ועדת קבלה

שינויי התקנונים במשגב מגיעים לכנסת - מה אפשר לעשות?

בשנה האחרונה השקיעה המועצה האזורית משגב מאות אלפי שקלים ושעות עבודה רבות בפגישות עם פוליטיקאים, חברי כנסת ושרים כדי לקדם שינויי חקיקה בכנסת, שנועדו לעגן בחוק את מעמד ועדות הקבלה בישובים קהילתיים. באופן "מפתיע" החל בתקופה הזו גם תהליך של שינויי תקנון בישובים רבים במשגב, מהלך שרבים מתושבי משגב מתנגדים לו.

החוקים החדשים בשילוב עם התקנונים "המתוקנים", יאפשרו פסילת מועמדים שירצו להתקבל לישובים בגליל ובנגב לפי דעותיהם והשקפת עולמם, דבר שמנוגד לחלוטין לעקרונות של דמוקרטיה וסובלנות.

אם עד עכשיו ניתן היה לחשוב שבכל ישוב מתקיים דיון נפרד ועצמאי על "הגדרת זהותו", עכשיו כבר ברור שמדובר במערכה מתוכננת שמנוהלת על ידי המועצה האזורית. עכשיו ברור לכל תושב משגב שהוא מממן בכספיו מערכה ציבורית, משפטית, פוליטית ולוביסטית בכנסת כדי לקדם חוקים כמו "תיקון פקודת האגודות השיתופיות" וסעיף 4כ בתיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל (הפרטים על החוקים - בלינקים למטה).

לא כל תושבי משגב תומכים במהלכים אלה. יש ציבור גדול שאינו מעוניין לתמוך בחוקים ובתקנונים הנחשבים גזעניים ושובניסטיים. הגיע הזמן שהציבור הזה יפעל בצורה מאורגנת.

ביום חמישי הבא, 7 בינואר, בשעה 20:30, תתקיים במנוף פגישה של תושבים מודאגים, פעילים ונציגי ארגונים שונים כדי לחשוב ביחד ולגבש כיוונים לפעולה משותפת

לפרטים נוספים ולאישור הגעה: אורי 050-6690633 usabach@gmail.com

כל מי שמעוניינ/ת להשתתף מוזמנ/ת להגיע, ולהזמין משתתפים נוספים. ובינתיים - אתם מוזמנים לחתום על עצומה בנושא.

 

פרטים נוספים ולינקים לידיעות בנושא

בין שינויי החקיקה שבהם היתה מעורבת המועצה (לפי דבריו של רון שני עצמו, בראיון ל"א-לה גוש"): תיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל ("סעיף 4כ"), המסמיך את האגודה השיתופית, את הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, למנוע מפרטים ומשפחות לרכוש בית ביישובים קהילתיים וחקלאיים

תיקון פקודת האגודות השיתופיות (ועדות קבלה ביישובים קהילתיים בגליל ובנגב), התש"ע- 2009 שיאפשר לוועדות הקבלה לפסול מועמדים שלא יתאימו ל"השקפת היסוד של היישוב הקהילתי כפי שזו נקבעה בתקנון היישוב הקהילתי".

עוד בנושא:

מיהו מספיק ציוני? / יהושע רץ

התשוקה לטיהור - בעקבות שינוי התקנונים בישובי משגב / מרסלו סבירסקי

אל תקראו אותי פוסט-ציוני / מרק רוזנשטיין

 

מבחני הנאמנות לקבלה ליישובים במועצה האזורית משגב תופסים תאוצה - כתבה באתר "הארץ"

ביישוב הקהילתי במשגב מעוניינים רק בחברים הנאמנים לחזון הציוני - כתבה באתר "הארץ"

 

