"הנוער של ימינו"
שלי כרמל, שולחת ידה בכתיבה ובחרה לעשות מחויבות אישית בדוגרינט, היא מבקשת מהמבוגרים שבינינו:"אל תשפטו אותנו בכזאת חומרה"
אין נער מתבגר שלא זכה לשמוע את הביטוי 'הנוער של ימינו' ואין אדם מבוגר החף מאמירתו. פעמים רבות מספור שמעתי תלונות העוסקות בדור שלי, טענות הגורסות שבני גילי הם אלימים, מפונקים, חצופים, חסרי נימוס, גסים, וולגריים וברוטלים.
הדבר חורה לי. מדוע אני צריכה להיכלל באותה סטיגמה נדושה על בני נוער עבריינים על לא עוול בכפי?
לדאבוני עליי להסכים שישנם נערים ונערות העונים על ההגדרה הזו- בני נוער שבוחרים בדרכים אלימות, שמקלסים, שמתנהגים בברבריות, אך לעיתים החברה שוכחת שמדובר על נתח קטן מן השלם.
שנות העשרה הן שנים קשות, במיוחד כשהחברה שסביבך מקשה עוד יותר. אני משתייכת לאותם בני נוער שנעשה להם עוול, בני נוער שרק משום היותם נערים זוכים לתווית הלא מחמיאה והקטרוג מצד החברה הבוגרת. אני מרגישה שבחלק גדול מהזמן אני תחת זכוכית מגדלת, נבחנת בקפידה ובחשדנות. כאשר אני מסתובבת ברחוב אני חשה את המבטים ננעצים בי. כשאני עם חברות בוודאי רואים בנו בנות שטחיות, שחושבות בעיקר על בנים וקניות חסרות תקדים, כשאני עם החבר רואים בנו זוג צעירים בורים שמעוניינים רק בקשר פיזי וכשאני בחבורה רואים בנו מדגם מייצג של בני נוער שכנראה הולכים לשתות ולהתהולל ללא בקרה. אף אחת מן ההנחות הללו לא נכונה לגביי ולגבי חבריי, אך ניתן להבין מהו שורש הבעיה.
אני, מעולם לא אהבתי מסיבות, כזאת אני, חנונית. למרות זאת, לעיתים הצלחתי לשכנע את עצמי לצאת לבלות (בעזרת שכנוע קל מהוריי שחשבו שלא יזיק לי ליהנות). הייתי נוסעת לחברה בנהריה, הרי ידוע שאין עוד מקומות ששווה להיות בהם באזור. כשאת יוצאת לרחובות נהריה בסוף השבוע אין לדעת מה יקרה. הכל נראה תמים לכאורה, השעה הייתה סבירה וכל שרצינו היה ללכת לים.
הרחובות הם ג'ונגל מסוכן. נערים מרשים לעצמם לשלוח ידיים ולגעת בגוף של כל נערה החולפת על פניהם, נערים מעשנים בכל פינה, נערים מסתובבים עם בקבוקי משקאות מרוקנים בידיים, נערים מרשים לעצמם לעשות מה שעולה על רוחם. יש כאלה שזורקים הערות סקסיסטיות מחליאות, יש שזורקים ביצים חיות או אבנים ויש שפשוט יסתפקו בלהעביר לטיפה על עכוז נערה מזדמן.
הרגשתי בחילה. נערה תמימה לא יכולה להגיע לים מבלי לעבור אין ספור הטרדות מיניות ומבלי להתחמק מנערים מיוחמים? ברגעים הללו הצלחתי להבין מדוע החברה מציירת אותנו בכזאת גסות. גם בחברה מתוקנת יותר של נוער יש קושי רב. אני מרגישה שאני תמיד תחומה בתוך משבצת מוגדרת שלא ניתן לנפץ. אני רוצה להיות נאמנה לעצמי, להתבטא בחופשיות, להיות קצת יותר בוגרת ומבינה, אך הרצונות לא תמיד באים לידי מימוש. אין מקום לאינדיבידואליות, אין מקום לדעה עצמאית, אי אפשר להיות חריג או שונה, אי אפשר לשאוף ליותר. בכל פעם שבה אני פועלת על מנת לשבור את הסטיגמה אני מרגישה שהאחרים מסרסים אותי.
חלק ניכר מבני הנוער לא מאמין בייחודיות, באהבת האחר, בפייסנות, בנועם הליכות. הם רואים באנשים כמוני פליטים מעוותים של החברה שעדיף לדחוק הצידה.
