הסירי דאגה מעל רגלך

אם את מרגישה יפה יותר כשאת מורידה שיער, אז סבבה
אם יכולה להרגיש יפה גם בלי זה - עוד יותר טוב:)
אני אישית בעד המראה הטבעי

1. הדיכוי הוא נשי בהחלט אך בשיתוף מלא של הגברים, מאז אידיאל היופי היווני, היופי נתפס כחלק משיער. וכיום אישה חלקה נתפסת כסקסית גם אצל גברים וקיים עידוד בטלוויזה ובכל מקום, זהו עידוד סמוי.
2. קראתי פעם באתר נענע שגילוח הרגלים לנשים התחיל בתקופת התנ"ך, דובר שם על הגר ושרה. הנוהג בתקופה זו היה כי האשה בעלת המעמד הנמוך גילחה שערותיה

קודם כל, שלום עמית.
כיף לי לקרוא כתיבה נהדרת שלך, שמביאה דיעה שחשובה לך לעולם. את כותבת ברהיטות ובלהט וכיף לי (ואני מקווה מאוד שגם לך) שניתנה לך ההזדמנות להפיץ את דבריך כך לציבור, עלי והצליחי. נקודה אחת לשים אליה לב: אולי הורדת שיערות ברגליים זו פעולה סמלית שמבטאת דיכוי נשי, ואת נופלת בפח קונפורמיזם נוסף. כולנו הולכים אחרי מוסכמות חברתיות אין-ספור וזה מסוכן, שימי לב שאת לא עוצרת בערעור נושא זה, אלא מטילה בספק עוד דברים שמרכיבים את חייך. מקווה שאת בטוב.

ועכשיו, לתגובות:
ליאור - לטעמי, תגובתך לא רלוונטית לדיון. אפשר להבין את הסיבות ואת הנסיבות שהובילו למנהג החברתי-תרבותי המסוים הזה וגרמו לו להיחשב יפה ברוב העולם המערבי ואפשר לחקור אותן, אך לא על כך הדיון. איני אומר שלא שווה בְּדיון לחזור אחורה ולראות מה גרם למצב עליו מתדיינים, אך במקרה זה, אין היבטים הסטוריים אלה קריטיים. כמו שכתב פה עלום-שם כלשהו בצורה נהדרת, בתרבויות שונות נוצר מושג יופי כללי ששונה מתרבות לתרבות - ובחלקן שיער ברגליים אצל נשים דווקא נחשב יפה! ההיבט שאתה מעלה, בגללו, לדעתך, נוצר המושג האסתטי הזה אצלנו, גם הוא אינו רלוונטי. כמו שעמית כותבת, חוסר-שיער נשי אינו בהכרח יפה (אין אנו נאורים יותר במושג היופי שלנו מאותן תרבויות מעודדות שיער רגליים נשי) - עובדה שידיים שעירות, דבר שיכול להיראות מאוד גברי ונמצא באיבר דומיננטי בהרבה מהרגליים, לאו דווקא יפריעו לנו, בבירור לא כמו רגליים שעירות.
נאמרו פה דברים בסגנון "מה לעשות, כך החברה שלנו בנויה ומי שלא פועל בהתאם ייפגע מהחברה". נכון, אך אינכם רואים את הסירוס שבמצב הזה? אותן קלישאות, לפיהן "אם לא תשנו, מי ישנה?" הן נכונות. חשבו על תרומה לחולי סרטן, למשל: אותם 4 שקלים לא יצילו אף חולה סרטן, אבל המעשה חשוב כי הקיבוץ שלו עם מעשים כמוהו יוצר כוח ומְשנה. המעשה חשוב כדי ליצור ו / או לחזק אלטרנטיבה ויותר מכל, כדי לעשות מה שנראה נכון לאדם. אם נמשיך עם הדימוי: עמית, בנוסף לאותה תרומה של 4 שקלים, גם תולה פוסטרים לפרסום התרומה - כלומר, בנוסף להשתנותה העצמית ביחס לשיער ברגליים, גם משמיעה קול זעקה בכתבה זו.

לבסוף, חוויה אישית.
כמו שכתבה עמית, "הווירוס לא פסח עליי". גם אני, כמו כל הגברים, ראיתי שיער ברגליים ובבתי-השחי אצל נשים כמגעיל, גברי ולא יפה. אבל אומר לכם: יש אלטרנטיבה. הרגלים וחינוך תרבותי באמת משנים את מושג היופי. לאחר בילוי בחברות נשים חופשיות ולא מגולחות, אני יכול לומר היום בגאווה שזה נראה לי יפה ושרגלי אישה חסרות שיער נראות לי כיום פחות טוב, כמו עוף מרוט. זו היא לא סטיה, ויש שיאמרו שלהיפך.
חומר למחשבה.

