מעשייה בנס פרטי - טרום חנוכה 19.11.09

אילו אסוציאציות חולפות בראשכם כשאתם חושבים על המילה תפילה ?

אצלי עולה מעין גיבוב של מתפללים מתנועעים קדימה ואחורה אל מול קיר האבנים העתיק בירושליים ודוחקים אל פתחיו פתקים דחוסי משאלות , יחד עם דמותה של מדונה בקליפ שלה משנות התשעים "כמו תפילה" ...

ולמה אני עוסקת במילה הזו היום?
משם שהתפללתי, ונעניתי.
אמנם חנוכה- חג הניסים, עוד לא כאן, אבל אני את הנס שלי כבר קיבלתי.

ולפניכם המעשייה

ביממה האחרונה ריחף לו מעל ביתי איום. נושא האיום היה- קטיעת והריגתו של עץ מדהים, מה זה מדהים - מופלא,
מה זה מופלא - אין כאלה דברים, הצומח בהוד והדר אך יחד עם זאת בצניעות פנימית, ממש צמוד לביתי שבקיבוץ.
העץ לא יודע, אך היו כאלה שלא רצו בטובתו, וזאת מפאת סיבות שמרחיקות לכת עד כדי חשש קיצוני לכך שהעץ יתרומם וירים איתו את הבית ביום מן הימים, יום שהולך וקרב על פי הנוגע בדבר.
אל סיבה זו, התווספו עוד סיבות כאלה ואחרות, ביניהן השתרכותו של העץ בשורשיו סביב מערכות החשמל, הביוב, וכנראה שסביב מערכת החינוך, מערכת התברואה, ומערכות חיוניות אחרות.
לאחר שיחה קונקרטית עם מספר בעלי מקצוע- לא כך הוא הדבר. הבעיות שקיימות תובעות לעצמן את זכות קיומן ללא קשר ונגיעה לעץ עצמו, והן מבקשות להמשיך ולהתקיים ולבוא על פתרונן ללא קשר אליו.
ואני, אכולת דאגה, שכן העץ הנ"ל היה אחת הסיבות לבחירתי בבית הזה, בשל יופיו, שלא לדבר על כמעט מאה אחוז צל שהוא משרה בקיץ, ועוד מאה אחוז יופי שהוא מכניס בין עלעליו, של קרני שמש חמימות ביום קר.

ומה עושים כשדואגים באמת? מתפללים ומבקשים.
אני לא דתיה בהגדרה החברתית ממסדית של העניין, אבל יודעת ש"יש עניין שהכל התהפך לטובה"...
ואת זה המציאות הראתה לי ממש היום. ביקשתי נס, והוא בא.
ולסיום משהו רוחני בקטנה -
היקום שסובב אותנו, את כולנו, תאמינו או לא, רוצה בטובתינו. כשאתם כמהים לדבר מה, לדבר שלא מסבך מערכות חיים אחרות משלכם, משהו שנוגע באמיתות האושר בחייכם כרגע, בהווה,
משהו שתואם ומדוייק ונכון לכם,
בקשוהו... מי יודע מה יקרה...