לשמחתי הרבה בית הספר תפן (שבו אני לומדת) הוא מעט אחר, הוא מאפשר לי להיות אמיתית עד כמה שאפשר. אני מוצאת בו אנשים כמוני והערכה. יש לי ההזדמנות להראות מי אני באמת ולא להיטמע בחברה חד גונית ומדוכאת ששומעת שירים בסלולארי בכל מקום מזדמן. ולמרות השוני והייחוד של תפן, אני בכל זאת מוצאת את עצמי אל מול בני נוער שעושים עוול לקבוצה.
אני רואה חבורות של אנשים שנראים, מדברים ומתנהגים אותו הדבר. אני רואה בני נוער שבכוח מחרחרים מריבות, רק כדי שיהיה קצת אקשן. אני נתקלת בנערים שמהסים אותי, שלא מאפשרים לי להתבטא ומזכירים לי ששכל הוא לא דבר בריא ולא מנת חלקם.
יש האומרים שקשה לא להיות חלק מהעדר, אני אומרת שקשה להיות חלק ממנו.
אני יודעת מה ההרגשה שאין לך ייחוד, שאין לך אופי כי אתה לא רוצה להבּדל. אתה נאלץ להסכים עם דברים שאתה כלל לא מאמין בהם ואתה נבלע בצילם של אותם בני נוער אימפולסיביים שגורמים לכך שתופסים אותך כילד בעייתי, שבעתיד יוביל את החברה אל פי תהום. אני מסרבת להיות חלק מכל הטירוף הזה. אני לא נערה, אני בראש ובראשה בת אדם ובעיני אני כבר אישה, מפני שרק מבוגרים מסתכלים בעין כה בוחנת על בני הנוער, שמבחינתי הם ילדים.
אבקש מכם המבוגרים בקשה אחרונה לסיום- אל תשפטו אותנו בכזאת חומרה. אומנם אנו לא מתעסקים בפרנסה ויש לנו עוד הרבה מה ללמוד, אך אנו סובלים מעצמנו בדיוק כמותכם, ואולי אפילו יותר.
.thumbnail.JPG)
כמה חבל ...
את ממש לוקחת דברים ומוציאה אותם מכל פרופורציה,נו באמת את באה מכפר הורדים-מגיעה לנהריה העירונית וסוערת,ומצפה שלא תקבלי שוק תרבותי ?
כל בן\בת אדם שאני מכירה המגיעים מכפר הורדים מקבלים שוק טוטאלי שהם יוצאים מהבועה הפסטורלית והחביבה שלהם,וחווים דברים שהם לא כמו שהם רגילים אליו.
מרגיז אותי לשמוע את ההתבכיינויות החוזרות ונשנות של אנשי כפר הורדים על העולם האמיתי -תתמודדו עם זה !
"הרחובות הם ג'ונגל מסוכן. נערים מרשים לעצמם לשלוח ידיים ולגעת בגוף של כל נערה החולפת על פניהם, נערים מעשנים בכל פינה, נערים מסתובבים עם בקבוקי משקאות מרוקנים בידיים, נערים מרשים לעצמם לעשות מה שעולה על רוחם. יש כאלה שזורקים הערות סקסיסטיות מחליאות, יש שזורקים ביצים חיות או אבנים ויש שפשוט יסתפקו בלהעביר לטיפה על עכוז נערה מזדמן.
הרגשתי בחילה. נערה תמימה לא יכולה להגיע לים מבלי לעבור אין ספור הטרדות מיניות ומבלי להתחמק מנערים מיוחמים?"
באמת. מישהו ליטף לך את הטוסיק ?
בני נוער שותים,כן. בני נוער חרמנים כי כך הוא התפקוד ההורמונלי.ומעשנים?איפה פה הסיכון הגדול,חוץ מסרחון-אני לא רואה איך עישון מזיק ל"נערה התמימה".
והיי,כמו שהגדרת את נערה תמימה-את יודעת שהמצב הסוציו-אקונומי של בני הנוער המסתובבים בנהריה,ובפרט בטיילת בנהריה-הוא נמוך לחלוטין ?
החיים הקשים שבני הנוער הללו עוברים הם גדולים מדי מלהכיל את הראש הקטן מכפר הורדים.
אז את יודעת מה ? הם שותים לפעמים בשביל לשכוח מהצרות-לעזעזאל,תני להם !
ד"א ,את יודעת שרוב האנשים הברברים המשיטים ידיים לעבר העכוז שלך ושל בנות צעירות הם לרוב :
א.ערסים משועממים
ב.פדופילים רנדומליים
ג.ערבים מהכפרים השכנים
תאמיני לי שהמבטים הבוחנים האלה נמצאים בעיקר בסביבת המגורים שלך,מבוגרים כיום יודעים טוב מאוד שבני נוער אינם כבר ילדים ולפי עובדות הקיימות בשטח תוכלי לראות בעצמך כמה כח יש לבני נוער היום בחברה הישראלית.
