תגובות אחרונות

  • קרית שמונה של זהב   לפני שנה אחת 40 שבועות

    תודה לכותב על אזכור הכפר הפלסטיני שהיה במקום. עד כמה שידוע לי הקרב בתל-חי היה תוצאה של אי הבנה,אולי בורות .זה היה בטרם נקבעו סופית גבולות הארץ.לפי הסכם סיקס-פיקו הגבול היה צריך לעבור צפונה מעכו. בקו ישר לכינרת. אח׳׳כ הבריטים דרשו שלצורכי העליה הצפויה כתוצאה מבצוע הבטחת הצהרת בלפור,את הכללת מעינות הדן . גם בנימוק שא׳׳י משתרעת מדן עד באר שבע.מטעמי אינטרסים שלהם הגבול הדרומי נקבע לפי תכתיבם ב1905: מרפח-רפיח למפרץ עקבה-אילתעד לטבע. הערבים אז כולם סורים התנגדו לשלטון הצרפתי בסוריהוחפשו יחידות של הצבא הצרפתי.

  • סקירת נגישות ברחוב הגעתון בנהריה - יש בעיות ועדיין אין מענה   לפני שנה אחת 40 שבועות
    נגד הטיעון הזה אי אפשר לעמוד, ולא רק מי שיושב בכסא גלגלים, כל אחד.
    אני פשוט הזדעזעתי מתת הרמה
    ולמי שלא מאמין, תכנסו לקישור במאמר של ד"ר רויטל ואל תוותרו לעצמכם על תיעוד המתרחש בישיבת העיריה בנושא הנגישות. 
    לא להאמין. ראש עיר בישראל
  • זהב בקרית שמונה   לפני שנה אחת 41 שבועות

    פשוט כיף לקרוא את הכתבות שלך בכל הנושאים...סגנון הכתיבה מרתק

  • טרף קל – נשים עם מוגבלויות ופגיעה מינית   לפני שנה אחת 41 שבועות

    שרון,
    ניסיתי לשלוח דוא"ל לכתובת הרשומה מספר פעמים והשליחה נכשלה.
    אפשר לכתוב לי. orenroo@gmail.com.

  • רמדאן.. חודש של תפילה, חברה ותרבות رمضان.. شهر صلوات، اجتماعيات وثقافة   לפני שנה אחת 41 שבועות

    מתי נגמר השנה ?

  • קרית שמונה של זהב   לפני שנה אחת 41 שבועות

    תודה על התיאור היפה למקום.נשמע מקום מעניין לבקר.
    משך אותי המשפט שהתייחס לכפר הערבי חלסה שאומר: "עם שחרור צפת נטשו אותו תושביו ונותרו רק בניין המסגד והמעיין..."
    המשפט שולל לחלוטין נרטיב קיים אצל חלק מתושבי המדינה אשר בעיניהם זה היה כיבוש וגירוש או במקרה הטוב בריחה מפחד.
    במאמרו של יהושע רץ שתיאר אותו מקום הוא כתב בתוארו את המקום: "הכניסה לפארק צמודה למסגד הקטן של הכפר חליסה שהיה כאן לפני הקמת קרית שמונה ושמו מוכר לחלקינו מהסיפורים על קרב תל חי ויוסף טרומפלדור, ולאחרים מזכיר...." ..אכן מאזכר מר רץ את העלייה לארץ ציון אבל הניסוח שלו אינו מוחק או מתעלם מהחלק האחר של התושבים שיש להם נרטיב אחר למקום.
    אולי זה גם מה שהוביל לשוני בין הכותרות לשתי הכתבות שמתארות אותו מקום : "קרית שמונה של זהב" ו-" זהב בקרית שמונה".
    רק נציין מהכפר הקטן נותרו דברים יותר חזקים מעבר לבניין המסגד והמעיין, נותרו זכרונות של התושבים שפעם גרו שם.

  • טרף קל – נשים עם מוגבלויות ופגיעה מינית   לפני שנה אחת 42 שבועות
  • שאלה נעלמה- על התנועה הציונית והיחס לערבים   לפני שנה אחת 42 שבועות

    הקישור למאמר המלא נוסף לכתבה זו, ונמצא כאן בסוף הכתבה. תודה לישראל בן-דור.

  • המלחמה היא לא שחור-לבן   לפני שנה אחת 43 שבועות

    אורית יקרה, אם את מקבלת מסר זה צרי איתי קשר בהקדם! מה קורה איתך???חושבת עליך כל הזמן.מתגעגעת. הילה-דינה

  • שאלה נעלמה- על התנועה הציונית והיחס לערבים   לפני שנה אחת 43 שבועות

    איך אפשר לקבל קובץ עם המאמר המקורי של יצחק אפשטיין?

  • افكر ان... אני חושבת ש...   לפני שנה אחת 43 שבועות

    אני חושבת ששתינו יכולות למצוא מכנה משותף שיתאים לכל אמא ואישה עובדת באשר היא.טלי כבר את מבינה על מה היה המאמר אחרי שהוא גרר תגובות בעברית מצד ג'נאן ומצדי.

  • افكر ان... אני חושבת ש...   לפני שנה אחת 43 שבועות

    אני חושבת ששתינו יכולות למצוא מכנה משותף שיתאים לכל אמא ואישה עובדת באשר היא.טלי כבר את מבינה על מה היה המאמר אחרי שהוא גרר תגובות בעברית מצד ג'נאן ומצדי.

  • افكر ان... אני חושבת ש...   לפני שנה אחת 43 שבועות

    אכן אי ידיעת השפה היא מחסום אמיתי להבנת האחר אבל לעניות דעתי אינה המחסום העיקרי.. הרי יש מחסום ראשוני שתלוי באי הרצון להבין, מה שסאמיה קראה לו המחסום הרגשי... לפעמים אני מדברת או כותבת בעברית ובכל זאת מרגישה שמי שממול אינו מבין וזה לא בגלל שהעברית שלי לא טובה או לא מובנת אלא זה נובע מאי רצון להבין או להקשיב..
    אני התעניינתי בכתבה של סאמיה והבנתי אותה לא רק בגלל ששפת האם שלי ערבית אלא כי ניסיתי להבין מה יש לסאמיה להגיד.. תוך כדי קריאה דמיינתי את המבט שיש לה ברגע הכניסה הביתה לאחר יום עבודה והחשיבה על המטלות שמחכות לה בבית ..דמיינתי את ניצוץ הגאווה בעיניים תוך כדי כתיבת השמות של הילדים שלה.. ניסיתי לשים את עצמי במקומה ברגע כתיבת הכתבה ולנסות להבין מה היא מרגישה מאחורי המילים. רק בשיטה כזו ניתן להבין מה יש לה להגיד.
    את טלי גם אם לא הבנת את המילים הרי התעניינת להבין ותבקשי לתרגם לך במידת הצורך כדי שתביני כי יש לך רצון להבין.. יש אנשים שמבינים ערבית מצוינת אבל לא מתעניינים מה סאמיה מרגישה בתור אמא עובדת שמגדלת ילדים לבד.
    אז גם אני אמשיך לכתוב בעברית ובין היתר על חשיבות לימוד השפה הערבית ועל ערכים וזאת בתקווה שמישהו יתעניין להבין.
    לגבי שאלתך לעניין הכתיבה בשפה ספרותית: אין הכרח לכתוב רק בערבית ספרותית אבל לפעמים קיימים הבדלים בשפה המדוברת בין איזורים או כפרים שונים ולכן העדיפות לשפה הספרותית בכתיבה אולי נובעת מהיותה השפה המובנת לרוב אצל כולם.