באהבה, גיל חירורג.

שלום לכולן-ם

קודם כל זה נראה לי יופי שיש המון תגובות ומתחיל להיווצר שיח וחשיבה בנושא.
אני רוצה לחדד נקודה שלדעתי היא המהותית.
הזכות הבסיסית עליה יש הסכמה רווחת בקרב המדינות "הנאורות", ועליה מושתתת התפיסה הדמוקרטית, היא כבוד האדם וחרותו. כלומר, ההבנה שעל מנת לקיים חיים, במובן המלא של המילה, כל אדם אמור להיות יכול לממש את עצמו בחרות.
נכון וגם חשוב לראות שיש בתרבות שלנו גם מידה של חרות. חשוב לא פחות לזהות איפה אין, משום ששם טמונה היכולת להתפתח. הנושא המרכזי של השיח שנוצר כאן הוא בעיני המבנה הכלכלי-חברתי-תרבותי העולמי והשליטה בו. הנטיות והצרכים האנושיים, הטבעיים, כמו הצורך להיות נאהבים, כמו הצורך להאמין ולקיים קשר עם האל, כמו הצורך לחוש בטחון פיזי, כל אלו ועוד נשלטים היום בידי מיעוט זעום המעצב את תודעתנו. המצב הזה הוא רחוק מהמשמעות העמוקה של המונח "חרות".
המצב הזה הוא יותר מרחיק לכת ודורש מחשבה מהשיח על "תרבות", שהיא אכן המסגרת החברתית שלנו, אבל לעמוד מול מבנה השליטה העולמי ללא חשיבה ביקורתית החושפת את מנגנוני השליטה, זה חלק מדיכוי המחשבה החרותית שלנו, זה דיבור שמתוך ההתניה המוכרת, מתוך הנשלטות.
כל ההכרעות בחיינו נשלטות ע"י מנגנוני השליטה האלה, החל מיחסנו לגופנו ובריאותנו, התרופות שמוכרים לנו, המזון המתועש, ועד להכרעות בשדה החברתי-פוליטי ודיכוי של חברות שלמות [כולל אותנו], שמעצבים את תודעתנו לחשוב שהוא צודק.
לכן חשוב בעיני כל כך שנתעורר להשיב לנו את חרותנו, התודעתית קודם כל, ויפה להתחיל בהתבוננות מחודשת על מושגי היופי.
אני מצטטת כאן ציטוט אהוב, שאומר על זה עוד משהו, כללי, אבל מדויק, וגם מזכיר משהו חשוב בנוגע ל"יופי":

"האדם הנו חלק מהשלם שאנו מכנים "היקום", חלק שהוא מוגבל בזמן וחלל. הוא חווה את עצמו, את מחשבותיו ואת רגשותיו כדבר מה נפרד מהשאר - מין אשליה אופטית של תודעתו. אשליה זו היא מן כלא בעבורנו, הכובל אותנו אל רצונותינו האישיים, ומגביל את חיבתנו לאנשים המעטים הקרובים אלינו. משימתנו היא להשתחרר מכלא זה, באמצעות הרחבת מעגלי החמלה שלנו, עד שיחבקו את כל היצורים החיים ואת הטבע כולו על כל יופיו". [אלברט אינשטיין].

תודה, רויטל

אהבתי מאד שכתבת: "החברה בוחנת אותי בפינצטה"

זאת יכולה להיות כותרת טובה לכל המאמר

לתלות את עניין הסרת השיער בנורמות חברתיות בלבד הוא מעשה פשטני. היכן המנהג הזה התחיל, וכיצד הוא התפשט למימדים כאלה? קרוב לוודאי שנשים בחברות שונות פשוט הבחינו בכך שגברים נמשכים לנשים חלקות יותר, ואז החלו לעצב את גופן בהתאם כדי לגרור משיכה גברית. "חלק יותר הוא יפה יותר" לא הייתה החלטה שרירותית, סביר יותר שזו הייתה אבחנה.

ואני בהחלט רואה מהיכן זה יכול להגיע. שיעור אצל גברים הוא מדד לכמות הטסטוסטרון בגוף שלהם; שעיר יותר הוא גברי יותר. נראה לי אך טבעי שגברים יחפשו את ההיפך בנשים, ולכן חוסר שיער הוא נשי. בדיוק כמו טיפוח שיער ומריחת אודם.

מדוע שיניים לבנות נחשבות יפות? הדבר הפשטני להגיד הוא, "כי ככה החברה מכתיבה". אבל יש פה משהו עמוק יותר. הסברה כיום היא שכיוון שהשיניים מצהיבות עם הגיל, שיניים לבנות מתקשרות אצלנו לגיל צעיר, ולכל מה שזה כולל: בריאות, כושר גופני, יכולת רבייה וכדומה. קצת חומר למחשבה, לפעם הבאה שאת יוצאת בטענות כלפי החברה.

ליאור.

שלום לך עמית,
עניין השערות על הרגליים הוא עניין תלוי תרבות.
כל אחד יונק את התרבות של קבוצתו, שבטו, מדינתו, החברה שלו, עם חלב האם.
התרבות מכתיבה לנו את אורח חיינו, את התנהגותנו, את האסתיטיקה שלנו, בעצם, התרבות מכתיבה לנו הכול. כאשר האנתרופולוגים חיפשו שבטים פרימיטיביים וקיוו למצוא את האדם ה'טבעי', בלי התרבות, הם לא מצאו דבר כזה. בן אדם, ולא חשוב איפה ומתי נולד, נולד לתוך תרבות ונושא אותה איתו כל חייו.
אי אפשר לבחור תרבות, היא נכפית עליך מרגע שנולדת. וגם אם אפשר היה לבחור, אין בנמצא תרבות שהיא אידאלית. כל תרבות יש בה דברים טובים ודברים רעים.
צריך לקבל את התרבות באהבה, כי היא מעניקה לנו מקום שבו נוח לנו להיות, שבו אנחנו יודעים איך להתנהג ואיך אחרים יתנהגו, למלעשה, זה הבית שלנו.
דווקא התרבות הישראלית נחשבת לליברלית וחופשית יותר מתרבויות אחרות.
מה לעשות, בתרבות הישראלית רגליים בלי שיער נחשבות ליפות יותר מרגליים שעירות. משום כך כמעט כולם מורידים שיער מהרגליים.
בתרבות הרוסית, למשל, שיער על הרגליים אצל נשים נחשב לסקסי.
אבל האם תבחרי בתרבות הרוסית בגלל עניין קבלת השערות על הרגליים? ברור שלא. יש שם מנהגים שיהיו לך מאוד לא נעימים ולכן רצוי שתישארי בתרבות הישראלית ותקבלי את חוקיה.
בתרבות הסומלית, למשל, רגליים שעירות נחשבות ליפות, אבל הנשים צריכות לעבור כריתת הדגדגן. ברור שבעינינו זה איום ונורא. בשבטים אחרים, הארכת הצוואר לילדות, בעזרת טבעות, נחשבת לדבר רצוי ויפה ביותר. זה לא בריא, להיפך זה מאוד מזיק לגוף, אבל זאת התרבות.
כל בן תרבות יכול למרוד בתרבות שלו ולבחור להתעלם מצו זה או אחר. אבל יש לזה מחיר של נידוי חברתי, למשל. אז אם את רוצה להשאיר את רגלייך 'טבעיות', את יכולה, אבל החברות והחברים שלך יעקמו את האף.
בתרבות שלנו אפשר גם לא לסדר את הגבות, למרות שזה מקובל, אפשר לא לגלח את בית השחי, למרות שזה לא לא מקובל. אדם חופשי למרוד בכל מנהג ובכל אסתיטיקה שהתרבות מכתיבה, אבל, כאמור, יש לזה מחיר.
למשל, התרבות שלנו סוגדת לאנשים רזים ולכן אנשים שמנים סובלים מהמראה שלהם. זה לא צודק וזה אפילו טיפשי ולא בריא, אבל זה עניין תרבותי.
באירופה מנסים עכשיו להילחם במקובלה של נשים רזות ורזות מדיי, ובתי אופנה גדולים החלו לסרב לקבל דוגמניות רזות מדיי. ייתכן שהקמפיין יצליח, והלוואי שיצליח, ואז התרבות תשתנה.
גם את יכולה לשנות דברים תרבותיים שאינם מוצאים חן בעינייך. אם את בעלת רצון חזק ותצליחי לסחוף אחרייך את חברותייך, ייתכן שתתגברי על מנהג גילוח הרגליים ותשני את הסטייה האתסטיתית שגורמת לנו לחשוב שרגליים חלקות יותר יפות מרגליים שעירות.
מה שחשוב להבין הוא, שמה שאת עושה תלוי אך ורק בך. את יכולה להשאיר את רגלייך כפי שהן, אף כי יש לזה מחיר חברתי, כאמור. ואת יכולה לבחור ברגליים חלקות, בהתאם למקובל בתרבות שלך.
הרמב"ם אמר: הכול צפוי והרשות נתונה. במקרה שלנו, הכול נקבע לנו בתרבות, אבל אתה יכול לבחור להתנהג אחרת.