>>
<<

להיות שמאלני בגליל

לא קל להיות שמאלני בגליל האפשרות שמא יהיו ערבים שירצו לגור בישובי משגב, היא אפשרות שנתפסת כמטרידה בעיני רבים מתושבי משגב ומזינה רבות מהשיחות באזורנו. טוב שכך שהרי זהו אחד העניינים שמעלים באופן חד שאלות ערכיות רציניות ועמוקות ומחייבים אותנו להתמודד עם דילמות לא פשוטות. ואם ניתן אף להכריע בהן. הבחירה להיות שמאלני, דמוקרט ועדין להתנגד לקליטה של אזרחים ערבים בישובי משגב נראית לא אפשרית ואולי אף אוקסימורון בעיני רבים. לא בעיני. עלי להודות החברה הערבית בגליל לא מאיימת עלי ולא מפחידה אותי. להיפך, במובנים רבים היא מעניינת אותי. יש לי הרבה ביקורת עליה וגם הערכה. נדמה לי שיש לנו, היהודים, מה ללמוד מהערבים שכנינו. באותה מידה, יש להם לא מעט מה ללמוד מאתנו. במשך מספר שנים עסקתי בתוכניות חינוך וחברה המשלבות, מתוך החלטה מודעת ומוצהרת, בין יהודים לערבים. ניהלתי והובלתי פרויקטים של היכרות ושילוב כוחות. הכרתי אנשי חינוך וחברה ערבים ויהודים מרשימים, רציניים וערכיים ביותר. הכרתי גם אחרים, משני המגזרים. העבודה שלי עם השותפים הערבים, תמיד הייתה מתוך כבוד ורצון להכיר כמו גם מתוך ידיעה שיש הרבה מה לעשות. צריך להכיר בזה שהמדינה, מתקשה להתמודד עם האוכלוסייה הערבית שבה. את כל אלו עשיתי מתוך אמונה כנה שכיהודיה, עלי לפעול למען תיקון עולם. זה המעט שיכולתי לעשות. ועדין אני מבקשת לגור בישוב יהודי, ללא מיעוט ערבי בתוכו. בהיותי דמוקרטית (אני מקווה שרצינית) אני חשה חובה לדרוש שוויון זכויות לכל האזרחים, באשר הם. מתוך כך, לא יתכן שיהיה בישוב שלי מיעוט ערבי שיקופח. כך לדוגמה, בהיבט תרבותי חינוכי. כשם שקיים אצלנו בית כנסת פעיל ואורח החיים התרבותיים קהילתיים נע סביב לוח השנה העברי ומועדיו, כך נהיה מחויבים לאפשר ולהקצות משאבים לבניית מסגד, ואף לעודד את קיומם של כל החגים והמועדים הרלבנטיים. שהרי לא נרצה להפלות לרעה. בנוסף, לא יתכן שקליטתם של אזרחים ערבים אצלנו תהיה על תנאי כלומר, בתנאי שלא יעברו אחוז מסוים מסך כל התושבים. אם פותחים את הדלת אז פותחים את הדלת ולא מציבים שומר שימונה על שמירת הדמוגרפיה היישובית. מעולם לא רציתי וגם כעת אני לא רוצה לגור בישוב מעורב. אני ביקשתי ועדיין מבקשת לגור בקהילה יהודית. אין בדברי שום אמירה על איכות או ערכיות השכנים הערבים. הם לא טובים יותר ולא טובים פחות מחברי היהודים. אבל בבואי לבחור קהילה אני מבקשת לשמור על אופי תרבותי יהודי. אני מוכנה להילחם למען הקמתם של ישובים קהילתיים ערבים. אני מכונה גם להילחם על זכות קיומם של ישובים מעורבים. באותה מידה ובאותה נחישות אלחם למען זכותי לגור בישוב יהודי. האם כל מאבק למען זכויותיי כיהודיה הוא בהכרח על חשבון החברה הערבית? נדמה לי שראיה כזו של הדברים היא רדודה ולא רצינית. החיים מורכבים יותר. לסיכום, למרות הקלישאיות והשמלציות שבדברים הבאים, אני מודה: אני מסרבת לבחור בין היותי דמוקרטית להיותי יהודיה ציונית. אני גם וגם.

>>
<<

להיות שמאלני בגליל

– – – – – – – – – – –

>>
<<

עוד במדור חדש

עוד במדור

חיפוש לפי ישוב بحث حسب اسم البلدة

חיפוש לפי ישוב   بحث حسب اسم البلدة