט פונקציונאלי, כלי לעבודת המסיק, לאובייקט קונספטואלי המבקש לדון בקשר בין הגשמי לרוחני, בין הארץ לשמיים (סולם יעקב, ספירות קבליות). הסולם ש"איבד" את תפקידו, מצויר באופן סוריאליסטי והסצנות הופכות להיות מעולם הפנטזיה.
 

אוצרת: שושי נורמן

פתיחה יום חמישי 15.9.11 החל משעה 18.00
הגלריה ממוקמת בחנות הגרביים לשעבר, ביודפת
עבודה של משה קסירר
פרט מתוך עבודה של משה קסירר

עבודה של משה קסירר
פרט מתוך עבודה של משה קסירר
שושי נורמן شوشي نورمان:

אוצרת. אמנות עם דיאלוג.


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם