הדף שעף 2.1.10

הדף שעף
(חלום)

בלב השכונה המערבית בעירי כרמיאל. בבנין קטן גרה לה משפחה מעניינת ומיוחדת. אבא אורי, אמא בלהה וילדיהם, רחלי דוד וחן. בני הצעיר חן, כבן עשר, עטור שיער ארוך ועיני דבש לו. מתרוצץ אנה ואנה בעליזות שובבית במרחב הסלון. במעבר בין הכניסה לסלון ניצב לו איש גבוה ורזה, אני מביטה בו בהשתהות. הוא מוכר לי אך איני מזהה אותו.
על הספה יושב לו אבי, הלא הוא מיודענו אליעזר שינמן מראשוני ומייסדי העיר. בבית אווירה שמחה .ילדי הגדולים בחדרם משחקים עם חברים וברקע נשמעים שירים מוכרים. מבעד לחלון הגדול הפונה לצד מזרח נשקף נוף גלילי קסום. צבעי שמש הבוקר בוהקים ומתערבבים יחדיו עם צבעי ההרים הירוקים-חומים.
תוך שניות הסלון כמרקחה. בידיו של חן בלוק ציור. האיש הגבוה תולש דף. מצייר עליו דבר מה. חן חוטף ממנו בזריזות את הדף אוחז בו בפינה הימנית, ותוך כדי ריצתו נשמט מידיו הדף עף לו דרך החלון ונעלם כציפור המשיקה כנף ופורחת....
בעוד חן משתהה ובוהה הפכתי אני לבעלת כנפיים, התרוממתי ועפתי למרחב השמימי לתפוס את הדף. תחושת אושר עילאית ... מעלי שמי מרום... מתחתי ערוגות ירק ופרחים.
בקצה עומדים להם ילדי הגן וחברים. כולם מוחאים כפיים ומשמיעים קריאות עידוד ותחינה:
התצליח בלהה במשימה ?

הכותבת, בלהה חזקי, היא גננת בדימוס,
מתנדבת בביטוח לאומי, במחלקה לייעוץ לקשיש
הסיפור נכתב במסגרת תרגיל בסדנה