חגית לביא حاجيت لافي

כותבת פרוזה ומנחה סדנאות כתיבה, עובדת עם ילדים כבדי שמיעה. בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בכתיבה יוצרת.

כל הבלוגים كل المدونات

הלגה מחליטה לעלות - א' 20.6.10

לקריאת הפרק הפותח - לחצו כאן

 

נולדתי כאן בזכות או בגלל שני אנשים צעירים, שני דורות לפני, שהחליטו לעזוב את ביתם הנוח בעירם התרבותית ולעבור לארץ זרה, יבשה וחמה.
והשאלה 'איך זה קרה?' מחלחלת לתוכי. אני מנסה לצלול אחורה, 33 שנה לפני שנולדתי...

 

הלגה מחליטה לעלות - א

 

"הלגה חביבה, את יכולה לרדת לטרקלין בבקשה." קול רם מהקומה התחתונה מפריע להלגה לקרוא. היא קמה ויורדת לאט במדרגות עם הספר ביד, מצפה לנזיפה. אבל ברטה לא מפנה את מבטה, היא עומדת מול גברת קטנה בשמלה ארוכה שרכוסה בקפידה עד לצווארון מעומלן ומשוחחת איתה בהתלהבות. מאחורי הגברת עומדים בשקט שני נערים. הלגה נעצרת מאחורי אמה ומציצה בהם בגנבה. האחד גבוה ויש לו אף ענק ומכוער. השני קטן וצנום, עיניו חדות ומסתכלות בה בחזרה בלי להתבלבל. ברטה מבחינה במבט שלו ומסובבת את ראשה: "הלגה, כמה פעמים אמרתי לך.." הנערה מזדרזת להסתיר את היד עם הספר מאחורי הגב. "תכירי, זאת דודתך ובני דודתך. את בטח לא זוכרת –"
אבל הלגה זוכרת. טנטה לינה הקטנה ושני בניה. ארנסט, שתמיד ישב בצד בגלל שהוא גדול מיוסף וממנה ולא נאה היה לו להשתתף (איזה אף גדול ומכוער הוא צימח) ויוסף, שהסכים תמיד לכל מה שביקשה, אפילו שהייתה צעירה ממנו, הסכים. יוסף מביט בה בלי להשפיל מבט עד אשר עיניה צונחות מטה.
ברטה דורשת מבִתה שתיגש לנשק את ידה של הדודה. הלגה גבוהה מדודתה בחצי ראש. אחר-כך הנערים ניגשים אליה במצוות אמם ומנידים בראשם. יוסף עדיין לא מוריד ממנה את העיניים.

מאוחר יותר, ברטה יושבת עם לינה אחותה בטרקלין, מאיצה בהלגה שתדאג לבני-הדודה כי 'יש להן המון על מה לדבר'. הנערים יוצאים למרפסת. סוכנת הבית מביאה מגש ועליו שלוש כוסות שוקולטה וקערית עם רקיקים. הלגה מסדרת רקיק אחר רקיק ומגישה צלחית לכל אחד. יוסף מוחק אחת-עשרה שנה, הוא צוחק, "ובכן חביבה, הצליחו לאלף אותך אני רואה". ארנסט מסיט את גופו הצידה כמו אז והלגה מתפרצת: "גם אתה נראית די מאולף כשעמדת מאחורי אימא שלך".
"אני באתי עם אמא בגלל שהייתי סקרן לראות מה יצא ממך. אני רואה שאין לך בעיה שמשרתת מגישה לך כוס שוקולטה. כמה משרתים יש בבית הזה בכלל?"
"די יוסף, לא באת הנה כדי לפטר את המשרתים. הרשה להם להשתכר למחייתם בלי שתארגן להם איגוד מקצועי."
הלגה נועצת מבט בארנסט. אם הוא פתח את הפה, סימן שמדובר בעניין רציני. הלגה סקרנית כמו סנאי, ככה אומר עליה זיגפריד אביה, תמיד מוכרחה להבין למה מתכוונים.
"למה, מה לא בסדר במשרתים שלנו?"
יוסף צוחק לרגע, וכבר הוא רציני. שנים שלא ראתה אותו, שנים. הלגה מקשיבה בשקט. יוסף מדבר ומדבר, מספר על החווה בפאתי היער מחוץ לעיר. איך הוא וחבריו עובדים בבקרים ולומדים בלילות על ציון הרחוקה. כמה שהיא מקנאה. היא כל-כך משתעממת בבית, אפילו הפסנתר והספרייה הענקית עם מדפי הספרים המפתים לא מהווים נחמה למשמע סיפוריו של יוסף על ההכשרה.

