יוסף והלגה מתחילים להתרחב וזה הזמן לדון בשמות. הלגה שומרת על משהו משם, מארץ הולדתה (גרמניה). יוסף רוצה לנתק מגע, וקודם כל זה צריך לבוא לביטוי בשמות.

ואלה שמות

הקולקטיביזם היה דומיננטי בימי העליות אבל בכל זאת כבר אז בצבצו ניצני האינדיבידואליזם. יוסף לא מצא את עצמו בחיק החם של חדרה והתחיל לחפש דרך משלו.

הלגה החליטה לעלות, יוסף החליט להתחתן כי בתנועה מחלקים סרטיפקטים לזוגות נשואים והסיפור עובר ליבשה חדשה...

לקריאת הפרק הקודם - לחצו כאן.

הפרק השלישי בסיפור "חלום יוסף". לקריאת הפרקים הקודמים

לקריאת הפרק הפותח - לחצו כאן

הפעם אני רוצה להתחיל מהסוף. זה הפרק האחרון שנכתב ראשון ושהוביל לכל הפרקים שנכתבו אחריו.

חג שבועות עבר חלף לו. המקרר עדיין מלא בכל טוב: חריצי גבינות עיזים וקממבר, שאריות מעוגת הגבינה המוקצפת ויוגורט מטובל.

אני פוקח עיניים, מתיישב במיטה. לבד. עובד עזב את הדירה ועבר למעונות. הציעו לו מלגה, משהו עם שילוב של לימודים ומחקר וככה יממן את כל הלימודים שלו ובטח לא יפסיק עד לדוקטורט.

אם ללמוד גיאולוגיה אז רק בירושלים. זאת העיר הכי מתאימה. לפעמים היא מזכירה את המכתש. שכבות שכבות וככל שאתה נכנס פנימה, עתיק יותר.