כל הבלוגים كل المدونات

שנהיה לראש ? 13.9.09

שלום לכם וברוכים הבאים לשנה החדשה שלכם.

איך היא תראה? מה היא תביא בחיקה? אילו ניחוחות יהיו לה?...המון תהיות.
נורא נחמד לפגוש שוב בקִיטשִיות הניתזת לעברנו בימי החגים, משהו שגורם לנו להתכנס ולנשנש במשפחתיות חגיגית ישראלית, ומיד אחר כך לפרוש במיידי למדינה אחרת לסופשבוע ארוך או יותר.
ובכל זאת, החג אוטוטו כאן, עוטף אותנו בחיבוקו הצלופני, ומגיש לנו קערית פלחי תפוחים (אורגניים- ברור!) טבולים בדבש. ואין זמן טוב יותר מן ההווה, בכדי לדון באותן משאלות ובקשות שאנשים מבקשים להם ולאהוביהם בתחילתה של שנה. והנה הוא לפניכם, מקבץ קטן של איחולים לכולנו:
להפסיק לעשן. (כן כן, גם אתם מעשני הסיגרים בעלי התירוץ הידוע של אי הלקיחה לריאות.) למה? כי זה הרגל מכוער, מסריח , אדיקטיבי ולא פרזנטטיבי, וללא ספק עשוי לגרום לשלל בעיות לא אטרקטיביות בעליל. למה זה כל כך קשה? כי התחושה של שאיפה קטנה לצד איזה משקה, עם הקפה, או סתם אגב שיחה טובה, היא ממכרת בנעימותה. ואשריי מי שלא מכיר אותה. למזלי, הצלחתי עם השנים לצמצם עד מאוד את הכמות, מה שאני מאחלת לכל חברי המעשנים, לדעת מתי זה די.

לעשות ספורט. (ולא, למכולת ובחזרה, זה לא נקרא).
למה? כי זה גורם להרגשה טובה, משפר ביטחון פלוס דימוי עצמי, מעלה את איכות ואריכות החיים, ובל נשכח את הבונוס של הטונוס. למה זה כל כך קשה? אין לי ספק שזה בעיקר קשה למי שלא עושה. למי שמתכנן לעשות. כמוני למשל. השנה, אם הייתי מקיימת את כל איומי הסרק שלי אז כבר הייתי דוקטורית לפילאטיס, גורואית של יוגה, הגרסה הנשית למייקל פלפס, וצועדת מדופלמת.

לקרוא יותר. (ולא, מה שכתוב על הפתקית של השמפו זה לא ממש תופס).
למה? כי אין, אין בעולם על ספר טוב שנופל לידייך ואת רק מחכה לרגע של לחזור הביתה, לפתוח במקום של הסימנייה ולהמשיך לנדוד בין המילים. חוץ מזה זה פותח את הראש, מרחיב את האופקים, מעשיר את הידע הכללי, ועושה טוב בלב. למה זה כל כך קשה? כי בדיוק התחיל "סקס והעיר הגדולה", אז מה אם זה שידור חוזר?

לפרגן.(ולא, להגיד לי ששנה שעברה הייתי ממש חתיכה בג'ינס הזה זו לא מחמאה..)
למה? כי זה כיף לתת. ואם אפשר בכמה מילים אז למה לא. ופירגון הוא לא רק על מראה. הוא על בחירות, החלטות, מעשים, על עבודה ותחביבים. פרגון זה לשמוח בשמחת האחר גם אם אינך כלול בה. זה פשוט רצון טהור לעשות טוב למישהו. ולמה זה כל כך קשה? אז זהו, זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל.

לטייל יותר בארץ. (ולא, לנסוע לדודים בערב החג, לא נחשב טיול).
למה? כי יש לנו ארץ נהדרת. למה זה כל כך קשה? מסתבר שיש המון תירוצים. הדלק יקר, הגב כואב, חם מדי, קר מדי, צפוף מידי, ולפעמים פשוט ישראלי מדי.

לאמץ חיית מחמד. (ולא, דג הזהב לא אוהב שמלטפים אותו.)
למה? כי זה תמיד ממלא אותך בשמחה כשכלבך החביב מדלג לעברך כשאת באה הביתה, מדבר אלייך בליקוקים, ותמיד נמצא שם, ברגעים הטובים והבינוניים. כי זה כיף ללטף, ואפילו יש מחקר שבדק ומצא שהימצאותה של חיית מחמד(עם עדיפות לפרוותית) בסביבה הביתית משפרת את תפקוד המערכת החיסונית של האדם. יותר מזה?

