שמור אותי מ"שומרי"

הגיעה לתיבת הדוא"ל שלי מצגת נאה, מלאה בצבעים ובציורים, אך התוכן שלה הזכיר לי את שנות השישים והשבעים של המאה שעברה כאשר הרבה סיסמאות

פטריוטיות עיטרו כל פינה טובה בחיינו.
חשבתי לתומי ש"הטובים לטייס" ו"האמיצים לצנחנים" כבר חלפו מן העולם. אך לא! כעת, אנשי ביטחוננו מקימים לנו את "משמר הישוב".
לא באתי להקניט ובטח לא לפגוע אך רציתי לומר לכם, ידידי הקב"טים והמא"זים, שנים אתם מציפים אותנו בהפחדות ואזהרות, בונים סביבנו גדרות ושערים, ומשום מה כנראה שזה לא עוזר. אם השקעתם כל כך הרבה זמן ומחשבה בבניית מצגת כזו מיסיונרית ופטריוטית כנראה שמשהו לא דופק כמו שקיוויתם בבניית החומות הללו. ואם זה באמת לא כל כך עוזר, אז למה להמשיך ולשמר את תפיסת החיים הזו של בניית חומות? האם השמירה והחומות גרמו לירידה ברמת הפחד? גרמו ליותר בטחון? האם נסיתם פעם לשנות דיסק? האם ניסיתם לחשוב אחרת?
בטחון לא משיגים על ידי גדרות ושערים ו"משמרי ישוב". בטחון משיגים כאשר דואגים שהשכנים יחיו באותה רמת חיים כמונו, כאשר דואגים לביטחונם של שכנינו בדיוק כמו לביטחוננו אנו. בטחון משיגים כאשר עוזרים לנוער במצוקה, לנוער בסיכון, ולכלל האוכלסייה שחיה בדלות מחוץ לשערנו. בטחון משיגים כאשר משדרים פתיחות ואחווה (אפשר גם אהבה) ולא כאשר משדרים חומות ושערים. תמיד כאשר אדאג רק לקהילה שלי, אצטרך להמשיך ולהרים את החומות. אם לא אבין שכל הסביבה שלי היא חלק ממני ואני חלק ממנה אמצא עצמי מובדל, מרוחק ומתנשא ואז אצטרך להגן על עצמי בפני קינאתם של שכני.
אולי את כל האנרגיה שאתם משקיעים בשמירה עלינו ועל קהילתנו, תשקיעו לדוגמא, בפיתוח תוכנית פעילות חינוכית לנוער בדיר אל אסד, אולי אפילו לסייע להם להגן על ישובם בפני פשיעה ואלימות. אולי הבטחון אצלם גם יעלה להם את איכות חייהם ואולי הם פתאום יבינו שבאמת הם חשובים כמו כל אדם וכמו כל אזרח.
מה שמקומם ביותר זה שממכתבכם עולה שנוער המתנדב ל"משמר" יקבל נקודת זכות בבגרות! על זה מקבלים נקודת זכות? כמה כבר אירועים בטחוניים יש ביישובים? כמה גניבות יש? כמה שנים עוד נחנך את הנוער על בסיס של בטחון, בטחון ועוד בטחון? האם נקודת זכות הזו תמנע ממנו הליכה למסיבות סמים ואלכוהול במשגב? האם זה ימנע את צעירי משגב לקנות סמים? האם אתם מודעים למכת הסמים הפושה במשגב ובכלל?
האם נקודת זכות ב"משמר" עושה את האדם הצעיר טוב יותר, האם השתתפות ב"משמר" כלשהו תביא אותו להיות בעל שאיפה לשלום בין בני אדם? האם פעילות כזאת תגרום לצעירים להשקיע יותר בעזרה לזולת? תפתח בהם יכולת לגשר בין פערים, תרבויות? לקבל שונות? על פעולות מניעה של אלימות בין בני נוער, על פעולות חינוך של ראיית האחר כאדם שווה לי, על עזרה אמיתית לנוער במצוקה ובסיכון על כך יש לתת צל"ש ואפילו 3 נקודות זכות!
כמוני, כל מי שבא לגור בסביבה כזו, פסטורלית ופתוחה לא חשב שימצא עצמו מאחורי שערים, שומרים וגדרות. אני מאמין שכפי שכתבתם, הפחד והפשיעה פוגעים באיכות חייכם. לידיעתכם הם פוגעים בכולם, גם בפושעים ובאלימים, ובמשפחותיהם. שום "משמר ישובי" לא ימנע ממישהו לגנוב, מניעה של אירועי בטחון תבוא על ידי פעולות שציינתי לעיל ועוד הרבה כמוהן, ותקצר היריעה מלפרטן. באתי פה לגור בין ועם שכני, כל עוד ואין שערים אוטומטיים בכפרים חוסנייה, נחף, כמאנה ואפילו כרמיאל ועוד ועוד ועוד.. מדוע אני צריך להיות מיוחס, מוגן ומובדל?
אצלי השערים והגדרות מגבירים את הפחד, פחד מפני השכן שרואה בקהילתי גורם מרוחק מתנשא ומסתגר. ומי שמשדר לסביבתו שהיא איום עליו כך הוא מתייחס אליה וכך הוא יוצר במו ידיו את אויבו ומפניו הוא צריך להיזהר.
המצגת שלכם מלאה מילים של צבא: "הערכת מצב", "בטחון","פיקוד", "מפקד",
"משמר", "מצבי חירום" ועוד. אני אישית חש רע. אינני רוצה להיות בבסיס צבאי. בואו נשנה גם הטרמינולוגיה וגם את הלך הרוח המחשבתי. בטחון משיגים רק כאשר מבינים שכולם זכאים לאותה הגנה, שכולם זכאים לאותם תנאי מחייה ושאף אחד אינו עושה פשע בגלל שטוב לו.

