שני שירים לכבוד הפסח 24.3.10

אֵלִיָּהוּ/ קובי וינר
בָּרוּךְ אַתָּה לְבֵיתִי, אֵלִיָּהוּ
בָּרוּךְ שֶׁהַכּל פָּתוּחַ לְפָנָיו

צְפוּנוֹת לֵב
וּמַחְשָׁבוֹת אֲפֵלוֹת
כְּמַרְתֵּף.

בָּרוּךְ אַתָּה לְבֵיתִי
שֶׁאֲרוֹנוֹתָיו זְכוּכִית.

בַּאֲרוֹנוֹת בֵּיתִי
זְכוּכִית,
שְׁקוּפוֹת
מִשְׁתַּקְפוֹת
נִשְׁקָפוֹת
צָרוֹת הָעִתִּים
כָּל הָאֲבָרִים
מְעִי הַבַּיִת
תָּאֵי מֹחוֹ
הָאֲפוֹרִים
שְׁרִירֵי הַבַּיִת
וְרִקְמוֹת הַשֻּׁמָּן
שֶׁמֵּעֵבֶר לַדְּלָתוֹת

בָּרוּךְ הַמְבָרְכֵנִי בִּכְבוֹדוֹ.
אַל בַּהַל
מִדְּמוּתְךָ הַנִּשְׁקֶפֶת
שֶׁצְּדוֹדִיתָהּ מְטֻשְטֶשֶת
מִתְּכֻלַּת הָאֲרוֹנוֹת

בָּרוּךְ הַמְבָרְכֵנִי בִּכְבוֹדוֹ
שֶׁלֹּא לְחִנָּם הוֹתַרְתִּי דַּלְתִּי
פְּתוּחָה.

אוֹרֵחַ רָצוּי אַתָּה בְּבֵיתִי
לוּ רַק יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ
נֶחָמָה וְלֹא תּוֹכֵחָה.

מתוך "בסדר הזה"

ירח על התבור/ע. הלל

וּבָחֹרֶף, כְּשֶׁהַלַּיְלָה מַקְדִּים לָרֶדֶת
וְהַמַּעֲרָב הוֹפֵךְ תַּפּוּז וְהַתַּפּוּז לְוָרֹד,
אוֹ אָז, אַט אַט ,
בַּמִּזְרָח מַתְחִילִים הַשָּׁמַים לְהִתְבַּהֵר,
וּצְלָלִית הַתָּבוֹר מִצְטַיֶּרֶת
וּמִתְבַּהֶרֶת דַּקָּה דַּקָּה,
עַד אֲשֶׁר גָח
וְעוֹלֶה פִּתְאֹם יָרֵחַ עֲנָק,
כְּגַלְגַּל שֶׁל עֲגָלָה,
וְאָדֹם כְּתַפּוּחַ עֵץ,
וְאוֹרוֹ הַשָּׁקֵט וְהָרַךְ
נִשְׁפָּךְ מִקְצֵה הַלַּיְלָה
וְעַד קָצֵהוּ,
וּבִשְׁבִיל זֶה, בִּשְׁבִיל זֶה,
כְּדָאי הָיָה
לְהִוָּלֵד בָּעֵמֶק.