להתנדב. לילדים במצוקה, לארגון או עמותה, למען נשים, להצלת חתולים, לעזרה לקשישים, יש כל כך הרבה תחומים. רובינו שקועים חזק ביום יום שלנו ולא מפנים זמן לעזרה לזולת, עזרה מהסוג שלא משלמים עליה. כזו שהגמול שלה איננו חומרי. אני מאחלת לי ולכם למצוא את הזמן הזה, זמן של נתינה ללא תנאי.

לעבוד בגינה. לקצור את הדשא, לשתול פרחים, לזרוע זרעים, לעדור, לגרוף, לאסוף עלים, לסקל אבנים, לנקש עשבים. למה? לא יודעת מה איתכם, אבל בשבילי ההימצאות בגינה היא תרפיה אמיתית. זה נכון שיש לנו בעיה רצינית של מים, אבל יש מספיק פתרונות למי שמעוניין להפריח את שממתו ואת נשמתו.

להתקשר לסבא וסבתא פעם בשבוע. למה? כי הם תמיד יהיו מאושרים לשמוע את קולכם, ולספר לכם מה שלומם, גם אם זה מתמצה בסדרת תלונות בריאותיות ואחרות. כי לרובם ככולם יש סיפורים מרתקים מעולמות רחוקים. ובעיקר, כי הם אוהבים אתכם נורא. למה זה כל כך קשה? כי אנחנו חיים בחברה שלא מכבדת את זקניה, ומעלה על נס את הנעורים כנצחיים. זה משפיע עלינו כנראה, גם אם אנחנו לא שמים לב.

לאכול בריא. (ולא, צ'יפס בשמן זית כתית מעולה בכבישה קרה, זאת לא בדיוק הכוונה).
אנחנו בעיצומה של המהפכה האורגנית, הרבה אנשים מצמצמים את כמויות הבשר שלהם או הופכים צמחונים לגמרי, ורובינו יודעים כל מה שאפשר על הקינואה. וכן, לכולם כבר ברור שמקדונלד מביא להסתיידות עורקים ושאר איברים.

לקנות פחות: (והשני ב-50 אחוז הנחה לא תופס כאן..)
תרבות הצריכה היא נושא עצום בפני עצמו, הקורא תגר על נפשו של האדם המשתוקקת בתוכה פנימה להיות חופשייה כנווד עלום שם, שאינו תלוי בדבר, וכך גם אהבתו לעולם. אנחנו לא באמת צריכים את כל הדברים האלה. והמבין יבין.

ועוד כמה איחולים לסיום: ללמוד לנגן, להפסיק להתגונן ולהתחיל לגנן. לשמוע חדשות רק פעם בשבוע, וגם זה לא חובה, כי סביר להניח שזה יהיה עדיין גרוע.
לשמוע שיר שאוהבים לפחות פעם ביום בווליום חזק, כזה שיישמע למרחק. לשיר באוטו או במקלחת, גם אם זה השיר הכי קיטשי של ההוא עם הקרחת, לחשוב מחשבות טובות על עצמנו ועל אחרים, ולשלוח להם אותן על גלי תדר בלתי נראים. לנסות דקה ביום לדמיין שאנחנו חיים בעולם של שלום.

להגיע בזמן לפגישות, ולהפסיק כל הזמן לדחות. ללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם,
לראות מידי פעם שקיעה וזריחה או ליל כוכבים בחוץ על שמיכה. לחייך גם למי שלא מכירים, אפילו (או אולי במיוחד) אם זהו מבט עוין שבו נתקלים. להיזהר כשיוצאים מהחנייה על הכלב של השכנים, ובקיץ לשים קערית של מים ברחוב, לחתולים.

לנסוע יותר לאט, גם אתה וגם את, כי מה שמשנה באמת זה הכיוון שבו נוסעים ולא המהירות. לנסוע פחות באוטו ויותר באופניים. ללמוד שפה חדשה. להקשיב קודם ורק אז להגיב, להסתכל קודם כל פנימה, ורק אחר כך מסביב. לראות פעם בחודש סרט בקולנוע.

לרקוד, לנדוד, להתיישב, להתאהב. לאפשר לעצמנו לפעמים בגשם להתרטב...
שנה טובה, עם הרבה גשמים, התגשמות והגשמה,

אמן!!!

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם