סיכום הכנס השני של "התנועה להעצמת הרוח בחינוך"
הנושא המרכזי של הכנס היה: העצמת הרוח בחינוך הלכה למעשה – גישות ויישומים. המשתתפים נחשפו לעשייה מהשטח, ובמעגלי שיח העלו רעיונות
הכנס השני של התנועה להעצמת הרוח בחינוך נערך ביום חמישי האחרון, 17 בדצמבר 2009, במרכז חינוך ליאו באק בחיפה. הנושא המרכזי של הכנס היה: העצמת הרוח בחינוך הלכה למעשה – גישות ויישומים.
בכנס הוצגו ניסיונות בפועל של אנשי חינוך שפיתחו שיטות, דרכי הוראה ורעיונות לחיזוק מימד החינוך במוסד החינוכי, להעמקת תודעתו של התלמיד ולהעלאת אנושיותו. המרצים בכנס חשפו את התהליך הפנימי שעברו בגיבוש דרכם החינוכית ואת ההשפעה שראו על תלמידיהם.
בין המרצים היו מנכ"ל ליאו באק, דני פסלר, והרב אופק מאיר, שהציגו את הגישה החינוכית-רוחנית של מרכז חינוך ליאו באק; זהר מליניאק, איש חינוך ותיק שניהל שני בתי ספר ומרכז פרויקט העצמה של נוער בסיכון; פרופ' יהודה בר שלום, ממכללת דוד ילין, ונעמי אפל, מורה ותיקה, שהציגו את מדיטציית אנפאנה ככלי להעצמה אישית לילדים ובני נוער; פרופ' פרימה אלבז-לוביש, ראש מגמה בהקמה באוניברסיטת חיפה, שדיברה על רוחניות בהקשר חינוכי; והרב דוד זינגר, ראש ישיבת מקור חיים, ששוחח על פיתוח הקשבה כבסיס להתפתחות רוחנית.
בהמשך התחלקו המשתתפים לקבוצות דיון שעסקו בשאלה "איך מעצימים את הרוח בחינוך הלכה למעשה?", ובפני הקבוצות הוצגו דוגמאות נוספות: נעמה עדין – "להתאהב מחדש בהוראה ובלמידה", ראובן גרבר – "מדרג האנושיות – זהות ישראלית-ערכית לאור הציונות-הרוחנית ויישומה בחינוך", דרור גומל – "חינוך ושיקום דרך הקצב והתופים", גל גפני – "עמותת קו הזינוק", איציק יצקן – "הוראה כיצירה", נעה היימן – "שיטת החינוך לאלף השלישי", מיכל שרייבר – "לגופו של עניין", זיו שחר – "מודל לימוד דמויות שהשאירו חותם תרבותי", מיכל יוגב – "אמנות לחיים", שלומי פרלמוטר – "זקנים חכמים בבית הספר" וטליה בירקאן – "פילוסופיה לחיים".
אחרי הצהריים התחלקו המשתתפים לקבוצות עניין שעסקו בשאלה בהתאם להתמחותם, כמו חינוך אלטרנטיבי, חינוך יהודי, התפתחות מוסרית-אתית ועוד, ויצרו קבוצות עבודה שימשיכו לפתח גישות וליזום תכניות בתחומים אלו.
המסמכים המצורפים מכילים את תוכנית יום הכנס עם פירוט תכני ההרצאות וקבוצות הדיון שהתקיימו בו, את דברי הפתיחה והסיום שנאמרו בו, ואת הדברים שנאמרו בטכס הדלקת הנרות בסופו.
בסיכום הכנס אמר יו"ר התנועה, פרופ' ישעיהו תדמור, את הדברים הבאים:
"בקבוצת הדיון בה השתתפתי התייחס אחד החברים לדיאלוג של מרטין בובר. ב"אני-אתה" אצל בובר, ב"דו-שיח" שבין "אני" ל"אתה", מתקיימות הזדהות והיספגות הדדית ונוצרת מציאות אנושית חדשה, מציאות נפשית ורוחנית, שהיא מעל ל"אני" ומעל ל"אתה". בובר מכנה את אותה מציאות בשם: "זיקת גומלין". הרגשתי היום הייתה שלמרות שבין רוב המשתתפים לא הייתה היכרות מוקדמת, הסתמן בדיונים בינינו הכיוון לאתה זיקת גומלין, כלומר אותה ההוויה האנושית הקיימת מעל ליחידים, מעל לאישיויות.
בכנס היום דובר רבות על ערך הקהילתיות. הפילוסוף יוסף שכטר חיפש ביטוי שיבטא את ממד הרוחניות שעשוי להתקיים בקבוצה או בקהילה, את ממד הקדושה, והוא בחר במונח מן המקורות: "עדה". עדה היא קבוצה או קהילה החורגת מן המישור החברתי והפוליטי והכלכלי ומגלה רובד גבוה יותר של לכידות רוחנית. וכך בהקבלה לבובר, רואה שיח לא רק בין "אני" ו"אתה" אלא גם בין "אני" ו"עדה" - זיקת גומלין בין חברי העדה. הרגשתי שטעמנו גם מן הטעם הזה. המתח הרוחני שבקבוצות הדיון דומה היה לזה שבעדה.
חברים ציינו את התרוממות הרוח שהייתה להם היום ואת רגעי ההתעלות שחוו. אחד החברים הזכיר בהיסוס את הביטוי "שכינה", ואחת החברות שאלה אותו: מדוע ההיסוס? אני חש בנוח עם הביטוי הזה. חשתי שבכנס בכללו ובדיונים שבו השכינה ביקרה אותנו, שרתה בינינו. אל יהא הדבר קל בעינינו. העמידו לנגד עיניכם את מאות ואלפי ההתכנסויות והכנסים שאותם אין היא פוקדת. כשבאה לכאן, בדחילו וברחימו אמרתי לה: "שלום לך שכינה, שובי אלינו בכנס הבא". והיא חייכה."
הכנס הבא של התנועה יתקיים בשהם, בחסות מועצת שהם, ביום חמישי, י' בניסן תש"ע, 25 במרס 2010 (בזמן חופשת הפסח). אנא סמנו כבר את התאריך ביומניכם – נשמח מאוד לראותכם בו. פרטים על הכנס יישלחו בשבועות הקרובים.
בברכה,
עמיר פריימן, יו"ר מועצת התנועה
.thumbnail.JPG)
