מי צריך רב חילוני?

מזה כ-200 שנה, הזרם החילוני בציבור היהודי הולך וגדל והוא היום רוב רובו של העם היהודי, אך אליה וקוץ בה: הציבור החילוני איננו מאורגן. עצם החילוניות היא חופש מחשבה וחופש מעשה, ובתקופות שעברו אף ניסו להדביק לחילונים תדמית של "עגלה ריקה", כלומר ציבור ללא מטען ערכי-תרבותי, או כמי שארון הספרים היהודי "נעול בפניו".

התבטאויות כאלה יכולות לבוא רק ממי שאיננו מחשיב את כל ענקי הספרות והשירה שקמו לנו מאז ועד היום, זוכי פרסי נובל ואלה שלא, כתרבות יהודית.

מי שנתקעו עם חתימת התנ"ך, המשנה והתלמוד לפני כ-2000 שנה, כתבו מאז רק פרשנות לתורה ולא מוצאים מאז שום ספר יהודי כראוי להכלל בארונם – הם אלה שמנסים לעצור את תרבותנו מלכת. לעומתם ישנם מיליוני יהודים שארון הספרים שלהם מלא בכל אלה וגם בספרי התנ"ך. יהודים הרואים גם בתנ"ך יצירה ספרותית מעולה ומכוננת עם. יצירה שעדיין, מזה אלפי שנים, נמצאת במרום מצעד ההדפסות והרכישות בעולם, וגאוניותה מתבטאת בכך שהיא משפיעה ומגיעה גם במאה הזו למיליארדי בני אדם בכל העולם.

הדת היהודית היא חלק מהתרבות היהודית. מאז ומעולם היו קבוצות שונות ביהדות שהאמינו ופעלו באורח שונה זו מזו. אלה וגם אלה יהודים, ביחד הם התרבות היהודית הרב גונית והעשירה. ביניהם שלמה המלך - כותב שיר השירים, ברוך שפינוזה, הרמב"ם, יהודה עמיחי ועוד אלפים רבים וטובים.

גיבורי התנ"ך הם אנשים מורכבים, ככל אדם, ומעשיהם – הרעים והטובים – הם הגורם לאמינותם ונצחיותם בשנים. התנ"ך מרבה בסיפור חייהם, על הטוב והרע שבהם, איננו מטיף או מעגל פינות וזה כוחו.

התרבות היהודית, כמו כל תרבות של כל עם אחר, מורכבת מטקסים וחגים. הלוח העברי מושרש עמוק בעונות השנה החקלאיות ואקלימן. החגים היהודיים מחוברים היטב אל המסורת החקלאית והנוודית ובזכות חידוש השפה העברית העתיקה, אנו יכולים לקרוא ולהבין טקסטים עתיקים ולהיות מחוברים אל ההיסטוריה התרבותית שלנו, אל המשמעויות של הטקסים על העומק ההיסטורי שלהם והיבטיהם התקופתיים. לאושרנו, עם תחילת ההתישבות העובדת בארץ, ידעו התנועות הקיבוציות לשלב מסורת וחידוש וכך נתחדשו לנו חגים רבים בהם מסורת ומודרנה ארוגים זה בזה, ביחד עם חיי חקלאות ארץ ישראליים עכשויים.

לכל אורך החיים היהודיים, היו מנהיגי תרבות בקהילות השונות. כל קהילה מילאה את תכנה התרבותי בתפקידיו של רב הקהילה. תפקידו היה ליצור את חיי התרבות בקהילה, ליצור קהילה, להשיא זוגות, לעזור לבני ובנות מצווה לחצות את הגשר מחיי הילדות אל הבגרות, לציין הצטרפות בנים ובנות לקהילה, לציין ימי אבל ולמלא את חיי קהילתו בתכנים רוחניים תרבותיים.

בשנים האחרונות מתרחש תהליך של התאספות קהילות סביב נושאים יהודיים ברוח מודרנית וחילונית. קבלות שבת, חגים וטקסי התבגרות מקבלים "מתיחת פנים" ומתווספים להם תכנים חדשים, משמעותיים יותר לחברים בקהילה. הבסיס נשאר זהה – התרבות היהודית, השירה העברית, הספרות המחול והאומנות.

הרב החילוני הוא זה הדואג לתרבות קהילתו, מחתן את הזוגות ברוח יהודית מסורתית מחדשת ומעדכנת, יוצר את הטקס עם בני הזוג, על פי רצונם ותחושותיהם, משתמש בספרות ושירה עבריים מכל התקופות ועוזר להם ליצור טקס יהודי משמעותי להם ולאורחיהם – חג אהבה. הוא יוצר טקסי מצוות יהודיים משמעותיים לבן או לבת החוגגים, על פי נטיותיהם ועיסוקיהם, מסיבות הצטרפות לקהילה לבנים ולבנות, על פי המסורת היהודית. הרב החילוני מחויב לאדם ולזולתו, לתרבותו ולרוחניותו ולא למצוות כתובות או לאמונתו הדתית, תהיה אשר תהיה, אם תהיה.

את לימודי ההסמכה לרבנות חילונית לומדים בארץ במכון "תמורה- מכון להכשרת רבנים" בירושלים. מכון "תמורה" הוא הסניף הישראלי של המכון הבינלאומי ליהדות חילונית הומניסטית, שנוסד בדטרויט בשנות ה-60 בידי הרב החילוני שרווין ווין.