– – – –

איציק גרשוני ايتسيك جرشوني:

תושב משגב, רודף שלום וקיום משותף.

לבלוג של איציק בדוגרינט בנושא בני סחנין וכדורגל בכלל


תגובות

שפתיים יישקו

איציק, אתה גדול, דברי חכמה ורגישות, שחקת אותה. קח גם נשיקה על לחי.

שערים עליך שמשון...

איציק אתה כ"כ צודק
השערים הללו אינם מוסיפים דבר מלבד
ההרגשה המטופשת של התגדרות בפנים
יוסי

יישר כוח!

לא לעתים קרובות קוראים טקסטים כ"כ חכמים ולא שגרתיים.
אכן, ריבוי השערים והגדרות נותנים תחושה מאוד לא נעימה.

יישר כוח

לאיציק יישר כוח,
אני מזדהה עם כל מלה. אני מניח כי רוב רובם של ציבור קוראיו מזדהה עם הדברים שכתב.
הבעיה היא שלאחרים, אלה המהווים את הרוב היהודי במדינה תחושה טובה כשהם חושבים שהם חיים בסכנה.
אולי כי תחושה זו מהוה מעין רחם וירטואלי לכאלה השוגים כשהם רואים עצמם כבוגרים.
כך לפני שבועיים, ערב יום העצמאות שלטים רבים סביב תל אביב כללו ברכות ליום העצמאות בתוספת המלים "ללא מורא",ולא שמעתי מאחד שתמה על כך.
האם יעלה על הדעת כי לקראת יום העצמאות בארה"ב בעוד כחודשיים וכעבור מספר ימים בצרפת, היה מישהו מעלה על הדעת ללות ברכותיו ליום העצמאות בתוספת המלים "ללא מורא".
אבל רובנו אחרים.
התסכול שיש לי עם איציק, עם עצמי ועם שאר החברה הטובים זה שאין לנו מושג או קצה של חוט משכנע שיציג לרוב במדינה כי יש חלופות לכוחניות,
ואנו מפספסים בגדול שאיננו משקיעים הרבה יותר בלימוד הדרך לשכנע את אלה הנאחזים בחרדות, פחדים וכוחניות כדרך שלדעתם הוכיחה עצמה במשך
ששים שנה ומה שהיה טוב בעבר כנראה טוב לעתיד
האמנם?
בברכה
דן בבלי
מצפה חרשים

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required