האומנם מי שחושף חוטף? 10.6.10

ישנו כלל ידוע, לפחות לי, בחיינו הציבוריים שמי שחושף חוטף. ואכן אני לא מתמוטט מכך שבעקבות דברים שאני כותב מעת לעת אני חוטף, ולפעמים גם כהוגן. אבל נדמה לי שהפעם התגובות שהגיעו בעקבות הטורים האחרונים שפרסמתי, גם באופן מילולי, גם בטלפון הנייד ובמזכירה האלקטרונית, היו תגובות של טְרוֹלִים אדומי צוואר. נכון, יש לנו ויכוח על מה זה חופש עיתונות ומתי הוא נעשה מופקר, ואולי גם על מה זאת דמוקרטיה. וזה בסדר, לא צריכה להיות בינינו תמימות דעים בעניינים האלה, הרי זו בעצם טיבה של דמוקרטיה. אבל חשוב לדעתי שנקיים דיון מכבד ולא מכפיש. ובעיקר דיון מבוסס על עובדות.

לדעתי, חופש עיתונות לא יכול להיות מופקר אם העיתונות רואה את תפקידה בתיווך בין הציבור לאמת. גם אם האמת איננה נעימה לשלטון, או לשליחיו, או לציבור. חלק גדול מדעתנו על הנעשה במציאות אנחנו מבססים על מידע שמובא לנו על ידי עיתונאים.

ולכן כדי שדעתנו תהיה מבוססת היטב עליה להישען על עובדות. והעובדות הן עובדות בעיקר כאשר הן אמיתיות. כאשר הן אינן דיס-אינפורמציה.

וזה נכון אם מדובר בדניאל אלסברג, שהנרי קיסינג'ר הגדיר אותו "כאיש הכי מסוכן באמריקה", וזה נכון גם כאשר מדובר בענת קם שהדליפה מסמכים לעיתונאי ישראלי ומוגדרת בשל כך כאיש הכי מסוכן בישראל. למעשה ענת קם הייתה יכולה להעביר את המסמכים לדוֹד שלה שעובד כעיתונאי בוושינגטון פוסט, אבל היא העדיפה להעביר את המסמכים לעיתונאי ישראלי. הכתבה שפורסמה בעקבות הדלפת המסמך אושרה לפרסום ע"י הצנזורה. אילו היו כלולות בה ידיעות ביטחוניות מסווגות הצנזורה לא הייתה מאשרת את הידיעה לפרסום.

***
מהדברים שפורסמו בכתבה, עלה שאלוף פיקוד מרכז יאיר נווה נתן הוראות העומדות בסתירה להנחיות שהעביר בג"צ ושהרמטכ"ל היה מודע לכך. איזה נזק ביטחוני נגרם בגלל הפרסום? שאתם ואני יודעים שנעשתה כאן עבירה על הנחיות בג"צ ע"י מפקדים בכירים בצבא? באמת קשה לכם כל כך להתמודד עם האמת עד כדי כך שעדיף לכם להסתיר אותה?

ובקשר לענת קם - לדעתי צריך לראות בה בשל הדברים שעשתה בגדר של מי שחשפה שחיתות. נכון היא "גנבה" מסמכים ודאגה לכך שיגיעו לידיעת הציבור, ונכון עליה לשלם מחיר סביר על הדברים שעשתה. אבל כתב אישום על ריגול חמור? הצחקתם אותי!

המחקרים שהבאתי (במאמרים הקודמים) מוכיחים שקרוב ל-65% מהאנשים בכל חברה ישתפו פעולה עם מהלכים הנוגדים את העקרונות והערכים שלהם. ולכן מה שהמחקרים של מילגרם וזימברדו מוכיחים הוא שמה שקרה בגרמניה יכול לקרות בכל חברה שערכיה הם דמוקרטיים.

האם ישנה כאן השוואה בין מדינת ישראל לגרמניה הנאצית? ממש לא! (למרות שמבחינה דמגוגית היה מאוד נוח לטעון שכך כתבתי) מה שיש כאן זה ניסיון להתריע, להזהיר שאנחנו נמצאים על מדרון חלקלק שמאוד קל יהיה להמשיך ולהגיע אל קצהו, ושכדאי לנו מאוד ללמוד מאירועים שהתרחשו בדמוקרטיות מעט חסונות יותר ממדינת ישראל ודרכי התגובה של האזרחים בהן כאשר הם נתקלו במהלך של השלטון להסתרת האמת.

אם אזרחים קמים ולוקחים אחריות, כמו דניאל אלסברג, שלקח סיכון עצום בתקופת הנשיא ניקסון והדליף מסמכי פנטגון חסויים, ומצליחים לצלוח בסופו של דבר את הזרם העכור של מסע ההשמצות שנוהל נגדם ולנצח את הממסד, זה קרה אך ורק משום שהחברה שסביבם גילתה צורך לחזק את הדמוקרטיה ולא להחלישה.

לא כל הדלפת מסמכים היא מעשה בגידה. ויחד עם זה הדלפת מסמכים תמיד תוצג כבגידה על ידי הממשל והיא תהיה תמיד אמצעי הכפשה קלסי ונוח.

***
בקשר לשאלה שהעלו כמה גברים נמרצים בהודעות שנשמרו במזכירה האלקטרונית: האם בשל דעותיי אני ראוי לחנך אנשים צעירים.

אז אני יכול לגלות לכם, שבמשך 13 שנות המכינה עברו מאות חניכים בשיעורים, שיחות ודיונים אל תוך הלילה איתי, ואף פעם לא נשמעה תלונה על כך שאני הופך אותם ל"שמאלנים" רחמנא לצלן. להוציא פעם אחת לפני כארבע שנים, שאני מבקש לספר לכם עליה: ישבתי במשרד במכינה כאשר קיבלתי טלפון מאבא של בוגר המכינה מאחת ההתנחלויות הידועות בשומרון (כן, ישנם לי חניכים גם מהשטחים) שהודיע לי בקול די נזעם שלעולם לא יסלח לי ש"הפכתי את הבן שלו לשמאלני!". "מה קרה?" שאלתי בחשש, ובדמיוני ראיתי את הבן שלו בהפגנה של "שלום עכשיו" או משהו כזה לפחות. השתררה דממה בצידו השני של הקו, ואז הוא אמר בקול שבור: "הבן שלי הצביע 'ליכוד' בבחירות האחרונות...".

ולסיכום, בלי קשר לדעתם של חברים בחוג אורנים על חלקו של שמעון פרס ברצח רבין, הדיון הזה הוא בעצם נשמת אפה של הדמוקרטיה. אנשים צריכים שתהיה להם תפיסה מבוססת עובדות על העולם. לכן מן הראוי שאלה יהיו עובדות מהסוג שהתכוון אליו השופט ברנדייס כאשר אמר שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. אז תנו לנו אמת של אור שמש ולא "אמת" הבאה במסתרים, אמת של מעצרים מנהליים וצווי איסור פרסום למען ביטחון המדינה. ובעיקר, תנו להיות דמוקרטיה.