  • افكر ان... אני חושבת ש...   לפני שנה אחת 43 שבועות

    כן, גם לי זה מציק. במילים אלו פרסמתי את המאמר בפייסבוק:

    הצטרפתי לצוות דוגרינט. זה היה קצת רעיון שלי, לעודד כתיבה מקורית בערבית, אפילו ששלושת רבעי הקוראים (ואולי יותר) אין סיכוי שיבינו.
    המאמר הראשון שנכתב על-ידי סאמיה הראה לי כמה זה מבאס. אני רואה ואיני יכולה להבין. אז אם את/ה קורא/ת ערבית, או אם גם בך זה מעורר תסכול, את/ה מוזמנ/ת להיכנס למאמר, או לדיון בעקבות אי יכולת לקרוא את המאמר.

  • افكر ان... אני חושבת ש...   לפני שנה אחת 44 שבועות

    شكرا لك جنان على قرائته وعلى الكلمات المعبرة

     

  • افكر ان... אני חושבת ש...   לפני שנה אחת 44 שבועות

    טלי תודה.

    אני חושבת שבמערכת יחסים שנוצרה בינינו בתוך דוגרינט ובכלל עם כל אדם שמרגיש צער שהוא לא יודע ערבית המחסום כבר הוסר, חלקית אולי אבל עדיין יותר מהשפה זה המחסום הרגשי שמונע מפחד לפעמים או שנאה או סתם אדישות, לכן אנשים איכפתיים הם אלה שסוללים את הדרך להכרה והבנה גם אם השפה תהווה מחסום, זה יהיה מחסום שאפשר להתגבר עליו ולמענך ולמענם אני אמשיך לתרגם. 

  • افكر ان... אני חושבת ש...   לפני שנה אחת 44 שבועות

    הכתבה כמו שהיא מופיעה ממחישה לי את המחסום שיש בינינו. אני פשוט רוצה לדעת מה המחשבות שלך, ולא יכולה...זה נמצא מול העיניים שלי, האותיות אפילו לא לגמרי זרות לי כי אני יכולה לקרוא אותן, אבל בכל זאת לא מבינה.. זה מצער אותי.
    גם לחשוב שהמחסום הוא חד כיווני בעצם, כי את כן מבינה הכל בעברית. איך מרגיש להיות בצד השני? זה שאת לא מובנת, האם זה מרגיש כמו התרסה, או אולי ויתור? הדרה? אני תוהה.

    באופן אישי אני יכולה לעשות יותר כדי להבין ערבית, אבל כחלק מצוות דוגרינט אני חושבת מה לעשות כדי להקטין את המחסום, את הזרות, לעשות את התכנים נגישים גם למי שלא קורא ערבית, להתגבר על המחסום אבל לא להתעלם ממנו וממה שקורה משני צדיו. מקוה שזה ברור. מבחינתי כבר השגנו משהו כי עולות שאלות מעניינות.

    שאלה אחרת:
    האם תמיד כשכותבים כתבה מסוג כזה היא תהיה בערבית ספרותית, או שאפשר לערבב לפי הצורך והבמה?

    טלי

  • קינת תג מחיר مرثية للوضع الذي ادى الى احراق مسجد طوبا زنغرية   לפני שנה אחת 44 שבועות

    גם בטבחה עשו מעשה נתעב דומה, אני מקווה שיתפסו את האשמים מטבריה. בשביל להתקבל לחברה הגבוהה צריך לעשות מעשה נגד דת החוצה גבולות. כל מה שנשאר עכשיו זה לאסור את השוטים עובדי האלילים אך מה אם הם קיבלו כרטיס מעל החוק. אבסורד- מי שמיהר לכבות לחקור ולפרסם יש לו יסוריי מצפון. עוד 600 שנה טבחה.

  • افكر ان... אני חושבת ש...   לפני שנה אחת 44 שבועות

    الأمومه هي من أسمى المهام. تربية أولادنا هي أهم مساهمه لنا في تطوير وبناء المجتمع ليكون مجتمع صالح للأجيال القادمه. وكما أشرت فإن الحب هو وقود الحياة.
    شكراً لك ساميه على كتابة هذه على المقاله ونشرها.
    האימהות הינה התפקיד הנעלה ביותר. חינוך ילדינו הינו תרומתנו הכי חשובה לפיתוח ובניית החברה שתהיה חברה טובה לדורות הבאים. וכפי שציינת האהבה מהווה דלק החיים.
    תודה לך סאמיה על כתיבת המאמר הזה ופרסומו.

