אתרים בסביבה- קבר רבי יהודה בן בבא

בשנת 70 לספירה חרב בית המקדש השני, בשנת 200 לספירה נחתמה המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא בציפורי, 130 שנה בהם פעלו חמישה דורות של תנאים.
הדור הראשון הוא דור רבי יוחנן בן זכאי, מיסד בית המדרש ביבנה. דור שני, דורו של רבן גמליאל דיבנה, נשיא ישראל וראש הסנהדרין. דור שלישי, דורו של רבי עקיבא.

בדור זה פרץ מרד בר כוכבא שתוצאותיו היו נוראיות לעם ישראל, הריכוז היהודי הגדול ביהודה חרב. הרומאים גזרו את גזירות השמד - אסרו על המילה, על השבת ועל לימוד תורה, חכמי ישראל שילמו בחייהם על לימוד תורה. את בשרו של ר' עקיבא סרקו הרומאים במסרקות של ברזל עד שיצאה נשמתו, ר' חנניא בן תרדיון תושב סכנין (ע"ש תרדיון נקרא אזור התעשיה ליד סכנין) שילם גם הוא בחייו על לימוד התורה.

כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו: חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה? שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך! אמר לו: מן השמים ירחמו. אמר לו: אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמים ירחמו, תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש! ...מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בס"ת, והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה.(בבלי, עבודה זרה יח א)

באותו דור חי רבי יהודה בן בבא, והוא, שראה מיתות נוראיות ומשונות בזמן המרד פעל רבות להתיר עגונות.

אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו אין מעידין אלא עד שתצא נפשו ואפילו ראוהו מגוייד וצלוב והחיה אוכלת בו אין מעידין אלא עד שלשה ימים רבי יהודה בן בבא אומר לא כל האדם ולא כל המקום ולא כל השעות שוין:(משנה יבמות טז ג')

אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא רבי יהודה בן בבא ונומיתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא . (משנה מסכת יבמות פרק טז משנה ז ).

סופו שנהרג גם הוא על ידי הרומאים בשעה שסמך את תלמידי ר' עקיבא, שראה שעקב גזירות השמד עלולה להתבטל סמיכה בישראל סכן נפשו ועשה מעשה.

פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל, שכל הסומך - יהרג, וכל הנסמך - יהרג, ועיר שסומכין בה - תיחרב, ותחומין שסומכין בהן - יעקרו. מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת, בין אושא לשפרעם. וסמך שם חמשה זקנים, ואלו הן: רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבי יוסי, ורבי אלעזר בן שמוע. רב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה. כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן: בניי, רוצו! אמרו לו: רבי, מה תהא עליך? - אמר להן: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים. אמרו: לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות של ברזל, ועשאוהו ככברה. (סנהדרין יד, א)

לזכרו ולזכר מעשהו נקראת הצומת הסמוכה צומת סומך. בפאתי שפרעם נמצא ציון קבר המיוחס לר' יהודה בן בבא.

איך מגיעים?
כקילומטר מצומת סומך יש דרך עפר הפונה שמאלה מן הכביש הראשי ומגיע עד לציון הקבר. עד לפני זמן קצר הייתה הפניה מסומנת, היום, עקב עבודות של הרחבת הכביש הורד השלט וגם הפניה לדרך העפר חסומה לעיתים. במקרה כזה יש לפנות ימינה לשפרעם ולשאול את התושבים על הדרך.