עֲנֵנִי 1.6.10

אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר-לִי:
הַטֵּה-אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא,
מַהֵר עֲנֵנִי.

וְשׁוּב גָּבְרוּ עָלַי גַּעְגּוּעַי
וְשַמְתִּי נַפְשִׁי בְּאֶצְבָּעִי
וְחִיַּגְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבַּע.

וְחִיַּגְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבַּע.
וְשָׁמַעְתִּי צִלְצוּל רֵיק מֵחֶדֶר
וְאָז קוֹלְךָ

הֶעָדִין הָאָהוּב,
עֲנָנִי בַּמַּעֲנֶה הַקּוֹלִי,
וְאַחַר צְפִירָה, כְּמוֹ בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן,
וְשֶׁקֶט.

וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא מִלָּה מִפִּי
וּבַשְפוֹפֶרֶת שָׁרְקָה הַשְּׁתִיקָה.

הִנַּחְתִּיהָ עַל כַּנָּהּ.

וְשׁוּב גָּבְרוּ עָלַי גַּעְגּוּעַי
וְהִתְעַצְּמוּ עָלַי גַּעְגּוּעַי מְאֹד מְאֹד
וְשׁוּב נָטַלְתִּי רוּחִי בְּכַפִּי
וְחִיַּגְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבַּע
וְשָׁמַעְתִּי פַּעֲמוֹנְךָ , בְּלִי זוג, מִתְעַגֵּל.

שְׁתִיקַת הַתְרָסָה,
וְקִלְלַת קֹרְבָּן,
וְדִמְמַת דָּם ,
לֹא שָׁמַעְתִּי.

רַק אֶת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי
אֶת קוֹלְךָ הֶעָרֵב הֶעָנֹג,
כַּחֲלִילֵי כֶּסֶף תְּלוּיִים עֵירוֹמִים
עַל פֹּארוֹת כְּלִיל הַחֹרֶש,
כִּבְּלוּז סַקְסוֹפוֹנִי נְחֹשְתִּי

וְשׁוּב כְּפָאוּנִי
צִמְאוֹנִי, רַעֲבוֹנִי, וּכְמִיהָתִי
אֵלֶיך תְּשׁוּקָתִי
וְשַׂמְתִּי נַפְשִׁי בְּכַפִּי
וְחִיַּגְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבַּע.
וְרַק קִירוֹת חֲשֹוּפִים, וְצַלָּקוֹת,
וּמַסְמְרֵי תְּמוּנוֹת מֻשְׁפָּלִים
וּכְתֹבֶת מְדַבֶּרֶת "רָאסְטוֹת"
בְּאוֹתִיּוֹת נֶעֱלָמוֹת עַל הַקִּיר :
"שַׁחְרֵר עַצְמְךָ מֵעַבְדוּת נַפְשִׁית וְרוּחָנִית,
כִּי אִישׁ מִלְבַדֵנוּ, בְּעַצְמֵנוּ,
לֹא יוּכַל לְשַׁחְרֵר תּוֹדַעְתֵּנוּ הַשְּׁבוּיָה".

וְאָז, לְאַחַר הַצְּרִימָה, קוֹלְךָ הֶעָדִין עֲנָנִי,
כְּרֵאשִׁיתָהּ שֶׁל שִׂיחַת נֶפֶשׁ מִיָּמִים אֲחֵרִים מוּאָרִים.

וְשׁוּב גָּבְרוּ עָלַי גַּעְגּוּעַי
וְשַׂמְתִּי נַפְשִׁי בְּאֶצְבָּעִי
וְחִיַּגְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבַּע

וּדְבַשׁ נִשְׁמָתְךָ עֲנָנִי
וְשָׁמַעְתִּי שְׁתִיקָה בְּקוֹלְךָ
וְשָׁמַעְתִּי כֻּלְךָ בְּקוֹלְךָ, דְּרִישַׁת שָׁלוֹם
שֶׁאַּתָּה דּוֹרֵשׁ לְכֻלָּנוּ
לְאִמָּא אוֹרִיתִי, לְאָחִיך אָמִיר הַבּוֹגֵר הַתְּאוֹם,
לְמַעְיָן שֶׁתַּלְתַּלָּיו כְּתַלְתַּלֶּיךָ, וְהַמִכְחוֹל
לְצַפְרִיר רוּחַ בֹּקֶר רַעֲנָנָה וְשׁוֹבָבָה,
וּלְ"אָסַפְנִיק",
הַמְאַסֵּף שֶׁל כֹּל הַשֶּׁפַע וְהַטוֹב שֶׁהָיָה בְּעוֹלָמֵנוּ הַשָּלֵם,
עַד שֶׁנָּפְלָה הַקְּעָרָה, וְנִשְׁבְּרָה
לִבְלִי תִּקּוּן,
וְכֹל הַפֵּירוֹת אָסָף אוֹסְפָם
וְרוֹדֶה דִּבְשָׁן בִּמְתִיקוּתוֹ.
כְּפָאוּנִי עָלַי גַּעְגּוּעֵי גְַּגוּעַי
אָנְסוּנִי בִּרְצוֹנִי הָרַב, בְּעַל כֹּרְחִי,
בִּתְשוּקָתִי וְחִדְלוֹנִי,
וְשׁוּב טָרַפְתִּי נַפְשִׁי בְּיָדִי.
אֲנִי כֹּל-כָּך רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתְּךָ שָׁקֵד!
כְּגַעְגּוּעֵי יַעֲקֹב לְעוֹלָלוֹ
אֲשֶׁר טָרֹף טֹרַף

וְלֹא אֶחְדַּל לְעוֹלָם לְשׂוֹחֵחַ עִמְּךָ בְּלִבִּי,
וּלְדַמּוֹת תְּשׁוּבָתְךָ הַקּוֹרֶנֶת דְּיוֹקְנְךָ
עִם חִירִיקֵי חִיּוּךְ הָאוֹמְרִים "שֶׁלִּי, שֶׁלִּי",
וְנוּנֵי נְגִיעָה, וְּמֵמִּים שֶׁל מַשַּׁק נִשְׁמָתְךָ
הַפּוֹרַחַת.
וַאֲנִי אוֹסִיף לְדַבֵּר אִתְּךָ, וַאֲבַקֵּש בִּתְחִנָּה,
"עֲנֵנִי", כְּאַדְמַת בַּצֹרֶת יְבֵשָה וּסְדוּקָה,
שֶׁאַף גֶּשֶם תּוֹעֲפוֹת נָדִיב,
לֹא יוּכַל לְעוֹלָם לְהַרְווֹתָהּ.

מזרע, תש"ע

ארבע שנים מלאו למותו של שקודי
שקד בלבלובו נגדע מאדמת ליבנו

נתכנס לזכור את שקודי, במוצאי-שבת, 5.6.2010, כ"ג בחודש סיוון תש"ע, בשעה 18:00, בבית העלמין של מזרע

לפרטים נוספים על האזכרה - לחצו כאן