  • אל תקראו לנו "ערביי ישראל"! ما سمناش عرب إسرائيل..!   לפני שנה אחת 45 שבועות

    לפניכם, הייתה פה ממלכת יהודה וישראל המאוחדת, לכן היינו פה לפניכם.

  • אמנות השיח הקצר   לפני שנה אחת 45 שבועות

    לאחד האנשים שצעקו לי "מי יעשה שלום, הרצוג"? חייכתי ואמרתי שאם ביבי עושה שלום - בבחירות הבאות אני מתחייבת להצביע בשבילו. הרי לכם אתגר. אתגר לי או אתגר לביבי? ימים יגידו.

  • ان نتحدث بلغة واحدة من القيم לדבר בשפה אחת של ערכים   לפני שנה אחת 45 שבועות

    בשפה אחת של ערכים, למשל לדבר בשפה ההומנית סוציו-ליברלית - להסכים על ערכי בסיס - דווקא זה ניתן לעשות בלשונות : עברית, ערבית, אנגלית ועוד. יש להדגיש שימוש אפשרי ב 3 השפות הרשמיות של ישראל.
    ואולם - עבור הבנת התרבות "האחרת" ודקויותיה - אנו זקוקים לידיעת השפה האחות/האחרת, מטבעות לשון, צרופים כבולים, החוויות גוף שלה ועוד.
    לכן, כדי לחיות כשכנים של שלום, עלינו לאחוז במערכת ערכים אחת בסיסית.
    ואילו לקרוא ספרות ושירת שכניי או לשמוע מוסיקה עלי לדעת את השפה ויפה שעה אחת קודם.

  • אמנות השיח הקצר   לפני שנה אחת 45 שבועות

    אחד הנהגים אמר לי: "למה את בצומת, את צריכה להיות עכשיו בבית קפה עם חברות".
    כשסיפרתי על כך לחברותי לצומת סיפרה מישהי איך חובש כיפה אמר לה: "את צריכה להיות עכשיו בבית להכין את השבת".
    מיכל

  • ان نتحدث بلغة واحدة من القيم לדבר בשפה אחת של ערכים   לפני שנה אחת 46 שבועות

    ג'אנן, המון פעמים אני חושבת איך היתה נראית המדינה אם היינו לומדים ערבית מגיל צעיר, ברצינות, ודו-לשוניות היה אחד מהערכים הבסיסיים במדינה.
    אני לא יודעת ערבית, למדתי לא ברצינות בילדותי, וברצינות רבה יותר בבגרותי, אבל זה לא ממש עזר. איך אזרחי המדינה הערבים מצליחים להשתלט על 3 שפות מהילדות זה פלא גדול בעיני חסרת כשרון לשפות כמוני.
    אי ידיעת השפה ללא ספק פוגעת בהכרות עם התרבות. מעט מאד מהספרות הערבית מתורגמת לעברית, וההפסד הוא שלנו דוברי העברית. אחת הסיבות לכך שאני מפרסמת בטור שלי כאן בדוגרינט מדי פעם סיפורים מתורגמים מערבית היא תחושת ההחמצה, כי יש ספרות נהדרת שאנחנו מפספסים.
    תודה על השיתוף בחוויות שלך, אני מאמינה שהגשר שאת מבקשת לבנות באמצעות השפה יבנה גם בעזרת הסיפור.

  • אמנות השיח הקצר   לפני שנה אחת 46 שבועות

    תנועת נשים עושות שלום מצדיעת לחברותיה בגליל המערבי שמתייצבות כל סוף שבוע בצומת כרמיאל ומזכירות לנהגות ולנהגים, לנוסעות ולנוסעים, שמלחמות אינן פותרות את הסכסוך של ישראל עם הפלסטינאים ושצריך למהר להגיע להסכם מדיני. כל זאת על רקע טפטוף הרקטות מרצועת עזה ועל רקע נסיונות החרם הבינלאומי.

 

 

* indicates required