ברירה קיומית בין יום ירושלים לשבועות תש"ע 13.5.10

מהי מִצְוָה ? המילה " מִצְוָה " באה מהשורש "מצפון" ...
נכון, לא לפי חוקי הלשון , אבל בכל זאת אני מתעקש לטעון ,שמקור המצוות במצפון.
בכוונתי לומר, שהמצַוֶּה והמְּצֻוֶּה הוא האדם עצמו, עולם הערכים שהפנים בחינוכו, המצַוֶּה עליו להיות אדם . ברגע מבחן, תעלה המִצְוָה מעומק ליבו ושכלו, היכן ששוכן המצפון , ותאמר לו:
כך ראוי לעשות. וכך- בשום פנים ואופן לא!

המִצְוָה שלנו היא להיות מבורך במצפון ,
ביכולת לבחור בין טוב לרע,
במחשבה ביקורתית , היודעת להטיל ספק במוסכמות
כדי להגיע לחקרו של המעשה הראוי, בכל שעה
לבחור בחיים, לבחור בטוב!

בשבוע הבא נחגוג את חג השבועות. במגילת רות, אומרת רות המואביה, לנעמי חותנתה:
"... אַל-תִּפְגְּעִי-בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי..."

כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי זה המקום, ארץ ישראל וירושלים בירתה. עומדת לפניכם הבחירה בין בַּעֲלוּת לבין זיקה נפשית תרבותית לארץ . בין היות "בעלים" , לבין היות "אוהבים". כמו ביחסים בינו לבינה.
עַמֵּךְ עַמִּי עמנו? - עד כמה אנו חושבים על עצמנו כחלק מעם רב פנים? ומה יחסכם לעם נוסף החולק עמכם את הארץ הזו?
וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי הבחירה היא בין לחיות "סתם" לבין חיים עם "משמעות" , עם טעם ופשר - ומה בוחרים אתם?!

עלו והצליחו!

"ברכה לכבוד סיום שנת-ברמצווה בבית-הספר "עמקים תבור" בעמק יזרעאל, יום ירושלים תש"ע.