הטוב, הרע והשמאלני המבולבל 8.8.10

פרשת עמנואל שהתה בכותרות זמן רב. במדינה בה אפלייה, שימוש מניפולטיבי בזכויות אדם והסתה מגזרית הינם כה נפוצים, הייתי מצפה כי סיפור על בידול לכאורה בבית-ספר נידח לא ישרוד אפילו עשירית מזמן זה. האם יתכן כי זו גופא ההבחנה הפסולה?

על-מנת לנתח את הפרשה המדוברת כל-כך, פרשת המגמה החסידית המבדלת בבית-הספר לבנות בעמנואל, נחלק את דיוננו לשני חלקים. אנו נעסוק בעצם שאלת ההתערבות של בג"ץ ובנפרד – בשאלה האם מדובר בגזענות ובאפלייה.

אם נשאל שמאלני (כל שמאלני) האם הוא מתנגד לכפייה דתית, הרי מיד הוא יבהיר כי הוא מתנגד לכך נחרצות. סוף-סוף, ההלכה היא בידינו כי "מדינת הלכה = הלכה המדינה". יש להניח כי באותו התקף זעם קדוש, השמאלני גם יציין כי הוא מתנגד בכלל לכפייה אידיאולוגית מכל סוג שהוא. שהרי השמאלני, כידוע, הוא נאור ומתקדם ואינו מבקש לכפות דרכו על איש. "חייה ותן לחיות" יקבע השמאלני בפסקנות מושכלת, כל אחד יחיה על-פי תפישתו בד' אמותיו.

בתשובה לשאלתנו הבאה: "האם אתה תומך באיסור הקבוע בחוק על ביגמיה?" סביר להניח, שהשמאלני כבר יהיה הרבה פחות נחרץ.

מאחר והשמאלני שלנו הינו נבון ואינטליגנטי (כמו כל השמאלנים הנאורים) הוא יבין מיד שאיננו יכול להשיב באופן חיובי בקלות כזו. שלושה אנשים בוגרים המחליטים לחיות באופן מסויים, מהי זכותנו לאסור זאת עליהם? מי אנו שנחליט עבור הנשים מה טוב עבורן?

מצד שני, גם תשובה שלילית היא בעייתית משום שאין ספק שמדובר ביחסי ניצול ובחוסר שוויוניות, אשר כל אדם מוסרי יתקומם נגדם. לאחר מספר גמגומים וכחכוכים בגרון, הגיוני הוא שהשמאלני שלנו (שהוא כמובן אדם מצפוני ומשכיל) יקבע כי זה כבר עניין שונה משום שהאישה הופכת בדרך זו לרכוש הגבר ומדובר במצבים בהם אין לה ממש חופש בחירה ולכן חובה על החוק לסייע לה (בתרגום לעברית: לכפות תפישת עולם ליברלית). יפה מאוד, נאמר. אז מסתבר, שבניגוד להצהרתך ההתחלתית, אתה דווקא תומך בכפייה אידיאולוגית. האם אתה בעד לאכוף איסור ביגמיה זה גם במגזר הבדואי?

כאן כבר יהא השמאלני שלנו נבוך לחלוטין. לאחר שיתאושש ישיב, כי בעקרון נכון היה לכפות איסור ביגמיה גם במגזר הבדואי, אולם "חשוב להיות חכם ולא צודק". ככלל, שמאלנים לא אוהבים צדק. הם יותר בקטע של התבונה הטהורה. לכן הם תמיד מחפשים פתרונות פרגמטיים וחכמים במקום פתרונות צודקים (אולי חוץ מהפעמים בהן מדובר במגזר החרדי). קל כמובן לראות כמה חכמים היו הפתרונות שלהם בחמש עשרה השנים האחרונות, אולם זה כבר שייך לסיפור אחר.

נשוב לעניין הכפייה האידיאולוגית. "האם אתה חושב שלמישהו יש זכות להכנס לצלחת של מישהו אחר ולהכתיב לו מה יאכל ומה לא?" נרים עבור שמאלננו היקר שאלה להנחתה.

עתה שב הביטחון העצמי לידידנו והוא יענה בלאו נחרץ. לאיש אין זכות לכפות את תפריטו על אדם אחר! באיזו זכות בכלל מישהו אחר יכנס לצלחת שלי?

אהםם, מעניין, נאמר לו. נניח שאני אוהב לזלול בעל-חי מסויים, שועלים לצורך העניין, או שפני סלע, ואני אף נוהג לצוד אותם מפעם לפעם. עתה נניח שבעל-חי בע"ח זה נמצא בסכנת הכחדה. האם תתמוך באיסור גורף לצודו? האם תכנס לצלחתי ומתוך אידאולוגיה מודרנית של איכות הסביבה תכפה עלי שלא לאוכלו? משום שאני איני מוכן להמתין להתאוששות המין השועלי.

לצורך דיוננו, נסתפק בכך. בניגוד להצהרותיהם החוזרות ונשנות, שמאלנים תומכים נחרצות, כמובן, בכפייה אידיאולוגית. ברור-מאליו, שהמגבלה היחידה היא, שזו חייבת להיות האידאולוגיה שלהם. זו רק האידאולוגיה של האחר אשר לכפייתה הם מתנגדים.
עתה נשוב לעמנואל.

האכיפה של בג"ץ בעניין היתה ללא ספק אכיפה סלקטיבית ומגמתית. בג"ץ נמנע, עקרונית, מהתערבות בנעשה במוסדות חינוך ערבים או בדואים, אולם לא יחמיץ הזדמנות בה יש באפשרותו לחנך את החרדים. ככלל, אכיפה סלקטיבית וחוסר שוויוניות הפכו זה מכבר למאפיין המובהק והבולט ביותר של בג"ץ. בג"ץ ניכס לעצמו כח כה רב, עד אשר כיום אינו מנסה אפילו לשמור על מראית עין של אובייקטיביות.
עד עכשיו דיברנו על עצם ההתערבות הלא שוויונית של בג"ץ בפרשת עמנואל, אולם מן הראוי לדון גם בהיבט המהותי. נניח רגע לחוסר השוויוניות המקוממת של הכנופיה מירושלים. האם אכיפת חוקים בנוגע לגזענות הינה אכן במקומה, במקרה דנן?

אני מודה שאיני מצוי דיי בפרטי הפרשה, אולם מקריאת פסק הדין לא נמצאת ולו בדל ראייה אחד לגזענות. הראייה היחידה שבג"ץ מביא הינה כי הרוב המובהק של התלמידות במגמה החסידית אינן ספרדיות, ולהיפך במגמה הכללית. נבחן עתה כמה מטופש ועלוב משפטית הינו טיעון זה. בבג"ץ יש רוב אשכנזי מוחלט. האם נאמר כי בג"ץ הוא גוף גזעני ואנטי שוויוני רק בשל כך? יתכן כמובן, שכך הוא הדבר, אך יש צורך להראות כי הבדל זה נובע ממגמה גזענית ולא מסיבות אחרות. האם נכניס את שופטי בג"ץ לכלא, או נשית עליהם קנסות כבדים תוך הסתפקות במניית מספר האשכנזים מול הספרדים? בבתי-החינוך של ש"ס יש רק ספרדים. במגמה לבנות יש רק בנות. הגששים בצה"ל הינם ברובם בדואים. מספר לבד איננו ראייה לכלום, יש הכרח לנתח את ההקשר שלו על-מנת להסיק מסקנות. 

החסידות בעולם החרדי חיה בסוג של ניתוק מכלל העולם, ואפילו מכלל העולם החרדי. הסיבה לכך היא כי כל חסידות רוצה לשמר את הייחודיות שלה והדרך היחידה האפשרית לכך הינה התנתקות מכלל האנושות. יש שיקראו לכך גן עדן של שוטים ויש שישתמשו במינוחים אחרים. כך או כך, אם אתה רוצה להיות חסיד סלונים, אתה חייב להתלבש באופן מסויים, לדבר יידיש במבטא מסויים, להאמין בכוחות המיוחדים ובסיפורי הניסים של אדמו"ר סלונים ולהשמע לחלוטין לפסיקותיו בכל התחומים, גם אלו שאינם הלכתיים מובהקים. עצם העובדה שישנם ספרדים בחסידות הזו וישנן בנות ספרדיות במגמה החסידית מוכיחה כי אין מדובר בעניין גזעני.

מטבע הדברים, קהל שומעי לקחו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א אינו עונה על קריטריונים אלו ולכן נמצא מחוץ למגמה. חשיפה לעולם שבחוץ בקרב אנשי חסידות סלונים הינה סכנה לדרכם ולפי תפישתם היא בבחינת יהרג ובל יעבור. האם זו גזענות? האם לבג"ץ יש זכות כלשהי לקבוע לחסידות זו כיצד לנהל את חייה?
אינני טוען שאין גזענות בציבור החרדי. ודאי שיש! אולם לרכב על כך, כדי להתערב בתכנים ובאופי של בית-ספר פרטי הינה צביעות – במקרה הטוב.

נשוב עתה לבג"ץ. בית הדין הגבוה לניהול המדינה על פי השקפת העולם השמאל קיצונית. עכשיו זה כבר מדעי. מחקר של תנועת רגבים מוכיח כי לאנשי ימין אין מה לחפש סעד בין כותלי המוסד הגזעני והשמאלני הזה. 

שופטי בג"ץ מתמנים בשיטת "חבר מביא חבר", וליתר דיוק, למעט תאונה היסטורית אחת או שתיים, "בשיטת שמאלני מביא שמאלני". לי, להבדיל מהבנות בעמנואל, אין את האפשרות לבחור מגמה אחרת או בג"ץ אחר. אני כבול למוסד זה בהיותו גוף ממלכתי, ציבורי בעל סמכויות דורסניות ובלתי מוגבלות.

העיקר שבעמנואל לא תהיה אפלייה.

למאמרים הקודמים של רעי לוי:

ההפתעה על סיפון המרמרה ומכונת התעמולה השמאלנית

האם הבגידה הינה חלק אימננטי מהשמאל?