ימי הקיץ החמים, תחילת הרמדאן 23.8.09

שלום למתעניינים, למרחיבי הדעת וללומדי הערבית המדוברת,

הימים האחרונים חמים מאד, לכך מתייחס "המדרג החם"-

חם, חמסין, שרב- חָם, שוֹבּ, נָאר (אש)

פתגמים:

פְלַאן זָי אלבָּסָל, פִי כֻּל טָבְּחַה בִּדָחַל
פלוני כמו בצל, בכל תבשיל נכנס. נאמר על המתערב בענייני אחרים.

סָאַלוּ אֶלבָּעֶ'ל (אמור: בָּרֶל) מִין אָבּוּכּ? קָאל: חָאלִי אֶלחְסָאן
שאלו את הפרד מי אביך? אמר: דודי הסוס. המתקשט בנוצות ובייחוס לא לו.

פרד (או פרדה- בָּעְ'לֶה (אמור: בָּרְלֶה) הוא יצור כלאיים לא-פורה, לרוב בנם של הסוסה והחמור. במקרים נדירים יותר נמצא פרד שונה- בן אתון וסוס. הפרד יעיל לעבודות משק קשות ולהובלת משאות, בשל השילוב המוצלח של גודלו של הסוס עם עמידותו של החמור. הפתגם שלנו מדבר על הפרד שמתבייש באביו החמור וכאשר נשאל לזהות אביו העדיף לדבר על דודו (מצד אמו)- הסוס.

בערבית יש שם שונה לדודים מצד האב ולדודים מצד האם:
הראשונים-עָם, עָמִי, עָמְתִי, אְעמָאם בהתאמה- דוד, דודי, דודתי, דודים.
האחרונים- חָאל, חָאלִי, חָאלְתִי, חְוָּואל. בהתאמה- דוד, דודי, דודתי, דודים.

חִכּ לִי וָּאָחִכּ לָכּ
גרד לי ואגרד לך. ברוח הימים האלו- מה שקרוי "קשרי הון-שלטון". שמור לי ואשמור לך.

חודש הרָמָדָאן עומד בפתח.

בתאריך 21 אוגוסט התחיל חודש הרמדאן המבורך- שָהְר רָמַדָאן אֶלְמֻבָּארָכּ. המועד המדוייק נקבע על-ידי חכמי דת סעודיים ומופץ לכל העולם המוסלמי. זהו חודש חשוב מאד בעולם המוסלמי מבחינה דתית וחברתית. נהוג לצום במשך כל היום ולאכול בחוג המשפחה את ארוחת שבירת הצום- אלְאִפְטָאר – בערב.
נרחיב על הרמדאן והחגים שלאחריו בניוזלטר הבא.

הבטחנו לדבר על המסבחה- מחרוזת התפילה:
שורש השם מסבחה הוא ס.ב.ח., מקביל לש.ב.ח בעברית. המאמין משבח את אלוהיו וכך אומר גם "סֻבְּחָאן אָלְלָה"- השבח לאל. אפשר לראות את המסבחה כ"משבחה". מקורה הקדום של מחרוזת התפילה נמצא בהודו. האסלאם אימץ את המחרוזת העשויה 33 או - 99 חרוזים שמספרם מסמל את 99 כינויי הכבוד וההערצה לאל המוזכרים בקוראן (אלאָסְמָא אלחוּסְנָא- השמות הטובים).

על פי האסלאם חייב המאמין להזכיר את שם האל בכל עת, והחרוזים משמשים אותו למטרה זו, ובכל פעם שהוא מעביר חרוז הוא ממלמל אחד מכינויי אללה- את אותם שמות שונים שהוזכרו קודם לכן. המאמין יודע את כל השמות בעל-פה, עובר חרוז- חרוז ומרוויח מצווה ביחד עם מדיטציה. המסבחה הקטנה מייצגת בנאמנות את אחותה הגדולה וכל שצריך לעשות הוא לעבור עליה שלוש פעמים- העיקרון זהה לחלוטין. המחרוזת מחולקת לקטעים- שליש בכל פעם וביניהם חרוז שונה שמבדיל בין קטע לקטע. החרוז המבדיל נקרא "שָאהֶד"- עד.

כדרכה של כל חברה- קיימות מסבחות פשוטות וזולות מפלסטיק או מחרצני זיתים ועד למסבחות מפוארות, משובצות זהב, פנינים ויהלומים.
היהודים שחיו במדינות ערב אימצו את המסבחה על מנת להטמע בנוף האנושי, אך כמובן לא השתמשו בה במובן האסלאמי.
ענין קטן וגם טעים- אחת הגרסאות למקור שמו של המאכל מְסָבָּחָה הוא הדמיון של גרגרי החומוס השוחים בטחינה- לחרוזי התפילה של המָסְבָּחָה.
על שמותיו הטובים של האלוהים והשתלבותם במערך השמות במרחב הערבי- נעמוד בפעם אחרת.

קצת ברכות לסיום-
ברכה- ערב טוב: מָסָא אלְחֵיר
תשובה- "ערב אור"- מָסָא אלְנוּר
הגישו לנו מזון/קפה- נאמר: יִסְלָמוּ אִידֵיכּ (יבורכו, יהיו שלמות ידיך) אִידֵיכִּי (לאשה)
תשובה- סְלִימְת וּעִשְת (תהיה שלם ותחיה)

המבקשים לקבל ישירות ניוזלטר ערבית מדוברת - ללא תשלום- מוזמנים להכנס לאתר "הכוורת" ולחפש שם את המדור המתאים.
באתר הרחבות נוספות, אוצר מילים ועוד.לאתר- www.kaveret.org.il