יצא לאור ספר "בית ספר 'גליל' כבית ספר ניסויי"

13 הספר נכתב לפני מספר שנים ע"י חברי וחברות צוות בית הספר לצד ליווי צמוד של הגף הניסויי של משרד החינוך.

בית ספר "גליל" הוכר, כשנתיים לאחר היווסדו כבית ספר ניסויי. במשרד החינוך קיים גף מיוחד לניסויים ויזמות, הפועל במסגרת המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, בניהולה של הגב' גנית וינשטיין. פעילותו של הגף מתמקדת ביצירת ידע חדשני בחינוך ובגיבושו למודלים יישומיים, לשם הפצתם במערכת החינוך. מוסדות החינוך הניסויים, המעצבים, או מאמצים, מודלים ארגוניים-פדגוגיים מערכתיים חדשניים, זוכים לליווי ולתמיכת הגף לתקופה של כ-5 שנים. בתקופה זו מתפקדים מוסדות החינוך הניסויים כ"חממה ליזמות ולחדשנות בחינוך", ועליהם לעמוד בסטנדרטים קפדניים של איכות ביצוע שמכתיב הגף.

בתום תקופת הניסוי, עתיד המוסד הניסויי להוות מרכז להפצת המודל החדשני שפיתח. הצוות מתבקש להפיק מסמך, ספר ניסוי, שבו מפורט המודל החדשני, כולל הבסיס התיאורטי שעליו מתבסס המודל, על המוסד לשמש מרכז להכשרת אנשי חינוך לקראת יישום המודל במוסדות חינוך אחרים. ואכן, צוות בית הספר נערך לכתיבת הספר, בכדי שיוכל להוות השראה לאחרים, מתוך תקווה שאפשר לשנות, לנסות ללכת נגד הזרם, לחשוב אחרת .

סיפורו של בית הספר מרתק, התחילו אותו שני אנשים, לי גורדון ואמין חלף. הם באו עם רעיון, שהיה כתוב על עמוד או שניים והיום קיימים בישראל ארבעה בתי ספר דו לשוניים.
הדרך לא היתה קלה, והיתה רצופה אתגרים, מכשולים ושאלות..
הספר מתאר איך צמח בית ספר "גליל" ואיך הוא מתנהל בפועל. מיהם המורים, כיצד הם עובדים, מיהם ההורים, ומדוע בחרו לשלוח את ילדיהם דווקא לבית ספר זה. כיצד נראה שיעור בשתי שפות בכיתה א' לדוגמא, ואיך מתמודדים עם לימוד שלושה ספרי דת בכיתה אחת . מהם הקשיים איתם מתמודדים כל הגורמים השותפים (עמותה, שלוש רשויות, משרד החינוך, צוות, הורים וילדים). אלו גורמים מסייעים קיימים, ועוד שאלות ותשובות רבות העולות מעצם החשיפה לבית ספר מיוחד זה.

מעבר לכל, זהו סיפור על אמונה ברעיון.

מאז שנכתב הספר עברו מספר שנים, והרבה מים זרמו בגליל....כל יום בבית ספר גליל מזמן שאלות חדשות ואתגרים חדשים, המציאות במדינת ישראל משתנה גם היא ובהקשר היהודי ערבי המגמה היא לא חיובית. הדבר משפיע כמובן על תושבי האזור ועל בית הספר.
משרד החינוך לא אישר את צמיחת בית הספר מחטיבת ביניים לחטיבה עליונה והיום, ב2010 גם קיומה של חטיבת הביניים אינה מובנת מאליה.
הקושי המרכזי, כפי שאני רואה אותו היום, הוא היעדר של הורים יהודיים שבוחרים בבית הספר לילדיהם. רבים שפגשתי במהלך השנים התרשמו מאוד מהרעיון ומהאומץ והיכולת לבצע, מהצוות נפלא, מהפדגוגיה ומהמיקום הגיאוגרפי החדש, אבל.. לא, הילדים והילדות שלהם לא לומדים בגליל. לא ארצה להיכנס לדיון למה כן ולמה לא. זה מורכב, אישי ובסופו של דבר כל הורה בוחר את האפשרות שלדעתו תהייה הטובה ביותר עבור ילדו או ילדתו .

מניסיוני אני יודעת, קשה להיות מיעוט, קשה ללכת נגד הזרם, מה אם אנחנו טועים ?

אבל, האם בבחירה ה"טבעית", ללכת עם הרוב, אנחנו משאירים את האפשרות לכך שגם רוב יכול לטעות ?

כותבי הספר מקווים שההצצה לעשייה בבית ספר "גליל", תעורר את הקוראים לחשיבה על האפשרות ליזום, לשנות, לשאול שאלות על מה שנראה מובן מאליו.

על הספר עמלו : הכותבים והכותבות - המורות גלית אדמוני וקיפאח אבו אלהיג'א, המנהלים - כמאל אבו יונס ונועה צוק. תמי דומאי, המנהלת הראשונה של בית הספר עזרה רבות בניסוח ועריכה. המרשתת מטעם הגף הניסויי – מירב גורן. גרפיקאית – נעמה נחושתאי.

הספר הודפס ב 5000 עותקים ויחולק למרכזיות פדגוגיות ולבתי ספר ברחבי הארץ. אפשר למצוא את הספר במשגב, במרכז המשאבים הנמצא במתחם בית הספר העל יסודי משגב.

כדאי לעיין גם במאמר של ישראל בטור "זוגית מורכבת":
http://www.dugrinet.co.il/node/8073