ישראל בן דור

היסטוריון, עוסק בהוראת היסטוריה בבית הספר התיכון בחטיבה העליונה. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שכתבתי עוסקת ב"דימוי האויב הערבי ביישוב היהודי ובמדינת ישראל בין השנים 1947 - 1956" בהנחיית פרופ' יואב גלבר ופרופ' עוז אלמוג. במסגרת תחומי ההוראה: היסטוריה יהודית וכללית, היסטוריה של המזרח התיכון, לימודי ארץ-ישראל. לימדתי כעמית הוראה באוניברסיטת חיפה במשך חמש שנים קורסים בתולדות היישוב היהודי, מדינת ישראל והסכסוך הישראלי-ערבי.עוסק בתיעוד ובכתיבת מחקרים וזכרונות כעוסק מורשה תחת הלוגו: " מחקרים היסטוריים שימושיים".

כל הבלוגים كل المدونات

ימי התורכים בחיפה 31.8.10

 השנה האחרונה לא היטיבה את יחסינו עם תורכיה. בקיץ הנוכחי הדירו הישראלים את רגליהם ממנה וצלילי העברית הפכו נדירים יותר ויותר במלונות "הכול כלול" שבאנטוליה. אולם מוזיאון העיר חיפה מצא לנכון, ובצדק, לערוך תצוגה כוללת לתולדות למעלה מ- 400 שנות שלטון תורכי בעיר, באותן שנים בהן שלטו בארץ-ישראל ובאימפריה אדירה במזרח התיכון.

התערוכה כוללת צילומים, מפות, תחריטים וחפצים שונים, שנלקטו בקפידה רבה ויש בהם עניין רב. מבחינת אופני התצוגה, עם זאת, ראוי היה לנסות ולגוון יותר. הסרטים המוצגים, שיש בהם עניין רב לכשעצמם, מציגים את ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית ולא את חיפה. בנוסף לכך, נראה כי מאורעות, אישים וקבוצות שונות באוכלוסיה לא זכו לביטוי הראוי להם. כך, לדוגמה, מסע נפוליאון בארץ-ישראל, הנחשב לראשיתה של העת החדשה במזרח התיכון, לא נזכר כלל. גם מפת ז'קוטן, קצין ההנדסה של נפוליאון, נפקדה מהתצוגה. מפה זו הוכנה בשנת 1799, כשמונים שנה בקירוב לפני מפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל (PEF), הנמצאת בתצוגה. בית חולים לחייליו החולים והפצועים של נפוליאון הוקם בסטלה מאריס ועד היום קיים במקום ציון לזכרם. גם מאורעות מאוחרים יותר, כגון הקרבות לכיבוש חיפה בשנת 1918, לא תוארו בתערוכה.

דמויות היסטוריות הקשורות לחיפה כמעט ולא נזכרו כלל, למעט הטמפלרים (ראה להלן). חיפה מצטיירת כעיר קטנה ומסוגרת בחומות ואליה צמודה המושבה הגרמנית הטמפלרית, הזוכה לנוכחות רבה מאוד בתערוכה, כאשר ממילא התערוכה מוצגת במבנה ששימש כבית העם של הטמפלרים. רבים מהמוצגים (צילומים, ציורים ושרטוטים) קשורים לטמפלרים, מציגים אותם או נוצרו על ידם.

אולם הנוכחות הטמפלרית, חשובה ככל שתהייה, מייצגת רק חלק קטן מהתקופה (משנת 1869 ואילך) ובכל מקרה, זו הייתה רק אחת הקבוצות האתניות בעיר – ולא בהכרח הגדולה והחשובה שבהן, גם אם השאירה מורשת חשובה ביותר.

אופייה הרב-תרבותי של חיפה החל להיווצר כבר במאה ה- 17, כאשר הוקמו הכפרים הדרוזיים על הכרמל. כאשר הוזכר פחר א-דין בתערוכה, נכתב שהוא שלט בסוריה. אולם פח'ר אל-דין אל-מעני השני (היה דרוזי, שהתמנה במאה ה- 17 למושל אזור אל-שוף הדרוזי בלבנון והוא הצליח להרחיב את שלטונו להר הלבנון, לגליל ולכרמל. בימי שלטונו קמו הכפרים הדרוזיים הקיימים עד היום בגליל ובכרמל. אולם ככל הנראה, הדרוזים לא נזכרים בתערוכה כלל.

הבהאים, שחיפה היא עבורם המרכז הרוחני העולמי ומוקד עלייה לרגל, זכו לאזכורים בודדים. עצמותיו של מייסד הדת (שתוארו בהאא' אללה, "זוהר האל" וכינויו ה"באב" - שער), נקברו בשנת 1909 על ידי בנו בכורו במקום בו נמצא כיום המקדש בעל כיפת הזהב, שהוא מסמליה המובהקים של חיפה.

גם האוכלוסייה היהודית הוותיקה בחיפה, הספרדים שהתיישבו בה מראשית המאה ה- 19, לא נזכרה כלל. התערוכה היא "אוריינטליסטית" לחלוטין, ברוחה ובאווירתה. התורכים בעיר נזכרים אי-פה, אי-שם, על ידי תעודות אקראיות. מי היו מושלי חיפה בתקופה העות'מאנית?