תצאי מהבועה שלך,תביני מה עומד מאחוריי העניין ואחותי,שמבוגרים מסתכלים עלייך בעין רעה-כנראה שתקוע לך משהו בין השיניים.
נ.ב
לפי הסטטיסטיקה,אנחנו מובילים בטבלאות להתנדבות קהילתית[כן כן סקר עולמי]
וכן,אני יודעת שאנחנו גם מובילים באחוז הגיל הכי צעיר לשתיית אלכוהול במדינות-אבל יש איזון כלשהו הלא כן?
תגובה למאמר
היי שלי.
אני בן 16 ואני לא מרגיש שהמבוגרים מתנהגים אליי או לחברים שלי כמו לפושעים שמעוניינים רק לשתות ולהרוס את העיר.
כמו שאמרת ההכללה הדעה הרווחת הזאת שכל בן נוער הוא פושע
מאוד לא נכונה, יש לי הרבה חברים שמעולם לא השחיטו רכוש
בחייהם או שהתחילו מכות בגלל סיבה מטומטמת או סתם.
אני בן ואף פעם לא הטרידו אותי מינית בנהריה חח
אני מניח שאני לא יכול ממש להבין את מצבך בנוגע להטרדות.
אני באמת מרגיש שהנוער של היום מאוד לא יחודי, לא נחמד במיוחד,
אותי גידלו עם נימוסים ואני אף פעם לא יתחרט על זה, אבל אני באמת מרגיש שאני אחד היחידים שאומר תודה,סליחה וכו...
אני שומע מוזיקת מטאל שבאמת גורמת לכמה מהאנשים להתרחק ממני אבל אני מרגיש שהרבה מהנוער דווקא לא אכפת להם ואני יכול להיות חבר שלהם בלי בעיה.
הלו שלי. אין שום
הלו שלי.
אין שום סיבה שתרגישי שאת בעמדת התגוננות, כפי שאני מבין בין השורות.
אין ספק שרוב הנוער מוגדר כנוער איכותי בעיני רוב הבוגרים.זהו אותו נוער אשר מיד לאחר תום לימודיו משרת ברובו המוחלט בצה"ל בכל היחידות ואשר עדיין זהו הצבא הנחשב לטוב ולמקצועי שבין צבאות העולם! תמיד תהיה זיבורית שתעיב על מצפון כולנו ושבעטיה קיימים המוסדות המטפלים בהם. הם תמיד יהיו בשולי החברה ויעיבו על התרשמותנו מהנוער.
איני רואה סיבה להלקאה העצמית המשתמעת בחלק מדבריך.
אנו יכולים להתגאות שבורכנו בנוער דעתני ועצמאי שכזה, וביחוד בהשוואה לנוער במדינות מפותחות ואשר אנו נוטים לחקותן.
אשר לחיבור / מאמר שכתבת: אין ספק שנכתב לעילא, התנסחות ראויה, שפה קולחת, בנית הרעיון מוגשת נכון ואני מצפה לכתבות הבאות.
למען הגלוי הנאות - אנו מכירים מיום שנולדת אך דברי נאמרים במלוא האוביקטיביות ואני גאה להכלל בקהל קוראיך.
אודי.
שלי : "הנוער של ימינו"
היי שלי ,
מבוגרים רבים נוטים לנסח הכללות לגבי בני ובנות נוער מאותה סיבה שבני ובנות הנוער נוטים לעשות זאת כלפי מבוגרים - ליצור אבחנה כדי לחזק את הזהות העצמית ובעיקר מטעמי תחושת ערך מעורערת . "אם הנוער גרוע אנחנו המבוגרים כנראה מוצלחים" ןלהיפך .
זהו מנהגו המגוחך של עולם וכך נהג תמיד . גם מבוגרי ההווה זכו ליחס מכליל דומה בנערותם . דור לדור יביע שטות .
את כמובן צודקת בדבריך גם אם פה ושם גם את נופלת במלכודת ההכללה הפרושה לרגלי כולנו .
נדב רם .
תגובה לדברי נדב
היי נדב,
ברור לי שלכל מטבע יש שני צדדים ושהכללה היא פעולה המבוצעת ע"י כל אדם בכל גיל.
אני מסכימה עם דבריך, אכן זו דרכו של עולם, לצערי.
אני מודה לך על התגובה ואקח זאת לתשומת ליבי.
שלי כרמל
זה נוער זה?
מילים כדורבנות,כל מילה בסלע ישר כח,המשיכי לגלגל את מחשבותיך בן עמי
תודה רבה!
אני שמחה לדעת שיש מי שקורא, מעריך ומסכים איתי. אני בהחלט אמשיך.