טיפול בבישול - מה זה?

יום חמישי, נובמבר, עדיין חושך בחוץ אבל הכבישים כבר סואנים. אני פוגשת באליקים את אחת מחברותי לקורס - עדיין לא מכירות וכבר עושות "פול". עוברת לרכב שלה ואנו ממשיכות לכרכור, לאסוף משתתפת שלישית. הדרך לירושלים ארוכה מתמיד, הכבישים עמוסים ואנחנו - קצת מתרגשות, קצת מתוחות. טיפול בבישול - מה זה? אף אחד לא שמע על זה, אבל אנחנו הולכות ללמוד שיטה זו במהלך השנה האקדמית הקרובה, באוניברסיטה העברית בירושלים. יום חמישי, פברואר, כבר קמות פחות מוקדם בבוקר. גילינו שאם יוצאים יותר מאוחר מגיעים יותר מהר. לומדים כל מיני דברים, לא רק מה שכלול בתוכנית הלימודים. סיום הסמסטר הראשון, ואני לא נוסעת היום לירושלים. חולה, במיטה, וחושבת על הבנות ועל מה שהן עושות שם עכשיו. אז... מה באמת עושים בקורס הזה? קודם כל - לומדים יותר בבגרות, מתוך בחירה יותר גמישה ואת מה שבאמת רוצים ללמוד. זה לא פחות חשוב מהלימודים עצמם. שבע-עשרה נשים בגילאים שמעשרים+ ועד חמישים+, ממקצועת טיפוליים שונים. עבודת הטיפול, במקום שתהיה רק מדוברת/מצוירת/מומחזת וכו', עוברת, קודם כל, דרך המטבח. השיטה בתולית ונמצאת בראשיתה, אבל נראית מאוד מבטיחה. היא נשענת על תרפיה באמנות ועל עבודה קבוצתית, ומחוברת לתיאוריות התפתחות שונות של יחסי אם/ילד. נו, אז מה עושים שם? ירקות מונחים בסלסלה על השולחן, וכל אחת בוחרת ירק ומספרת על עצמה דרך הירק. לתוך סיר, על פי סדר הבישול, מוכנסים הירקות החתוכים. הם הופכים, בעזרת הסיר והמנחה המכילים והמכוונים, למרק הקבוצתי שלנו. חורף, ירושלים קרה, והמרק הקבוצתי ערב לחיך. טעים ויוצר הרגשת נועם ובטחון. משהו טוב קורה לנו כאן וכמובן ימשיך ויתפתח. בישול בטיפול? סליחה,טיפול בבישול. בסמסטר הבא נתחיל גם אנחנו להנחות קבוצות. הבטן מתהפכת, אבל ההתרגשות בריאה וטובה. בשנה הבאה - פחות אנשים שיישמעו "טיפול בבישול" ישאלו "מה?"