קודם כל, עמית, כל הכבוד לך!
שינוי תמיד מתחיל במודעות לבעיה, ואני חושב שזו בעיה שמאוד לא מודעים אליה, או לפחות לא מודעים לכך שהיא בעיה.

כמה תגובות על דברים שנאמרו.

ערן סגל - תאור הבחורה היפה לדעתך הינו נכון ומדוייק, לפי דעתי ולפי החברה כולה: ללא שיער על הרגלים ועם הרבה שיער על הראש. וזו בדיוק הנקודה: איך יכול להיות שכל החברה האנושית הגיע יחד לדיעה כ"כ אחידה לגבי יופי (כשיופי הוא אחד הדברים הכי שונים בין אדם לאדם)?! זה לא טבעי וזה לא במקרה. כבר כמעט 20 שנה, כלומר, מאז שנולדתי, מסבירים לי שאישה יפה היא עם הרבה שיער על הראש ועם מעט שיער על הרגלים. יש פרסומות להסרת שיער, שאומרות שרק עם רגלים חלקות אישה תרגיש חופשיה. אתה בחיים לא תראה בסרט או בכל מדיה אחרת דמות עם שיערות על הרגלים שרוצים להציג אותה בתור יפה במיוחד או סקסית במיוחד. זה נמצא בכל מקום, הדיעה הזאת, החדירו לנו אותה עמוק. זה לא שעכשיו אני כבר אבוד ולא יכול לקבל שיערות על הרגלים, ממש לא, אבל אני מודה שבאמת קשה לי לצאת מהסטיגמה הזו - שבד"כ, שיערות על הרגלים זה פחות יפה. חשוב רק לזכור שני דברים: 1. זה לא אשמתי שאני חושב ככה, ואם היו מטיפים לי מגיל צעיר שזה כן יפה - כך הייתי חושב. 2. אני מודע לזה, ואני אקבל באהבה כל שינוי פיסי שאדם יחליט לעשות בניגוד לדיעות החברה.

לגבי הורדת שיעורת במקומות אינטימיים - אני חושב שזה רק מסביר כמה הבעיה מוגזמת. אנחנו כ"כ רוצים להראות יפים, עד שאפילו מקומות שאף אחד לא רואה, רק אנחנו והבן/בת זוג - אנחנו מטפחים כמו שלימדו אותנו והסבירו לנו שצריך ויפה.

אני חושב שצריך המון אומץ וביטחון כדי להסתובב בעולם לא לפי הסטנדרטים, למשל עם שיערות על הרגליים, ואני לא חושב שאפשר לצפות מכל אחת שמסכימה עם הבעיה - להתחיל להיפטר מהרגלים מגונים. אבל שוב, המודעות, הקבלה וההבנה שכל אחד מוזמן ומוזמנת לעשות מה שבא - זה הקסם!

אורי.

מילים כדורבנות! וכמה חשוב! המנהג החברתי האחד הקטן הזה אכן משקף כל כך הרבה! חדוה בדיוק פתחה פורום חדש שנושאו השאלה האם צריך התייחסות מיוחדת לנשים במשגב, ואני מניחה שהשאלה הזו תקפה לא רק למשגב.
אני לא מורידה שערות בכלל כבר הרבה שנים. אני גם מעולם לא התאפרתי, אני לא הולכת על עקבים ולא משתמשת בקוסמטיקה, לפחות לא תעשייתית. בקיצור, יצאתי מהמשחק. יש תמיד צד אישי ואישיותי לכל דבר, אבל אי אפשר ואסור להתעלם מההבט החברתי הדכאני שהוא בימינו חובק כל ושולט בנו בלי מודע.

