טריו-דואו צריכה מקומית: 3 מחשבות על 2 אירועים

קיץ, חם, אירוע נוסף של דוגרינט יצא לדרך, והפעם בשיתוף עם "תפריט מקומי".

ערב בנושא צריכה מקומית בכרמיאל, ביום רביעי. המשתתפים שהגיעו נהנו מערב של סרטים, פעילות סדנאית וסיפורים אישיים. במהלך הערב התבקשו המשתתפים לבחור חפץ שיקר ללבם. שפע של מוצרים ניתנו לבחירה אבל הריב הגדול היה על המחשב הנייד. אחת המשתתפות בחרה מסננת ואמרה שזה כלי משמעותי עבורה במטבח, אבל גם שפעולת הסינון עוזרת לה לתפקד בעולם כי היא מסננת חלק מהדברים שאנשים אומרים לה ובכך שומרת על שלוות נפשה.

ליאת סיפרה על קבוצה של משפחות שהחליטה להתארגן ביחד כדי לקנות במשותף ירקות מעלי, חקלאי מכפר מנדא, שמשתדל לגדל את הירקות שלו בצורה כמעט אורגנית.

כאמלה מסחנין הסבירה למה היא מוכנה לשלם יותר כדי לקבל את הפריקֶה בדיוק כמו שהיא רוצה אותו, מעושן ידנית אצל אישה מעראבה.

הערב היה הקדמה טובה לסיור שנערך ביום חמישי. נסענו אחר הצהריים לכפר מנדא, בקרנו את עלי, עברנו בין הערוגות שלו ,טעמנו מפה ומשם, קנינו קצת ירקות. לא הספקנו לראות את הקומפוסט שהוא התחיל לייצר, כי מיהרנו לפגישה עם נשות כפר מנדא שהתארגנו בעמותת סינדיאנה. הנשים למדו לקלוע סלים והפכו להיות יצרניות גאות ומרויחות.

כפר מנדא כל כך קרוב, ועדיין כל כך רחוק, הרגשתי שהסיור קרב את כפר מנדא אלי והערב על צריכה מקומית קרב אותי אל עצמי.

לסדנא שהיתה אמורה להיערך היום (יום ראשון) נרשמו רק מעט משתתפים ונאלצנו לבטלה. ההצלחה המוגבלת של האירוע הביאה אותי לחשוב על אופי הפעילות של דוגרינט. כשהקמנו את דוגרינט לפני כשנתיים חשבנו על אתר אינטרנט מקומי, שיכיל חומרים בכל אותם נושאים שהעיתונות המקומית לא כותבת עליהם. היו וישנם הרבה נושאים כאלה. עוד החלטנו שכותבים באתר הגלילי שלנו גם בערבית כי חלק ניכר מהתושבים באזור דוברי ערבית. אחר כך הבנו שלכתוב בלבד זה לא מספיק, כי חשוב יותר מה קורה עם הדברים שכותבים עליהם.

החלטנו שנתחיל לעשות מעשים. למשל, בעקבות כתבה שהתפרסמה על ערב אל נעים, ישוב בדואי לא מוכר בסמוך לסח'נין, ערכנו סיור במקום. יותר מ-15 איש הצטרפו לסיור, ושלושה מהם החליטו להמשיך לעשות מעשה נוכח הבעיות שנחשפו אליהם בערב אל נעים.

אבל אז ראינו שגם כשאנשים מחליטים לעשות מעשה הם עדיין לא רצים ועושים, בדרך כלל הם נזקקים למסגרת תומכת שמאפשרת עשייה. הבנו שדוגרינט לא יכול לספק מסגרת תומכת לעשייה כזו ואנחנו חייבים לחפש שותפים לעשייה.

החלטנו שכדי לקדם עשייה חברתית התהליך צריך לכלול שיתוף פעולה עם עמותות וארגונים אחרים. אנחנו יכולים לזהות נושא שצריך לטפל בו, ואז מחפשים שותף, בדרך כלל עמותה או ארגון שעוסקים בנושא. יחד איתם אנחנו משתדלים לחשוף את הנושא בבמה התקשורתית שלנו ובבמות נוספות, ויוזמים עשייה בשטח, כדי לקדם את הנושא.

כך גם הגענו לנושא של צריכה מקומית. לאחרונה ראינו שיש עניין גובר והולך בנושא של תזונה בריאה וצריכה "שפויה" יותר, בעיקר במגזר היהודי. זה מתבטא בסדנאות, בכתבות בתקשורת, התארגנות של קואפרטיבים לצריכה משותפת, פתיחת חנויות טבע ועוד.
בכרמיאל קם ארגון שנקרא "תפריט מקומי", שכוונתו לתמוך בצריכה מקומית, מיצרנים וחקלאים מקומיים.

חברנו אליהם ויחד יצרנו 3 ארועים, הרצאה, סיור וסדנא, פרסמנו בכל האמצעים והרשתות העומדים לרשותינו ואנחנו מניחים שנחשפו לכך לפחות 1500 איש מהאזור, שמתוכם אנשים שאנחנו יודעים שמתעניינים בנושא.

לסדנא שהיתה אמורה להיערך היום (יום ראשון) נרשמו מעט משתתפים והחלטנו לבטלה. השקענו הרבה מחשבה ועבודה בקיום ה"טריו", המחיר היה סביר, הנושא היה מעניין וחשוב בעינינו. גם ההרצאה שהתקיימה והסיור היו מעניינים והציגו נושאים מגוונים, ובכל זאת, ההשתתפות לא היתה רבה.

ושוב אנחנו חוזרים לשאלה איך אנחנו מוצאים שותפים, מגדילים את המעורבות של תושבי הגליל והקוראים, מוצאים נושאים שיוציאו את האנשים מהבית ויגידו "רוצה אני", "צריך אני", "עושה אני".

נשמח לקבל תשובות או רעיונות לעתיד.