ואחרונים, הערבים המוסלמים בחיפה – הם נותרו "סגורים בין החומות" וכמעט שלא ניתן ללמוד עליהם דבר מן התערוכה. פה ושם מופיעות דמויות ייצוגיות של ערבים, בצילום ובציור. אך חוץ מלהתרשם מתלבושתם ומראם השונה, לא ניתן לדעת דבר על ההיסטוריה שלהם בעיר.

לכאורה, התערוכה אמורה להתמקד בדימויים ואכן נעשתה עבודת איסוף מרשימה. העיסוק בדימויים חזותיים מנתב את התערוכה במידה מסוימת למקורות האירופיים ולדרך שבה הם ראו את חיפה, מכיוון שהצילום היה במקורו חידוש אירופי והאסלאם מתנגד לציור פיגורטיבי. אולם דימוי ניתן לתאר גם במילים. כך, לדוגמה, כאשר יוסי בן ארצי מתאר את הקמתה של המושבה הגרמנית, הוא קובע מבלי משים, כי עד לבואם לחיפה, לא התפתחה העיר באופן משמעותי. להלן:
עצם הופעתה של המושבה בנוף העירוני הייתה חידוש מרתק. אל מול גבב הבתים והסמטאות שאפיינו את העיר שבין החומות, קם לו פרבר עירוני – חקלאי מודרני מתוכנן, מרווח ובעל מבני מגורים מרשימים בגודלם ובעיצובם החיצוני (בן ארצי, התקופה).

מבחינתו של הקורא, ההתפעמות של הכותב מהמושבה הגרמנית, מעמידה בצל את כל מה שנבנה עד אז, המתואר כ"גבב הבתים והסמטאות". בכל זאת, מן המאמר אנחנו למדים כי בעיר היו בשנת 1870 כ- 4,000 תושבים וכי העיר הייתה כבר אז בעלת אופי קוסמופוליטי ונמצאו בה קבוצות מהגרים מארץ-ישראל, מלבנון, ממצרים, צפון אפריקה, יוון ואיטליה. ראוי לבחון היטב האם כל מה שנבנה בחיפה עד להגעתם של הטמפלרים לעיר, במשך למעלה ממאה שנים מהקמתה על ידי דאהר אל-עומר אל-זידאני, היה אכן "גבב" בלבד. האם לא נמצאו בתי מידות או רחוב או שניים, שהיה להם ערך מבחינת הבנייה העירונית? מבחינת ביטוי הדימויים בדרכים מילוליות, ראוי לחפש מקורות כתובים של בני הקבוצות השונות (ובמיוחד בערבית ובתורכית) כדי ללמוד מהם על דימוייה של חיפה בעיני תושביה עד שלהי המאה ה- 19.

תערוכה מסוג זה היא הזדמנות לקדם את המחקר המיקרו-היסטורי של העיר ולבנות תודעה מקומית עשירה ושוויונית יותר, הכוללת את כל הקבוצות שפעלו בעיר ויצרו יחד את אופייה המיוחד. בחיפה פעלו יחד (ופועלות גם היום) קבוצות דתיות ואתניות שונות ומגוונות: ערבים מוסלמים, דרוזים, תורכים, בהאים, נוצרים, יהודים (ספרדים ואשכנזים, אנשי "היישוב הישן" והעלייה החדשה משלהי המאה ה- 19), טמפלרים ואחרים. התערוכה על התקופה העות'מאנית היא הזדמנות להעשיר את הזיכרון ההיסטורי של הקבוצות השונות, הן לגבי כל קבוצה בפני עצמה והן על ידי למידה הדדית. בדרך זו ניתן לחזק את הזהות המקומית ואת ההכרה בתרומת חלקיו השונים של הפסיפס החיפאי לאופייה של העיר. למידה זו יכולה להיעשות על ידי הכוונה של המופקדים על החינוך בחיפה וראוי לחייב את כל תלמידי בתי הספר התיכוניים בחיפה לבקר בתערוכה. אולם כדי שהתערוכה תחזק את הזהות המקומית ואת המאחד לעומת המפלג, מן ההכרח שתהייה ראייה רחבה יותר והתייחסות נאותה לבני כל הדתות והקבוצות האתניות –בגישה רב-תרבותית.

ככל הנראה, התערוכה מייצגת בעיקר את הגישה האירופית ואת הדרכים המאפיינות גישה זו בייצוג העיר ואוכלוסיה. לגבי שאר הקבוצות והדמויות המייצגות אותן ואת עשייתן וחלק משמעותי מן המאורעות החשובים בתקופה העות'מאנית, רב החסר על הנמצא.

מקור
בן ארצי, התקופה = יוסי בן-ארצי, "התקופה העות'מאנית – רקע היסטורי עירוני", בתוך: חיפה העות'מאנית, מבט אל העיר, 1516 – 1918, קטלוג, מוזיאון העיר חיפה (2009)

stellaMaris-Napoleon soldiers memorial.jpg

فخر الدين المعني الثاني, 1572–1635)

stellaMaris-Napoleon soldiers memorial.jpg

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם