תרגום לערבית الترجمة للعربية
קול אחר בגליל - תנועה לשותפות ערבית-יהודית

'קול אחר בגליל' היא תנועה של שותפות ערבית- יהודית הפועלת באזור משגב- סח'נין- כרמיאל, מאז שנת 2000. התנועה פועלת נגד ההפרדה המבנית בין יהודים לערבים ולמען יצירת אפשרויות לחיים משותפים לערבים ויהודים, אשר יהיו מבוססים על שוויון ושותפות. אנו נפרסם כאן מאמרים אישיים של חברי הקבוצה, לעיתים בערבית ולעיתים בעברית, אשר יתייחסו למציאות היומיומית שלנו בגליל. http://alternative-voice.org/

כל הבלוגים كل المدونات

המאבק נגד וועדות הקבלה האם מדובר בהצלחה? 1.2.10

רונן בן-אריה*

הצלחות הן עניין די נדיר בתחום של הפעילות הפוליטית, במיוחד כאשר מדובר בפעילות פוליטית רדיקלית במציאות כמו שלנו, שבה נראה כי מושגים כמו צדק, שוויון וזכויות הפכו לנחלתם של מיעוט קטן בחברה.

אך האם אכן ההצלחות הן נדירות או שמא זה אנחנו שכבר לא יודעים לזהות הצלחה כשהיא מגיעה? האם העקשנות וההתעקשות על מאבק מוחלט, ללא פשרות, הן שגורמות לנו לא לראות כיצד המציאות סביבנו משתנה כל העת, ולמעשה השינוי שלו קיווינו ולמענו פעלנו, כבר מוצא לו מקום בליבם של רבים יותר?

אמנם, זה לא בדיוק מה שרצינו, זה לא ממש מה שאליו כיוונו, יש פשרות, יש התאמה למגוון גדול יותר של דעות, אבל בכל זאת הרי מדובר באותו רעיון, פחות או יותר, שכעת פועלים למענו יותר אנשים, ולא רק קומץ שולי וזניח, שלא לומר סהרורי וקיצוני. מה זה אם לא הצלחה?

ההתנגדות לוועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים במשגב מלווה את הפעילות של תנועת 'קול אחר בגליל' מאז הקמתה, לפני קרוב לעשר שנים. בשנים האחרונות אף הפך המאבק הציבורי והמשפטי נגד מנגנוני הקבלה וההדרה ביישובים הקהילתיים למרכז פעילות התנועה. פעילות עקבית וחד משמעית לביטול ועדות הקבלה והפיכת היישובים הקהילתיים ליישובים שיהיו פתוחים לכל אחת ואחד, ללא הבדלים וללא הגדרות והבחנות. פעילות זו הביאה, בין השאר, לכך שחברי התנועה ופעיליה מזוהים לא אחת כקיצוניים המאיימים על טובת הכלל ועל הסדר הטוב.
והנה, בשבועות האחרונים אנו עדים להתעוררות משמעותית וחשובה בפעילות הציבורית נגד וועדות הקבלה במשגב. התעוררות שהחלה בעקבות פעילותו הנמרצת של ראש המועצה האזורית לקדם בכנסת חקיקה שתקבע את מעמדן של ועדות הקבלה, ובעקבות מהלכים לשינוי התקנונים ביישובים השונים כך שיגדירו את אופי הישוב כמבוסס על ערכי הציונות והמורשת היהודית. שני מהלכים מתוזמרים הנראים כמשתלבים זה בזה באופן כמעט מושלם בכדי לחסום את הפרצה שהפעילות שלנו בשנים האחרונות כמעט ופתחה, ומבקשים להקים חומה חדשה בפני תושבים ערבים אשר יבקשו להשתלב ולגור ביישובים הקהילתיים.
ואולם, באופן די מפתיע, הפעם עוררו הדברים את התנגדותם של עשרות מתושבי משגב, אשר התארגנו כקבוצה הפועלת כנגד התהליכים אותם מובילים במועצה וביישובים השונים. המסר המרכזי של הפעילים בקבוצת "עתיד משגב" הוא כי אלו תהליכים לא דמוקרטיים המקדמים אפליה ופוגעים בהתפתחותה של משגב כקהילה פתוחה ופלורליסטית, והם מקפידים לציין גם כי מהלכים אלה יביאו לקיטוב פוליטי ופירוד בתוך היישובים ועלולים לגרום להתפרקותן של קהילות, אשר חיות בהרמוניה עשרות שנים. אך יחד עם זאת, הכוונה איננה לבטל את קיומן של ועדות הקבלה הפועלות כבר מזה עשרות שנים, הרי השאיפה של הקבוצה היא להחזיר את המצב לקדמותו, בטרם נעשו המהלכים האחרונים של המועצה שעוררו אותם לפעולה. יתרה מזאת, חברי הקבוצה דואגים כל העת להדגיש שאין מדובר כלל בנושא הקשור ליחסי יהודים-ערבים, הם לא מבקשים לקדם אפשרות למגורים של ערבים ביישובי משגב, ובכלל, הנפגעים העיקריים מועדות הקבלה הם יהודים ועל כן כל- כך חשוב להיאבק בהן.

אם כן, האם אנחנו יכולים וצריכים לראות בהתעוררות החדשה הזו הצלחה של המאבק שמתנהל כבר כל כך הרבה שנים? האם ההצטרפות, אם כי תוך הסתייגות, של רבים כל כך, שעד היום עמדו מנגד, ולפעמים גם כנגד, למאבק שלנו, משמעותה היא שהמציאות השתנתה עד כדי כך שהעקרונות שלמענם פעלנו כמיעוט הפכו היום לנחלת רבים? האם משמעות הדבר היא שהיום, בכוחות מחודשים, נוכל לקדם ביתר שאת את המאבק נגד ועדות הקבלה, ואולי אף נצעד ביחד לקראת הצלחה נוספת, גדולה ומשמעותית יותר? לא בטוח. אלו שאלות טובות שבכדי לענות עליהן, אני מציע לבחון את מה שקורה בימים אלו בשייח ג'ראח.

בשבועות האחרונים ההפגנות נגד ההתנחלות היהודית בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים, מושכות כל שבוע יותר ויותר מפגינים, כולל חברי כנסת ואנשי ציבור ידועים, וגם חברי ארגונים ומפלגות הקרובים למרכז המפה הפוליטית. ההפגנות השבועיות זוכות גם לחשיפה די נרחבת, ולעיתים אף לגילויים של תמיכה, בתקשורת, לא רק באינטרנט אלא גם בעיתונים יומיים ובטלוויזיה. אך המאבק בשייח ג'ראח לא התחיל בשבועות האחרונים ולא זה היה המצב מלכתחילה. המאבק בשייח ג'ראח נמשך כבר למעלה משנה, לפחות מאז פונו המשפחות הפלסטיניות הראשונות מבתיהן, בצו בית המשפט העליון, בכדי שיהיה ניתן לאכלס את בתיהם במשפחות מתנחלים יהודים. הראשונים שהצטרפו למחאת המשפחות המפונות היו ארגונים פלסטינים וארגונים מהשמאל הרדיקלי בישראל. 'אנרכיסטים נגד הגדר' וחבריהם. כן, אותו מיעוט שולי וזניח, קיצוני והזוי. המחאה הייתה מכוונת נגד נישול המשפחות מהבתים שבהם הן מתגוררות מאז 1948 ונגד התפקיד שממלאת מערכת המשפט הישראלית בפרויקט הנישול, הגירוש וההתנחלות של מדינת ישראל. כמובן שכיום כאשר מגיעים יותר ויותר אנשים להפגנות השבועיות בשייח ג'ראח, מתרחב גם המסר של ההפגנות. מחאה נגד הפגיעה בחופש הביטוי, נגד אלימות המשטרה, נגד השימוש בפוליטי שנעשה במשטרה, ועוד ועוד.

יש גם כאלה שרואים טעם לפגם בכך שרק כעת, כאשר המסרים של המפגינים הופכים להיות יותר "אזרחיים", כאלה הנוגעים לכאורה יותר לאופייה "הדמוקרטי" של מדינת ישראל, אז התקשורת מתעוררת ומגלה עניין במה שקורה בשייח ג'ראח, ושוב מתברר שגירוש של כמה משפחות פלסטיניות מבתיהן זה לא נושא שיש בו עניין לציבור הישראלי (ממש כשם שמניעת הזכות למגורים בשיווין ממשפחות פלסטיניות במשגב לא עוררה מעולם התנגדות עזה בקרב תושבי משגב).

אך בכל זאת, גם כעת כשהמחאה בשייח ג'ראח מתרחבת ואיתה מתרחב גם המסר, אין בין המפגינים מי ששוכח שהם שם כי אותן משפחות פלסטיניות גורשו מבתיהן ואין מי שאומר שעכשיו נדבר רק על חופש הביטוי בישראל ונשאיר בצד את ההתנחלות היהודית במזרח ירושלים ואת מצוקת הדיור החמורה של האוכלוסייה הפלסטינית בעיר. איש מבין המפגינים בימי שישי בשייח ג'ראח לא מבקש להדיר מן המאבק את אלה שברור מעל לכל ספק שהם חלק בלתי נפרד ממנו המשפחות הפלסטיניות שנושלו מבתיהן ואלו שעמדו לצידן במאבק מאז תחילתו.

כך אפשר אולי לזהות מאבק מוצלח. כזה שמצליח להתחבר ולחבר אליו עוד קבוצות, עוד דעות, עוד שותפים למאבק. מאבק שיודע ליצור חיבורים וקשרים חדשים ולא לשוב ולהתגדר ולהדיר את מי שהוא לא בדיוק, אבל בדיוק, כמונו.
יש בהחלט מקום לברך על הרחבתה של המחאה גם בגליל, וחשוב שגם תושבים במשגב ישמיעו את קולם נגד ועדות הקבלה בישובים הקהילתיים. אך לא ניתן להסכים עם טשטוש או שינוי התוכן של המחאה: המאבק נגד החקיקה והתקנונים החדשים הוא בראש ובראשונה מאבק נגד ההפרדה בין יהודים וערבים, ומאבק בעד מרחב פתוח ושוויוני לכל. אם פעילי "עתיד משגב" ימשיכו לדאוג רק לעתיד משגב, אזי נראה שהם מכשילים את עצמם מראש. אם ידעו למצוא את השותפים שלהם באזור, בגליל ובישראל בכלל, להרחיב את המסר ולא לצמצם אותו, ליצור את החיבורים והקשרים בין קבוצות שונות שנאבקות סביב אותו עניין, מסיבות שונות, ולפעול ביחד למען עתיד משותף טוב יותר עבור כולם, אז אולי נוכל יום אחד להגיד שהמאבק הזה היה הצלחה גדולה.

* רונן בן-אריה הוא רכז הפעילות של 'קול אחר בגליל' ופעיל בארגון מאז שהגיע לגור במשגב לפני שמונה שנים. מאז הקיץ האחרון, מתגורר בחיפה.

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם