סקר הכנה לקראת שימור בריכת הפאשה בעכו

נושא

העלאת בריכת הפאשה לסדר היום של בעלי העניין במקום היא הזדמנות פז, שייתכן שלא תחזור, לקדם התערבות של שימור במונומנט

בריכת הפאשה" נמצאת בשוליים הצפונים-מזרחיים של כפר הנוער "מנוף יד נתן", ליד עכו. מצפון לה מצויים הגנים הבהאיים (אל בהג'ה) וממזרח אמת המים המוליכה לעכו ומוסד "עתידות". מניתוח המקורות ההיסטוריים עולה כי האחוזה ההיסטורית שבשטחה הייתה השתרעה על שטח של כ-208 דונם. כיום מפוצל שטח זה בין מוסדות שונים, ואך מעט שרד מהמתקנים של גני האחוזה. מדרום וממערב לבריכה יש מתקני טיהור שופכין ובריכות חמצון, ומצפון שטח בור ובו הריסות של מבני אבן ובטון, כנראה שרידי מבני העזר של אחוזת הפאשה. הבריכה המכונה "בריכת הפאשה" משתרעת במדרון המשתפל למערב. מידותיה 52X35 מטרים, שטחה הכולל כ-1,820 מ"ר וקיבולתה כ-1,920 מ"ק. שמה ניתן לה בזכות זיקתה לדמותו של סולימאן פאשה, מושל עכו ובונה אמת המים לעיר. היא נבנתה, ככל נראה, בזמן הקמת האמה והארמון הסמוך, בין השנים 1817-1815. השינוי בתוואי האמה לעומת התוואי של אמת אל-ג'זאר, שקדמה לה, נעשה כדי שתעבור באדמותיו של הפאשה ותאפשר את השקייתם. הבריכה שימשה כנראה כמתקן עזר להשקיית הגנים הסמוכים ולרווחתו של הפאשה, וניתן להסיק מכך שהקשר בין אמת המים לעכו ולבריכת הפאשה ואדמותיו היה מתוכנן. שמם של גני הפאשה שובש לגני הבהג'ה או הבהג'י. עם נטישת גנים אלה ושגשוגם של הגנים הבהאיים מצפון, דבק בהם השם הבהג'ה. למרבה הצער מעטים מאוד המקורות ההיסטוריים על הבריכה והגנים, במיוחד כאלה הקשורים באירועים שלאחר הקמת הארמון. סולימאן פאשה הוריש את הגנים לחתנו עבדאללה פאשה, ממנו עברו לח'ורשיד וסעיד צאלח אמין ומהם לאחים ג'ריס ואסכנדאר ג'מאל ולמשפחת ביידון. לצד היותה מתקן חקלאי פונקציונלי שימשה הבריכה לנופש ולמרגוע. ראש הברכה, שנקבע במפלס הגנים העליונים, מרוצף ברוב פאר ושימש, ללא ספק, כטיילת נופית מיוחדת. ציורי הקיר שעל דפנותיה הרהיבו את העין גם במבט מן הארמון וגם מהביתנים שנקבעו בפינותיה. אופן תפקודה, על שלל פתחיה, טרם פוענח במלואו, אך ניכר כי נעשה שימוש אדריכלי ונופי עשיר במי ההשקיה בדרכם אל הבוסתנים. תעלות המים שנמשכו ממנה אל הבוסתנים הפכו את ביתני הגן לאיים מוקפי מים, ואלה, עם ברכות ההשתקפות האליפטיות, הצבעים העזים וריצוף חלוקי הנחל - יצרו גנים יוצאים מן הכלל באיכותם הנופית, ומקום יחיד במינו בארץ-ישראל העות'מאנית. לאחר הקמת המדינה הוקמו בשטחי האחוזה מוסד שיקומי ("עתידות") וחווה חקלאית (יד נתן - כיום "מנוף"). בשנות השבעים של המאה העשרים פוצל שטחם של גני הפאשה בין שני המוסדות, מה שניתק למעשה את הארמון מן הבריכה ואת הגנים העליונים מן התחתונים. בור החמצון שהוקם ממערב לבריכה ניתקה אותה מחלקות הבוסתנים שהושקו על ידה, והיא נותרה כמונומנט ללא ההקשר התפקודי החקלאי שלה. כך בא הקץ על גני הפאשה. חרף התהליכים המכלים של הבליה וההרס, ולמרות הזנחת המקום בארבעים השנים האחרונות, ברכת הפאשה נמצאת במצב השתמרות יוצא מן הכלל. המבנה עצמו שרד בשלמות, וכן כ-75% מרצפת החלוקים המקורית. מצב ההשתמרות של ציורי הקיר קשה יותר, אך על שתיים משלוש חזיתות הבריכה השתמרו די מרכיבים שבעזרתם אפשר יהיה לשחזרם באופן כמעט מלא. התעלות והמתקנים שבבסיס הבריכה נהרסו בחלקם, וחישופם עשוי לשפוך אור על תפקודם המקורי, על צורתם ועל הטכנולוגיה של בנייתם. הבעיות העיקריות שמצאנו היום באתר הן השתרשות של צמחייה בתשתית הבריכה, בליבת הקיר, בראש הקיר ותחת הטיח; קטעים חסרים בטיח ההידראולי, שולי טיח רופפים ואבני שפה נוטות לנפול; נזקים שגרמו מיני רכיכות וחידקים התוקפים את הטיח העשוי מדבק עצמות; התערבות מאוחרת בריצוף, לצד קטע חסר, חוסר בחלוקי ריצוף ושוליים רעועים, ועוד. לאור זאת - הפעולות הראשוניות הנדרשות היום הן הדברת הצמחייה וכיסוי זמני של ראש הבריכה, כריתה סלקטיבית של עצים שהשתרשו בקירותיה, פעולות למניעת פגיעה מכנית בה וכיסוי אמת המים. העלאת בריכת הפאשה לסדר היום של בעלי העניין במקום היא הזדמנות פז, שייתכן שלא תחזור, לקדם התערבות של שימור במונומנט. רצוי מאוד לבצע כבר עתה, לפני עריכת תכניות וגיבוש כוונות של יזמים ובעלי עניין, כמה פעולות ייצוב ראשוניות לעצירת תהליכים פעילים של בליה והרס בבריכה. חלק מפעולות אלה ניתן לביצוע בעזרת בני נוער וכוח אדם לא מקצועי, בלוויית הנחיה מתאימה. יש לציין את תרומתם לתהליך התיעוד של כפר הנוער "מנוף" ומוסד "עתידות", ואת פעולת צוות העובדים של המרכז הבהאי העולמי, שדאגו לגיזום הצמחייה באתר, למדידות ולחישוף וניקוי הריצוף של ראש הברכה. תודה לאליעזר שטרן, ארכיאולוג מחוז הגליל המערבי, שחשף את צפונותיו של המקום ואת הפוטנציאל הגלום בו. בעריכת הסקר השתתפו אדריכל אמיר פרוינדליך, מארק אברהמי, משמר אמנותי ברשות העתיקות, המהנדסת יעל רוזנטל והמהנדס עופר כהן וד"ר אבי ששון מהמכללה האקדמית אשקלון. פורסם באתר רשות העתיקות.

פואד פאשה-מדינאי עוסמאני,מתוך: ויקיפדיה

ישובים

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם