כשהדברים מתפרקים - מילים למחפש הדרך

אתה פותח בבוקר את העיתון וקורא על עוד נער שנפל מגג לאחר שאיפת גז מזגנים, נזכר כי רק לפני כמה ימים היה הגמר של האח הגדול. לאן שאתה לא מסתכל אתה רואה אובדן דרך. אתה נזכר איך, רק לפני מספר שנים לא גדול, המורה בקיבוץ עוד דיבר על ערכים ומה זה להיות אדם. מה נשאר מכל זה ? אתה שואל לאן הולכים מכאן? אתה מרגיש אבוד. אתה מרגיש בודד. אתה מתמלא כעס על המציאות. יש בך קולות שקוראים להסתגר פנימה לתוך עצמך, להגן על עצמך והקרובים אליך מפני הסיאוב ההולך וגובר בחוץ. להתנתק. אבל הניתוק והבדידות לא מביאים לך יותר אושר אלא רק יותר סבל, וסבלך הנוסף מצטרף לסבל ההולך וגובר מסביב. סבל חסר תוחלת ומשמעות. סבל, שלא מוביל לשום כיוון. ואז פתאום אתה שומע ברדיו שיר והמילים נוגעות בך ומזכירות לך משהו ששכחת- משהו שהוא אתה. אתה לא יודע אבל המילים נכתבו לפני 700 שנה, בתקופה חשוכה, תקופת ימי ביניים, והן מדברות אליך גם היום.

המילים הן:

אנא אלי, אנא אלי
עשה אותי כלי לשליחותך
במקום שבו מקננת שנאה
תן לי לזרוע אהבה
במקום שבו עלבון - סליחה
במקום שבו חושך - אור
במקום שבו עצב - שמחה

אדון העולם
עשה שלא אתאווה כל-כך
להיות מנוחם אלא מנחם
עשה שלא אתאווה כל-כך
להיות מובן אלא מבין
עשה שלא אתאווה כל-כך
להיות אהוב אלא אוהב

אלוהים
תן לי את השלוה
להשלים עם שאיני יכול לשנות
אנא תן לי את אומץ הלב
לשנות דברים שביכולתי
ואנא תן לי את החוכמה
להבחין בין אלה לבין אלה.

והמילים מזכירות לך תחושה של ייעוד שחשת פעם, לפני שנים רבות, בגיל הנעורים. המילים מעלות סנטימנטים. דמעות יורדות מעיניך. ואתה מחליט כי אינך מוכן יותר לוותר, אינך מוכן לתת למציאות לשלוט בך. כבר לא משנה לך מה חושבים אחרים, הגעת לתחתית ואתה כבר לא יכול להישאר שם יותר. זו כבר איננה אופציה בשבילך. אתה הולך להיות אקטיבי- לשנות את עצמך.

ואז אתה מגלה, שאתה לא לבד. שיש עוד הרבה אנשים כמותך, שלא מוכנים לתת לסנטימנטים שבתוכם למות. שלא מוכנים רק לשרוד- אלא רוצים לחיות. עולם חדש נפתח בפניך. שרשרת של גבורה היסטורית נפרסת לפניך. שרשרת של אנשים, שחיו את האהבה גם בזמנים הקשים ביותר .שרשרת של פילוסופים כמו ג'ורדאנו ברונו, שהקריב חייו והפך למרטיר של חופש. סוקראטס ששתה מכוס התרעלה ולא הסכים להיות מוג לב ולברוח. בודהא שוויתר על נוחות למען מציאת מקור הסבל האנושי. וקרוב לזמנך יותר, יאנוש קורצ'אק, שלא פחד מהמוות והמשיך לצעוד לפי דרכו עד הרגע האחרון. חנה סנש שכתבה "קול קרא והלכתי. הלכתי כי קרא הקול".

אתה מקבל מהם השראה. אתה מתמלא בכוח ושמחה- אתה חי. אין בך אשליות, שקל ללכת נגד הזרם. הקולות שמסביב נוגעים גם בקשיים שלך, בספקות.. גם בך יש צדדים, שרוצים רק לדאוג לנוחיות..
אין בך אשליות- יש פה מלחמה וכמו כל מלחמה היא קשה.

אבל יש גם ניצחונות מתוקים הניצחונות שבהם הצלחת לנצח את עצמך ולגבור על חולשותיך. אתה אדם אחר עכשיו. את הגורל העיור והמזל החליפה הקארמה, שהיא חוק הסיבה והתוצאה. אתה יודע שלכל מעשיך יש משמעות ושכל דבר שקורה לך הוא לא מקרי. אינך עבד של חולשותיך יותר אלא אדון של רצונותיך ואתה רואה איך אתה יכול להוות דוגמא ולתת תקווה גם לאנשים אחרים, שנמצאים בדיוק באותו מצב בו היית אתה לא מזמן. כך מתגשמות להן הלכה למעשה מילותיו של גנדי " היה אתה השינוי, שהנך רוצה לראות בעולם".