התפיסה לפיה אישה צריכה להיות יפה [ולשתוק], ולפיה "יפה" דורש מאתנו להיות ככל האפשר לא עצמנו, לא מה שנבראנו מעצם הבריאה, היא מאד לא בריאה, לגופינו, לנפשותינו, לרוחנו, ולמכלול של כולנו שנקרא "החברה". זו אינה תפיסה שנגזרת מהטבע והחוק של החיים, כלומר מה תומך חיים, אלא היא נשענת על המבנה הפטריארכלי, על שליטה של תפיסה שאנו קוראים לה היום "גברית", למרות שגם הרבה נשים חיות על פיה, ולמרות שלא ביררנו עדין עד תום מהו "גברי" ומהו "נשי". ובכל זאת, גברים מנהלים את העולם, והעולם מתנהל על פי יחסי כוח ושליטה. עולם שמנתנהל לפי יחסי שיתוף ושוויון הוא היום בעיני הרוב אוטופיה חולמנית, אבל האין זה חלק מאותו מבנה דכאני לפיו למדנו כולנו לראות את ההתנהלות הנוכחית כ"טבעית"?

הענין המטורף הזה של הסרת השערות האובססיבית, כמו גם שימוש פסיכוטי באינספור מוצרי קוסמטיקה המיוצרים מרעלים בתעשיה מזהמת [התעשיה מס' 2 או 3 בגודלה אחרי נשק ותרופות] הוא בלתי נתפס בעיני, ויכול להתקיים רק בחברה שהתודעה שלה נשלטת באופן מוחלט ע"י מעצבי ומנהלי המבנה הכלכלי-חברתי-תרבותי הזה.

בקיצור, כן, צריך גם צריך פורום שיעסוק בשאלה של נשים ונשיות וגם גברים וגבריות ומבנים חברתיים-כלכליים שמנהלים אותנו לידי עיוורון טוטאלי לעצם מהותנו שלנו, וחוקי החיים והטבע שאנו חלק ממנו.

והכי חשוב בעיני, כולם יפים, כולנו יפות, היופי האמיתי זורח ככל שאנחנו אנחנו, ולכן משימתנו העיקרית צריכה להיות חיזוק והעצמה של כל אחת מאיתנו את עצמה/ו, ולא לתת לניצול הציני של בעלי ההון לשחק ברגשותינו ולגרום לנו להאמין שקרם יעשה אותי יפה, פלאפון יעשה אותי לא בודדה, וביטוח בריאות יעשה אותי בריאה, וכו' וכו'.

אבל ריקות הן המילים. מי שמתנסה בזה בעצמו/ה יודעת. הלוואי שכולנו נוכל להתעורר לטבענו האמיתי ולמצוא את כל האושר, היופי והשמחה במה שאנחנו.

רויטל

כתבה מעניינת , יצא לי לחשוב על הדברים האלו . אבל כמו שאמרת עדין לדעתי בחורה עם רגילים ללא שערות היא בחורה יותר מושכת ודווקא על הראש רצוי שיהיה לה שיער. לא יודע למה אני חושב ככה ובאמת לא נשמע לי כל כך הגיוני.
ערן סגל

אני מורידה שערות בשביל עצמי,אני מרגישה יפה כשאני חלקה ואני בוחרת גם מאיפה להוריד,איך להוריד ומתי להוריד. אם זה קיץ ואני בבגד ים, אני אגלח את השערות המיותרות.גילוח זה לא כואב וזה מהיר.אם אני נפגשת עם החבר, אני אוריד שערות. אם אני לא חושפת איבר מסוים,אז לדעתי אין צורך להוריד ממנו שיערות, כי ממילא אני לא חושפת את האיבר הזה בציבור. כמו כן ישנם איברים אינטימיים, שמהם מורידים שיער והיחידים שרואים אותם הם אנחנו,בעלי האיבר ובני זוגינו,אם יש. לדעתי, איברים אינטימיים הם לא כמו שאר האיברים ומי שלא רוצה להוריד משם שערות,לא חייבת.זה לשיקולה האישי. כנ"ל לגבי גברים. אתם ואתן לא חייבים להיות חלקים למטה,אם לדעתכם זה לא יפה ורצוי שתחשבו האם באמת זה יפה לדעתכם או שזה יפה,כי החברה טוענת כך.
אני חושבת שמי שלא מורידה שערות,מסתכנת,כי כמו שאמרת, החברה אוכפת את החוקים שלה ובחורה שמראה לסביבה שהיא לא הורידה שערות מגופה,עלולה לסבול מסנקציות חברתיות. לי,אישית,לא איכפת אם מישהי לא הורידה שערות.
ישנם בנים שגם מורידים שערות מאזורים כמו החזה, הבטן, הגב, הכתפיים, המפשעות,אבל כנראה שהם מיעוט וכוללים בעיקר דוגמנים ושחיינים.
אני אוהבת את הגוף שלי ולא איכפת לי מה יגידו האחרים עליו.כבר לא איכפת.