מחקרים חדשים בנושא יחסי סטודנטים יהודים וערבים

במכללה האקדמית לחינוך אורנים ( בקרית טבעון) רואים בגליל, העשיר באוכלוסיות, תרבויות ומסורות דתיות המתקיימות בשכנות זו לזו, מעבדה תרבותית וחינוכית מאתגרת שמזמינה למידה ומחקר כמצע לקידום הבנה, דיאלוג והעצמה של האוכלוסיות המקומיות.
לפיכך, הזמינה המכללה חוקרים, אנשי חינוך, יצירה והגות להציע הרצאות, סדנאות, מפגשי לימודי יצירה ומופעים אמנותיים, שיחד מהווים כנס גדול מאוד ומכובד שעיקרו – הגליל כמרחב מרובה תרבויות.

חלק נכבד מן הכנס יעסוק בדו-קיום בהשכלה הגבוהה והתמודדות מערכת החינוך עם סוגיית הרב תרבותיות. להלן מגוון דוגמאות:

חוקרים באורנים: למרות שסטודנטים יהודים וערבים לומדים זה לצד זה במשך ארבע שנים וגרים יחד במעונות, לרוב לא נוצרים ביניהם אפילו קשרים אישיים.

המפגש בין סטודנטים יהודים וערבים במכללת אורנים אינו יוצר, בדרך כלל, הידברות בין הקבוצות החברתיות, בהקשר של הפחתת סטריאוטיפים, תפיסות שוויוניות או היכרות מעמיקה עם תרבותו של ה'אחר'.
שתי האוכלוסיות שומרות על בידול חברתי ואינן משתפות פעולה בתחום הלימודי או מעבר לו. כתוצאה מכך, למרות שסטודנטים יהודים וערבים לומדים זה לצד זה במשך ארבע שנים וגרים יחד במעונות, לרוב לא נוצרים ביניהם אפילו קשרים אישיים.
בנוסף, אף-על-פי שהמכללה מסייעת לסטודנטים הערבים במטרה להקל עליהם את תהליך הקליטה בלימודים, עדיין הם חווים שוליות בתחומי החיים השונים בה.

לאחרונה נערכו באורנים שני מחקרים המאששים את הנאמר לעיל.
מחקר ראשון (בוימל, תותרי וזאבי, 2008) בדק את הלמידה מה'אחר' במסגרת הלימודים המשותפים של סטודנטים יהודים וערבים במכללה ומצא שהסטודנטים רואים בחיוב את הלמידה המשולבת (בעיקר מעוניינים בה הסטודנטים הערבים), אבל המגע שנוצר בין סטודנטים יהודים לערבים במהלך הלימודים מצומצם מאוד וכמעט בכל הנושאים לא רכשו הסטודנטים תובנות משמעותיות אודות ה'אחר'.

מחקר שני (תותרי, בתהליך) בחן את חווית הלמידה של הסטודנטים הערבים במכללה ומצא שהם מדווחים על קשיים משמעותיים בעיקר בלימודי התואר הראשון.

על רקע זה התגבשה קבוצת מרצים המעוניינת לטפל בנושא של ההיכרות הבין-אישית בין סטודנטים יהודים לערבים במסגרת המכללה.
בכנס יציגו הדוברים, כולם מרצים במכללה, דרכי פעולה בכיתותיהם לקידום השיח הבין-אישי והבין-קבוצתי בסוגיות המפרידות, בדרך-כלל, בין יהודים וערבים.
המשתתפים בפאנל :

ד"ר דוד נצר, מכללת אורנים: דיאלוג בין נרטיבים בכיתה דו-לאומית בסמיכות ליום העצמאות" – 050-5790572;
ד"ר איציק גונן, מכללת אורנים: שיח מבוקר בכיתה דו-לאומית בימי מבצע 'עופרת יצוקה – 052-2943303'.
ד"ר מרי תותרי, ראש החוג לאזרחות במכללת אורנים- חילוקי דעות או מאבק כוחות? – מרצה ערביה מלמדת אזרחות בכיתה דו-לאומית – 054-2156377.
ד"ר נעמי דה-מלאך, מכללת אורנים: פדגוגיה ביקורתית ושיח אחר בכיתה – 050-2156377.

סטודנטיות ערביות חוקרות את האפליה במכללות הגליל
מכללות בצפון משרתות ציבור רחב של סטודנטים בני עדות, דתות ומגזרים שונים.
ההרצאה דנה באפליה ברכישת השכלה גבוהה כפי שהדבר משתקף בעיני סטודנטיות ערביות, מעדות שונות, במכללות בצפון הארץ.
הממצאים המוצגים בהרצאה זו הם חלק מזערי מתוך מחקר מוקיר איכותני רחב, הדן בסטודנטיות ערביות באקדמיה.
אחד הנושאים שנכלל במחקר היה אפלייתם של מרצים וסטודנטים באחת המכללות בגליל. המחקר התבסס על ראיונות עומק חצי מובנים עם 21 סטודנטיות; בנות העדה הדרוזית (9), מוסלמית (8) ונוצרית (4), הלומדות בשנה שנייה ושלישית באותה מכללה בגליל.
הראיונות היו קבוצתיים, הומוגניים מבחינת הדת (מוסלמית, נוצרית ודרוזית), מסלולי הלימודים והישגי הסטודנטיות.
מחקר זה העצים את המרואיינות לחקור, לחשוף ולהעריך, מזווית ראייתן את העוצמות והכוחות האופטימאליים, הנוכחיים והעתידיים, הטמונים במכללה ובדמויות המשמעותיות שנמצאות בה, המעודדות ותורמות לסובלנות עדתית ולשילוב בין תרבויות.
ממצאי המחקר מראים ששיפור בשפה העברית המדוברת והכרת שיטות חשיבה ולימוד אפשרו לסטודנטיות ערביות להתקרב לתרבות היהודית ולהצליח בלימודים.
תמיכה ויחס הוגן של המרצים, עידוד, נכונות להקשיב היו מאפיינים של רוב המרצים במכללות אשר תרמו להצלחת בנות ערביות מעדות שונות.
המרואיינות דווחו על יחס מפלה של כמה מן המרצים אשר התאפיין בחוסר התייחסות להערות של בנות ערביות, מבטים נוקבים, הערות הפוגעות במסורת והבדלים במתן ציון

על בסיס עדתי. סטודנטיות ערביות תפסו את השפה כאחד המכשולים לקרבה בין סטודנטיות ממגזרים שונים.
הן הרגישו כי הן יושבות יחד בכיתה, אך עדיין בנפרד.
דווח על נכונות של כמה בנות יהודיות לעזור ולהסביר אך רוב העזרה התקבלה מבנות ערביות מאותה העדה.
מפגשים מחוץ למכללה לא התאפשרו לרוב בגלל המרחק והאיסור החל על בנות ערביות לצאת מביתן בשעות הערב.
נשים ערביות ראו במלחמת לבנון השנייה ובתוצאותיה חוויה המאחדת יהודים וערבים. מתחים בין סטודנטיות דרוזיות ומוסלמיות ובין יהודים וערבים הורגשו לרוב בזמן מבצע עופרת יצוקה. דווח גם על יחס מפלה וחוסר סובלנות שבא לידי ביטוי גם בסירוב של סטודנטים יהודים לתת מחברותיהם לצילום, בהערות ובהסתכלות שונה על סטודנטיות.

המלצות לבנות ערביות להרחבת רב-תרבותיות במכללות כללו לימוד השפה הערבית המדוברת לסטודנטים יהודים, שילוב בין עדות בעבודות קבוצתיות ובדיונים, אירועים ופעילויות משותפות והרצאות על תרבויות שונות.
המלצות נוספות התבססו על עקרון האפליה המתקנת בגין קשיי שפה ושינוי שיטות הקבלה של סטודנטים למכללות.
במקום מבחן פסיכומטרי, המגביל בחירת תחומי לימוד של בנות ערביות, הומלץ לחבר מבחן המשקף בצורה הוגנת יותר את הידע ואת הכישורים של הסטודנטים.
המלצה נוספת הייתה קשורה להוקרה של הישגי הבנות הערביות, המתמודדות עם מצוקה כלכלית קשה והדרישה של ייצוג ומספר זהה של בנות ערביות ויהודיות בטכסי המצטיינים.