בערב, ליד שולחן האוכל הארוך שקט כרגיל. הלגה מסתכלת על אביה שבוצע פרוסות מגוש הבשר ומגיש אותן להנרייטה שתחלק. אמה לא אומרת אף מילה על הביקור והלגה תוהה מה תהיה התגובה של אביה אם היא תספר לו על הפגישה המחודשת. הנרייטה לוקחת את מגש הבשר, מעבירה בזהירות פרוסה לצלחת של זיגפריד ומוזגת עליה רוטב. אחר-כך עוברת לקצה השני של השולחן להגיש בשר לאמה. כשהנרייטה מגיעה אליה, הלגה מכסה את הצלחת ביד פרושה וחושבת איך שוב יש לה על מה להלחם. אבל הפעם היא תנצח. הפעם לא תתפרץ סתם כך בדמעות. אולי יוסף יכול לעזור? כדאי שתחשוב על זה בלילה. תתכונן. אבא כל היום בבנק וכשהוא חוזר הוא מסתגר בחדר העבודה. יש להחליט מתי לגשת אליו ואיך לדבר בהגיון.

תחילה היא נעזרת באמה, שלמזלה לא מרגישה בכוונות נסתרות. הלגה מדברת במתיקות על הדודים שחזרו לגור בברלין ואיך יש שוב משפחה קרובה. חשוב לעזור להם להכיר מחדש את העיר. ברטה אומרת שטנטה לינה שבורה בגלל הפרידה מחיי הכפר אבל מה לעשות, אביך אמר שיהיה לדוד קשה למצוא שם פרנסה. הלגה מציעה לארגן טיול ופיקניק בפארק, מקווה שיוסף לא יעדר אפילו שימיו מלאים בעיסוקים בהכשרה. הוא בא. הלגה מספרת לו את תוכניתה אך הוא מסתייג: "אבא שלך לא ירשה לאף אחת מגבירות הבית ללכלך ידיים בעבודה". יוסף מדבר בקול מזלזל והלגה מרגישה איך קומתו של אביה מצטמקת.
"אני הבת הקטנה שלו ויש לי דרכים משלי לשכנוע" אבל יוסף מלגלג, הסגנון הזה של להשיג בתפנוקים כל מה שהיא חושקת בו לא נראה לו כדרך יאה לסוציאליסטית בתחילת דרכה.

אחרי שהם נפרדים הלגה מרגישה שהיא תולה ביוסף תקוות רבות מדי. 'אין לי אף אחד מלבדי'. היא חושבת. 'אני צריכה לפגוש את אבא כשיהיה מוכן להקשיב. להכין מראש כמה הצעות, כמה אפשרויות. צריך לקחת בחשבון שיתנגד, אי-אפשר לצפות מאבא שיסכים שאצא להכשרה. חקלאות זה לא רעיון מוצלח, לא כדאי להזכיר. ליהודים אסור להיות בעלי אדמות ולכן עדיף שלא אדבר על זה. משק בית אולי? גם מנהלות משק בית צריכים בהכשרה'. הלגה חושבת על סוכנת הבית ופתאום זה נראה לה מוזר שאישה זרה גרה בביתם וקובעת מתי יום הכביסה ומה יהיה התפריט של כל ארוחה. גברת מנהיים גרה בבית מאז שהלגה נולדה, אבל הקול המזלזל של יוסף במרפסת 'אין לך בעיה שמשרתת מגישה לך כוס שוקולטה' חלחל והפך את סוכנת הבית, גברת מנהיים, לאישה זרה.

 

לפרק הבא - לחצו כאן

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם