אין כמו אמא 13.2.10
"הלו... הלו... לא שומעת. אמא זו את?"
כך מתחיל לו מסע ארוך ומייגע , מסע של עשרות מילים המרחפות להן בין קווי הטכנולוגיה לבין שתי נשמות אוהבות, בנסיעה מקרית ברכבת.
"את שומעת עכשיו ענבל, זאת אמא מדברת. שכחת לקחת את קופסת האוכל שלך."
(אני מסתקרנת לגבי תחולת הקופסא-ארוחות עתירי קלוריות או שמא מזון בריאות...)
בעודי מהרהרת בנושא הקופסא,חלפה על פני קצינה מרשימה ביותר. תמירה,אסופת שיער,גומת חן בלחייה,כולה אומרת נועם ועליזות. התיישבה מאחורי ומיד נשמע צלצול ממכשיר הנייד שלה.
בהבזק של שנייה מצאתי עצמי לכודה בין שתי השיחות.
"היי אילת מה את אומרת"-שאלה החיילת.
ומהצד ענבל: "אמא נו באמת אבא יכול להביא לי."...
"די...(שמעתי מאחור)לא יכול להיות ...הוא כזה סוציומט." הקצינה מאחורי הנהנה חצי בכעס עצור,וחצי בתדהמה. לא יכולתי לדכא את יצר הסקרנות שלי. הפניתי את ראשי אחורה,ותוך כדי תזוזתי עלה קולה של ענבל:
"טוב אמא,נו שיהיה."...ראשי סחרחר עלי.חשתי מבוכה,איך נקלעתי למצב שכזה?אני ממש בסרט. ענבל כעת מגבירה את קולה,ואומרת: "אמא,שכנעי את אבא,שיקפיץ לי את הקופסא באמת,".
טרם שבו גבי צווארי ופניי למקומם הטבעי, נשמע הדהוד מאופק ומלא תדהמה מעבר לראשי. "מה את אומרת את בטוחה אילת"?ולחשה, פן ישמע חלילה סוד השיחה "מסכנה מגי איך אכלה אותה,איזה חמור הרובי הזה. איך הכניס אותה להריון."...
השתנקתי,פני קפאו. חשתי כחוטאת בהאזנת סתר. זיעה קרה פשטה בכל גופי. אט אט הנחתי את ראשי על מסעד המושב. עצמתי את עיני וקיוותי שאין שפת גופי מסגירה את חטאי .
הדממה פילחה את האוויר.שיחתה של החיילת עם חברתה אילת הסתימה במילות עצב וחמלה.את ענבל שמעתי אומרת :"אמא מתוקה שלי ,אין כמוך בכל העולם.יופי,אז אם אבא לא יוכל תשלחי את הקופסא עם תמיר.יו את גדולה".
הגענו לתחנה הסופית.התרוממתי ממושבי. הייתי מעט נסערת. עיני נפגשו עם שתי גיבורותי הנמכתי את מבטי .ירדנו ה אחת אחרי השנייה .- ענבל פנתה במעלה הגבעה,החיילת ששמה לא נגלה לי מיהרה לזרועות חבר שהמתין לה. ואני המתנתי לחברתי אריאלה שתבוא לקחתני לביתה המרוחק. אין הבנות מעלות בדעתן ששיחתן הפכה לסיפור.סיפור מהחיים...
הכותבת היא בלהה חזקי, גננת בדימוס, מתנדבת בביטוח לאומי, במחלקה לייעוץ לקשיש משתתפת קבועה בסדנה לכתיבה יוצרת, הסיפור נכתב במסגרת תרגיל בסדנה.



















זה נהנה וזה לא חסר
כנראה שגם המשוחחים וגם המצוטטים לא סובלים.
ושאלת עברית לא צריך להיות כתוב תכולת במקום תחולת..
תודה חדוה
לוקחת לתשומת ליבי את התיקון