ד"ר ברנדה גייגר, מכללת הגליל המערבי - 054-4991283

האם הסטודנטים חשים בנוח להביע עמדות המנוגדות לדעת הכלל. האם הסטודנטית חשה בנוח להתבטא במהלך השיעורים גם אם עמדותיה נוגדות את הלך הרוח הכללי בשיעור או לצורך כך בחברה הישראלית בכלל. האם סטודנטים מוכנים להתבטא בסוגיות שנויות במחלוקת במהלך שיעורים העוסקים בנושאים רגישים יחסית, כגון אתניות ומגדר בחברה הישראלית, המיעוט הפלסטיני בישראל, הדמוקרטיה בישראל וכך הלאה, גם כאשר ברור להם שדעותיהם נוגדות את דעת המרצה או את גוף התלמידים בכיתה? שאלות אלה מכוונת למה שנהוג לכנותו בתיאוריות גיאוגרפיות-הומניסטיות, תחושות של מקום (sense of place).
ממצאים ראשוניים מעלים כי לא נמצאו מגמות של הסתרת זהות או אפנון מיוחד של הופעה במסגרת המכללה. יחד עם זאת, כמות המגעים הבין-תרבותיים ובין-קבוצתיים אינה רבה ונושאת אופי קורקטי בדרך כלל. הדברים אמורים במיוחד לכל הסוגיות הקשורות לקונפליקט היהודי-הערבי בהקשרו המזרח תיכוני הרחב והישראלי-הפלסטיני המצומצם יותר.
ד"ר נמרוד לוז 054-7232348 וד"ר זאב שביט 054-4373400 – מכללת הגליל המערבי.

האם המרצים שומרים על נייטרליות?
בהקשר האקדמי-המוסדי דווקא נשאלת לא אחת השאלה כיצד ניתן לבנות גשר של דו-קיום בין תלמידים יהודים לערבים במוסדות להשכלה גבוהה, שם גובר המתח במיוחד לאור האופי הסטודנטיאלי של המקום וכן לאור ההיסטוריה לפיה המהפכות הפוליטיות הגדולות נולדו ופרחו דווקא בתוך המוסדות להשכלה גבוהה.
מזה שנים רבות קיים במדינת ישראל דיון רציני, אודות הצורך בדו-קיום בין ערבים לבין יהודים, אזרחי מדינת ישראל, שלעתים נתפש כמתחייב ולעתים אחרות מסווג ככורח המציאות. הדו-קיום האמור היה למושא דיון במסגרות פוליטיות, מדיניות, אזרחיות, אקדמיות, מוסדיות ופילוסופיות.
לשם הגשמת מטרה נשגבת זו בדבר הדו-קיום, נערכים כנסים, סדנאות, מפגשי רעות ועוד. הדגש הוא דווקא על הדו-קיום בין הסטודנטים, כאשר משום מה נשכח – ולו בהיסח הדעת – הצורך בבחינת הדו-קיום בין המרצים עצמם – הם קברניטי המוסדות להשכלה גבוהה. שאלה אחרונה זו אינה קלה, ואף יותר קשה – אם לא כפליים אז שבעתיים – מהעניין הראשון. לעתים נדמה כי בחינת קשרי הדו-קיום בין המרצים היא שאלה רגישה ועדינה, שטוב אם לא ניגע בה, לא-כל-שכן במרקם דקיק זה.
ביסוד הרצאתי תונחנה מתודולוגיות פילוסופיות אך גם פרגמאטיות, כאלה השאובות מניסיון החיים שלי בעולם האקדמיה, הן כתלמיד והן כמרצה, בישראל ובמקומות אחרים בעולם. ההרצאה מבוססת על עדות שלי כחלק מניסיון החיים המקצועי שרכשתי הן בהיותי תלמיד והן בהיותי מרצה במוסדות להשכלה גבוהה רבים בישראל ובעולם, לרבות ארה"ב, קנדה, גרמניה, אנגליה, איטליה, צרפת, אירלנד, סקוטלנד ועוד. בהרצאה משולבים אלמנטים של אינטלקטואליה אישית ועצמאית לצד עבודה אקדמית רצינית.

לגישתי, יש להשית סטנדרט גבוה מאוד של ניטרליות אקדמית במסגרת עבודתם הפדגוגית של המרצים, תוך הטלת איסור מוחלט על מרצה לגלות את דעותיו הפוליטיות בעבודתו הפדגוגית.
על המרצה לשמש גשר מחבר בין הדעות הפוליטיות השונות והקוטביות באולם ההרצאות תוך עידוד פיוס בין הקטבים השונים, תהיינה אשר תהיינה דעותיו הפוליטיות.
ד"ר מוחמד ותד - מכללה אקדמית צפת - 0504431113

מפגש של סטודנטים יהודים וערבים במכללה - האומנם שינוי?
החברה הישראלית מרובת תרבויות וקבוצות אתניות, הן משום היותה חברת הגירה והן משום שחמישית מאוכלוסייתה היא ערבית.

