רבנים למען זכויות אדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. מידע נוסף על הארגון: http://www.rhr.org.il/page.php?name=about&language=he

כל הבלוגים كل المدونات

פרשת "ויקרא" / הרב ד"ר אדגר נוף 21.3.10

English follows Hebrew

השבוע אנחנו נקרא את תחילתו של הספר "ויקרא", החומש
השלישי, המכונה גם בשם "תורת הכוהנים",
ובלעז Leviticus, כלומר עבודת הלויים. הרמב"ן, ר' משה בן נחמן מסביר את תוכנו: הספר הזה הוא תורת כהנים
ולויים, יבוא בו עניני הקרבנות כולן ומשמרות המשכן... שיהיו הקרבנות כפרה...ולא יגרמו לסילוק השכינה...
הספר מתאר בהתחלה את דיני טומאה וטהרה של בעלי החיים המותרים להקרבה בתור קרבנות ולאכילה. לאחר מכן
מופיעים דינים המתייחסים למצבים של טומאה וטהרה בגוף האדם. ובאמצע הספר בפרשות "אחרי מות", "קדושים" ו"אמור" מגיעים לשיא קדושתו של הספר ושל החומש כולו, עם דינים של אתיקה ומוסר, מצבים של טומאה וטהרה בנפש האדם, באישיות ובצורת התנהגות. בסוף הספר מוזכרים מועדי ישראל וגם מתוארים מצבים של טומא וטהרה של העם כולו,של החברה ושל הכלל. עם זאת יש לזכור שבשורש המילה "קרבן", ישנה ההתקרבות וההקרבה. על מנת להגיע להתנהגות הנאותה, להשגת האידיאל, צריכים אנחנו קודם כל להתקרב ואחר כך גם להקריב מעצמנו. כמו כן, אנחנו צריכים להיות מודעים שההפך מלקרב זה להגיע לשדה קרב, שם כולם הופכים לקורבנות.
המילה הראשונה של פרשתנו היא "ויקרא" הקריאה הנרגשת היא קודם כל למשה רבנו. הפרשנים בימי הביניים מסבירים מדוע בפרשה אלוהים קורא למשה.
הרשב"ם, רבנו שמואל בן מאיר מסביר שבסוף ספר שמות כתוב: "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד (שמ' מ:35),
לכן קראהו". חזקוני, רבנו חזקיה בן מנוח מוסיף בפרושו "הוצרך לקרותו וליתן לו רשות להיכנס, לפיכך כתב ויקרא אל משה ולא ויקרא ה' אל משה".

אני סבור, שהיום ישנם יהודים טובים לא מעטים שהתרחקו מהמסורת היהודית בגלל שקשרו אותה עם ממסדיות אורתודוקסית ועם שחיתות פוליטית. עלינו לבנות קהילה יהודית חמה ופתוחה, שמאפשרת ליהודים הגרים בחיפה ובצפון להתקרב אל המנהגים והמסורת של העם היהודי, המושתתים על יסודות המוסר והאתיקה של תורתנו הנצחית והקדושה. אני אף סבור שעלינו להקריב מעצמנו בעשיית גמילות חסדים, מעשים טובים ותיקון עולם למען הנזקקים, החלשים והנצרכים בחברתנו, על מנת שנחיה כולנו באושר וביושר במדינת ישראל.

אלוהי ישראל קורא לנו בכל דור ובכל עת כפי שקרא אל משה. הוא נותן לנו רשות להיכנס אל עולם הקדושה, אל חיים רוחניים ומוסריים ובעיקר ראויים בעינינו ובעיני כל רואינו. אוהל מועד נכון לנו בלב רק אם נרצה בכך, באמת ובתמים. בימים אלה של חששות וחרדה על הבאות, ברצוני לסיים עם דברי הנחה של הנביא ישעיהו הנלקחים מתוך ההפטרה שנקרא מחר: "אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו"

This week we begin reading Leviticus, the third book of the Chumash, which is also called

תפילה בכותל

– “Torat Hacohanim”. The meaning of Leviticus is the Levites’ work. The Ramban, Rabbi Moshe Ben Nachman explains its content: This book is the Torah of the Levis and Cohens, and its’ content is sacrifice and post of the Tabernacle… so that the sacrifices will be for penance… and will not cause the removal of the Divine Spirit…

The beginning of the book describes the impurity and purity laws of animals that are permissible to sacrifice and eat. This is followed by laws regarding the purity and impurity of the human body. The Parashot in the middle of the book, “Achrey-Mot”, “Kedoshim” and “Emor”, constitute the peak of sanctity of the book and the entire Chumash. It deals with ethics and moral codes, and with instances of purity and impurity of human personality, behavior and soul. At the end of the book Jewish holidays are mentioned, along with instances of purity and impurity of the entire nation and of society are described. It is important to remember that at the root of the Hebrew word korban (sacrifice) are the words hitkarvut (becoming close) and hakrava (sacrificing). In order to achieve correct behavior and achieve an ideal we hold, we must first grow close to one another and then sacrifice something. We also have to be aware that the opposite of bringing closer (lekarev) is reaching a battlefield (sdeh krav), where everyone becomes a victim (korban).
The first words of our Parasha is “And the Lord called”. The call is first and foremost for Mosheh Rabenu. The Middle Ages Inert interpreters explain why God calls Mosheh:
The Rashbam, Rabbi Shmuel Ben Meir, explains that because “Moses was not able to enter into the tent of meeting,” (Exodus 40:35), God had to call him. Hazkuni, Rabbi Hizkiya Ben Manoach adds, “he needed to be called in order to be granted permission to enter, and that why it is written that ‘He called upon Moshe’ and not ‘God called upon Moshe’.”

I think that today there are many Jews who moved away from the Jewish tradition because they relate it to the Orthodox establishment and corruption. We have to build an open and warm Jewish community that enables Jews who live in Haifa and the North to become closer to Jewish customs and tradition that are based on the morality and ethics of our holy and eternal Torah. I also think that we must sacrifice through charity, good deeds and Tikkun Olam for the weak and needy in our society, so that we all live in happiness and integrity in the State of Israel.
The God of Israel calls upon every generation, just as he called upon Moshe. He grants us permission to enter the sacred world, a spiritual and moral life that we and everyone deem appropriate. The Tent of Meeting will really dwell in our hearts only if we want it to. In these days of concern and anxiety for the future, I would like to finish my words with the consoling words of the prophet Isaiah from this week’s Haftara: “Fear not, O Jacob My servant, and thou, Jeshurun, whom I have chosen.” (Isaiah 44:2)

תפילה בכותל

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם