19.1.10 מי מפחד מ-E-BOOKS ?

"מה, לא יהיו יותר ספרים?" שואל אותי נכדי בן השש בבהלה, כשאני מספרת לו שהנה עוד מעט, ובעצם כבר, אפשר יהיה לקרוא את כל הספרים שהוא אוהב על צג מחשב.

אכן, ילדי שלי. מאוד יכול להיות שלא יהיו יותר ספרים, אבל אל דאגה, ספרות תהיה. ספרות היתה מאז ומתמיד, כבר בתקופת האבן הייתה לנו ספרות, האדם הקדמון שמע וסיפר סיפורים, וגלגולו של אדם-על הצפוי לנו בדורות הבאים, הצאצא הרחוק שיהיה הרבה יותר מוצלח מאיתנו, גם הוא ישמע ויספר סיפורים. אבל ספרים... מה זה בעצם ספר, אותיות מודפסות על גבי נייר, כרוכות בנייר עבה יותר... למה נייר?

"אתה יודע, חמודי, איך כתבו פעם, לפני שהמציאו את הנייר?" אני שואלת את בן השש. "על חול?" הוא שואל בתקווה, זוכר כיצד שרבט אותיות ראשונות בחול הלח על שפת הים. "גם," אני אומרת, "אבל אתה זוכר איך באו הגלים ומחו את מה שכתבת?" "אז אולי בגיר, על הלוח," הוא מנסה, ומשיב לעצמו: "ואז באה המורה ומחקה הכול..."

עמים שלמים, תרבויות אינספור, חיפשו את הדרך להנציח את מה שביקשו להביע, להשאיר לדורות הבאים את תולדות העם, את מניין שנות המלכים, הניצחונות, הכישלונות, או פשוט לחשב את מחיר החיטים ואת מספר כדי השמן. מטבע הלשון האהוב עלינו כל כך, "לבטא את עצמנו" הוא פרי תפיסה מאוחרת יותר, שהלכה והשתכללה עם התפתחות הכתב: למדנו לתת ביטוי מילולי למחשבות מופשטות, לתשוקות, לרגשות. הכתב שחרר את הזיכרון העמוס לעייפה מן הצורך להעביר מדור לדור את ערכי התרבות של העם; הכתב אפשר העברת מידע למרחקים גדולים יותר, למספר גדול יותר של בני אדם, ולתקופות ארוכות יותר. הכתב האיץ את תהליך התקשורת בין אנשים, בין עמים ותרבויות, והידע המצטבר שימש בסיס להתפתחות המדע: וכי איך היינו מסתדרים בלי כל אותן הלוגיות שהעמידה לרשותנו המילה הכתובה: הארכיאולוגיה, הגיאולוגיה, הזואולוגיה, הפסיכולוגיה והפסיכופתולוגיה, שבלעדיהן אנה אנו באים?

ממתי אנו כותבים? אם נתעלם מניצני הכתב הראשונים שנראו כבר בתקופת האבן, בציורי המערות ועל גבי סלעים, הרי מערכת הכתב הקדומה ביותר הידועה לנו כיום הן הסימניות הסיניות, שנמצאו בחורבות הכפר בָּאן פּוֹ במחוז שָאאנסִי, וגילן נאמד ב-6000 שנה לפה"ס. "סימניות" אלה נחקקו על גבי עצמות בעלי חיים ושריונות צבים; היו אלה "עצמות ניחוש", שהציגו מערכת כתב מגובשת למדי, אשר הייתה בסיס להתפתחות הכתב הסיני בדורות הבאים.

במסופוטמיה ובמצרים – מולדת הכתב הפיקטוגראפי, נמצאו שרידי כתב קדומים מסוף האלף הרביעי לפה"ס. המצרים חקקו באבן, והשוּמרים השתמשו בלוחות חרס. סימני כתב נמצאו גם על כדים וכלי נשק. הכתב הקדום הבא הוא הכתב האולמקי, שנמצא חרות על גבי סטלות עשויות אבן, בעמק אואחקה שבמקסיקו. נמצאו שרידים המעידים כי המקום היה מיושב כבר ב- 3000 לפה"ס, וראשית הכתב ולוח השנה מיוחסים, לפי בדיקות ניאו-קרבוניות, לאלף הראשון לפה"ס.

משפוענחו הספרות וסימני-הכתב שעל גבי הסטלות, התברר כי הכתב שימש לתיעוד היסטורי של ייסוד העיר. על הסטלה העתיקה ביותר נמצא לוח שנה, שספירת העבר בו מגיעה 3000 שנה אחורנית. מאוחר יותר נמצאו סטלות ועליהן תאריכים המאשרים ממצא זה גם בגואטמלה, בצ'יאפס ובמונטה אלבן. האולמקים מאמריקה התיכונה היו אפוא הראשונים להמציא את לוח השנה, והיו גם הראשונים להכיר את ה- 0, ובכך הניחו את היסוד למתמטיקה של ימינו.המאיה והאצטקים שבאו אחריהם שכללו את מלאכת הכתיבה, נוסף לסטלות נחשפו בחפירות תגליפים עתירי סמלים ומשמעויות – האידיאוגרף. כתב הציורים המופלא של עמים אלה כבר נרשם בצבעי אדמה על גבי עורות צבי, שרודדו ועובדו, ועל גבי נייר דק מיוחד במינו, ה"אמטה" ונשמרו עד היום.

"כבר אז היה נייר?" שואל נכדי, קצר רוח מן ההרצאה המאלפת, וממשיך לשרבט בחדווה אותיות גדולות על דפי מחברת כיתה א' שלו.
"סבלנות, ילד," אני אומרת. לפני הנייר היה הפפירוס, צמח גומא ששימש כמצע לכתיבה. הפפירוס נוצר מקני סוף שהונחו שתי וערב, הורטבו ויובשו והפכו ליריעה נוחה לכתיבה. בארץ ישראל, ביוון ובמצרים נתגלו מאות אלפי דפים ומגילות עשויים פפירוס. אחריו הגיע הקלף - יריעת עור דקה שנוצרה באמצעות מתיחה והחלקה של עורות כבשים ועזים, ושימשה כמצע העיקרי לכתיבה במשך למעלה מ-1,000 שנים. אולם מגילות הקלף, הגוויל והפפירוס היו ענקיות ובלתי נוחות. לא פעם הגיע אורך המגילה לעשרות מטרים... שוו בנפשכם, בשביל לקרוא היה צריך להשתרע לכל אורכה, מה קל היה להירדם תוך כדי קריאה... יעברו עוד מאות שנים עד שיוחלפו המגילות בספרים.

הנייר שאנו מכירים היום יוצר לראשונה בסין בשנת 105 לספירה, מקליפת עץ תות בעזרת תבנית עשויה חזרן. יש אומרים מעיסה של שיירי קנבוס שנפרשו על רשתות דיג... היו צריכים לעבור עוד 700 שנה עד שבמאה ה-8 התפשט ייצור הנייר מערבה, למרכז אסיה, בגדד ומצרים. לאירופה הגיע הנייר רק ב 1150 והופק מסיבי צמחים. כעבור 700 שנה נוספות, צרפתי שהתבונן בצרעות הלועסות קליפות עצים ומפיקות מהן עיסה סמיכה, המציא את הנייר של ימינו.

ב-1840 החלו לייצר נייר מתאית, ולצורך זה נכרתו יערות ברזיל בכמויות המסכנות את שלום העולם... אומרים, שלהדפסת מהדורת יום ראשון של הניו-יורק טיימס דרושים 7500 עצים!!! אין ספק כי המצאת הנייר תרמה יותר מכול לנגישות אל הספרות הכתובה, להתרחבות ההשכלה ולהפצת הידע האנושי ברחבי העולם, אולם רק עם המצאת הדפוס באמצע המאה ה-15 הוכפלו ושולשו מספר הספרים ונכנסו לשימוש המוני: נעשתה פריצת הדרך בהתפשטות הידע, המדעים והספרות. ורק עם המצאת מכונת הכתיבה ב- 1867 התאפשר גם לאדם מן השורה להביע את הגיגיו בכתב.

ואז, כמעט 8000 שנה אחרי המצאת הכתב, בדילוגים של 700 שנה נוספות: ידידנו המחשב. והוא צעיר, כל כך צעיר, מי היה מאמין. היו כמובן גישושים קודמים, אבל המחשב המודרני כפי שהוא ידוע לנו כיום הוא בן 60 שנה בסך הכול – גילו כגיל מדינת ישראל, אילו נפלאות כבר הספיק לחולל! והוא מוסיף ומפתיע. עלייתו המטאורית של המחשב לא נעצרת בטכניקה ובמדע, זה כבר שהוא שולח ידו לתחומי התרבות, האמנות, המוסיקה, ועכשיו - הגיע הזמן - גם לספרות.

באמצעות הספרים האלקטרוניים, הספרות כולה תהיה זמינה לכל מי שיש לו מחשב (מי שאין לו, שיצביע!)."וזה טוב?" שואל נכדי הקט, בספקנות הפילוסופית של גיל שש. לא אכחיש כי אהבתי את ריח הדפוס הטרי, את רשרוש הנייר, את מגע הכריכה של ספר חדש... ובכל זאת איני מהססת רגע כשאני עונה: "כן, ילדי, כן, זה טוב מאוד."

לא רק לטובת המדע והידע. לא רק בזכות הגרפיקה, האנימציה, המוסיקה הממוחשבת. הספרות, כן רבותי, הספרות תהיה זמינה לכל נפש; עולם אינסופי של הגות ורוח ייפתח לפנינו במחי יד. נוכל לפתוח כל ספר שמעניין אותנו וגם כאלה שלא ידענו כי הם מעניינים אותנו. ונוכל לסגור בלי נקיפות מצפון (הכסף שהשקענו ברכישת הספר, הזמן שלקח לנו להגיע לספריה) כל ספר שלא ימצא חן בעיננו. מכאן, שלא רק הכמות תגדל – גם האיכות. E-books גרועים לא ישרדו, הטובים יהיו נחלת הכלל. ומעל לכול: נשתחרר ממרות הוצאות הספרים ומן הווטו של העורכים; נצפצף על רשתות המכירה ועל המבצעים המגוחכים; נוכל לקרוא וללמוד ולהחכים בכל עת ובכל שעה, ותוך כדי כך נציל את יערות האמזונס מכליה.

אצלנו בבית, במרחק נגיעה, המחשב שלנו יכיל את כל פלאי עולם התרבות!

פורסם בקפה דה מרקר-
http://cafe.themarker.com/view.php?u=333782