רבות נכתב אודות זהות אתנית ומשמעותה, מתוך הבנה כי זהות אתנית כוללת בתוכה את המורשת התרבותית של הקבוצה אליה נולד האדם. השתייכות או מחויבות לקבוצה אתנית משתנות בעוצמתן ובמקום שהן תופסות בחייו של האדם: מהגדרות חברתיות מבדלות ועד לזהות אתנית-סימבולית, הנתונה לבחירתו של הפרט (בהקשר לשפה, שייכות דתית, ערכים, מנהגים ועוד).
ההרצאה מבוססת על מחקר המתייחס לשינוי בזהות אתנית כתוצאה ממפגש בין סטודנטים יהודים לערבים במכללה לחינוך, בצפון הארץ, במסגרת קורסים וסדנאות סמסטריאליים יחודיים –מעורבים, שעניינם הכולל הוא ברור שאלות של זהות.
במחקר חולקו שאלונים לכל הסטודנטים אשר השתתפו בקורסים ובסדנאות, בתחילת הסמסטר ולקראת סיומו. בנוסף רואיינו שמונה מרצים ומרצות אשר לימדו קורסים וסדנאות אלה, על מנת לבחון, בין היתר, את תפיסתם לגבי חשיבותם להבנייתה וחיזוקה של זהות אתנית בקרב הסטודנטים.
ממצאי המחקר המרכזיים מעידים על כך שהקורסים והסדנאות תרמו בדרך כלל לחיזוקן של עמדות הקשורות בזהות והשתייכות אתנית, כמו למשל: גאווה בהיותם אזרחי ישראל, תחושת קשר עם הקבוצה האתנית, הזדהות אתנית וכלל ישראלית אשר לוותה בנכונות פחותה להגר מישראל .
יחד עם זאת, נמצאו הבדלים מובהקים בתחושת הזהות האתנית לפי לאום.
בתחילת הקורסים, סטודנטים יהודים היו גאים יותר באזרחותם, קשורים רגשית לישראל וחשים כי היא מולדתם. סטודנטים ערבים, לעומת היהודים, חשו השתייכות רבה יותר לקבוצה האתנית שלהם והביעו נכונות גבוהה יותר להגר מישראל.
בסיום הסמסטר, היו אלה הסטודנטים היהודים שזהותם האתנית התחזקה הן בתחושת הגאווה בהשתייכות לקבוצה זו והן בייחוס חשיבות להשתייכות אתנית-יהודית (בנוסף לזו הלאומית-הישראלית). הקורסים והסדנאות, ללא הבדל מובהק ביניהם, תרמו בעיקר לחיזוק זהותם האתנית של הסטודנטים היהודים בהיבטים כמו: תחושה שישראל היא מולדתם, קשר רגשי לישראל, גאווה בהיותם אזרחים ישראלים, גאווה בשייכותם לקבוצה האתנית שלהם ונכונות מועטה יותר להגר מישראל.
הקורסים והסדנאות אמנם לא חיזקו כמעט את זיקתם לישראל של הסטודנטים הערבים וגם לא את תחושת הזהות האתנית שלהם, אך עם זאת לא חלה התרחקות בין שתי הקבוצות. הסבר אפשרי לכך הוא שהבניה של זהות אתנית מורכבת ודורשת אינטראקציות מתמשכות עם קבוצות "אחרות".

מבנה מערכת החינוך בישראל הוא פרטיקולריסטי ומקום המפגש הראשון בין צעירים יהודים וערבים הוא ברוב המקרים במוסדות להשכלה גבוהה. לכן, מפגשים מעין אלה המוצגים במחקר זה חשובים במיוחד על מנת להפחית דעות קדומות, מתחים ושסעים חברתיים, בד בבד עם קבלת ה"אחר" והבניה הדרגתית של זהות אתנית.
גם המרצים בקורסים סברו כי חשוב שמחנכים לעתיד יחשפו כבר בעת לימודיהם לדעות ולתרבויות שונות.
ד"ר לילך לב ארי - ראש החוג למחקר באורנים – 052-3992833וד"ר דינה לרון – דיקן הפקולטה לחינוך 052-5830213

תודה
לאה 054-2200539

לאה שניידר תדמית ויחסי ציבור - ת.ד 2383 קיסריה 38900
טל.077-4504516 פקס- 072-2765589 נייד 054-2200539