INШALLA

התעוררה בי תקווה שבעתיד, בסולטנות הגלילית הרב תרבותית שתקומם ותכונן בגליל בהשראת ד'אהר אל עומר, תקום השפה הערברית, או העברבית, שתהייה שפת הדיבור, השפה המהירה, שפת השוק, כאשר העברית הטהורה והערבית הטהורה יהיו השפות הרשמיות, שפות התפילה, הספרות הגבוהה, החקיקה. אין כמו שפה משותפת לאחד ולקרב את הלבבות.

לפני כמה שבועות התקלקל לי האוטו. הוא תוקן על ידי משהור המפורסם (כך הוא קורא לעצמו). כשבאתי לקחת ממנו את האוטו, הוא היה במצב רוח מה זה טוב, כי סח'נין קרעו בדוחא את בית"ר אז הוא הזמין אותי לקפה, ואז הגיע חבר שלו וישבנו. אני לא אומר לא לקפה ערבי. הוא והחבר די התעלמו מנוכחותי, ודיברו ביניהם בערבית שוטפת. ולמרות שאיני מבין ערבית הבנתי כל מילה. אני מניח ש"א-גול א-תאנייה" יכול להיות ביטוי בערבית תקנית, אבל "השופט" ו"אדום ברור" ו"חלוצים" נאמרו בעברית, והשתלבו במשפטים הערבים כאילו נולדו לתוכם. אני מכיר את התופעה הזו משיחות של עורכי דין ערבים, שמתנהלות חציין בעברית, בלי שהמשוחחים ישימו לב לכך. אני די בטוח שאם שני משפטנים מצרים היו מנהלים שיחה ביניהם היו מוצאים ביטויים ערביים נאים ל"בית משפט מחוזי" או "ערעור ברשות". כך גם משהור וחברו, לו היו גרים בדוחא שבקטאר, ולא ליד אצטדיון דוחא שבסח'נין, היו מוצאים ביטויים גם ל"אדום ברור" וגם ל"חלוצים".

 העניין עורר בי תקווה שבעתיד, בסולטנות הגלילית הרב תרבותית שתקומם ותכונן בגליל בהשראת ד'אהר אל עומר, תקום השפה הערברית, או העברבית, שתהייה שפת הדיבור, השפה המהירה, שפת השוק, כאשר העברית הטהורה והערבית הטהורה יהיו השפות הרשמיות, שפות התפילה, הספרות הגבוהה, החקיקה. אין כמו שפה משותפת לאחד ולקרב את הלבבות. וגם חשבתי והגיתי בכתב בו תיכתב השפה הזו.

 לערבית ולעברית יש בעייה דומה. הן נכתבות מימין לשמאל באותיות נורא משונות שאיש חוץ מאיתנו לא מבין. מייקרוסופט, למשל, מקדישה המון מאמצים להתאים את העולם כך שיתאים לנו, ולהתעקשות שלנו לכתוב באותיות המשונות שלנו הפוך ממה שכל יתר העולם נוהג. יש אנשים כמו זאב ז'בוטינסקי שרצו להתאים אותנו אל העולם, ולכתוב עברית באותיות לטיניות. האמת היא שזה רעיון טוב בהרבה משאר הרעיונות שלו, ועדיין, עד לפני כמה שבועות, זה נראה לי רעיון די גרוע. הרי אנחנו נאבד גם את הייחודיות שלנו, וגם עושר של ביטוי והבעה המתבטא בכתב שלנו, ובסימני הפיסוק והניקוד המיוחדים לו.

בשנות העשרים הגיעו שני מנהיגים למסקנה שצריך ללטן את שפתם. ז'בוטינסקי ומוצטפא כמאל. יורשיו של ז'בוטינסקי שולטים בנו ביד רמה, אך עדיין נותרנו כותבים מימין לשמאל בניגוד לכל העולם. מורשתו של כמאל מוכחדת באכזריות, אך התורכים שומרים את מתנתו – הכתב התורכי הלטיני. בקיצור – אם כבר פאשיזם אז עד הסוף. אם הולכים עם ז'בוטינסקי בשבירת האיגודים המקצועיים וחיסול מדינת הרווחה (יא ברעכען) ובזה שאין אף פעם עם מי לדבר (קיר הברזל) למה לעצור שם? תנו לנו עברית באותיות לטיניות!

אין לי מילים לספר כמה הדבר הזה מציק לי. ז'בוטינסקי, שעברית לא הייתה שפת אמו, רצה בליטון הכתב כדי להקל על אלו המגיעים מהשפות בהן נהוג כתב לטיני ללמוד את השפה. אני, שעברית היא שפת אמי, ואהובה עלי במיוחד, על כל בני תתי גוני הגוונים שבה, עדיין נתקל מדי יום בבעיית המימין לשמאל. לפעמים זה מטרד זניח כמו בעריכת אישורים נוטריוניים בעברית ובאנגלית, לפעמים מפריע קצת יותר, ולפעמים מפגע הגורם נזק של ממש, כמו בהערות שוליים אקדמיות שעל פי כללי האזכור האחיד דינן להיכתב מימין לשמאל ואחת היא באיזה שפה נכתבו. ניסיתם פעם לערוך הערת שוליים אקדמית בשתי שפות האחת נכתבת בלטינית והשנייה בעברית? זה לא כל כך קריא, וזה פי שבע עשרה עבודה. ועבודה מיותרת, ופגיעה ממשית בפריון של החוקר.

אז ככה, אני כותב עכשיו גם ספר ילדים, ואחרי שכתבתי כבר די הרבה טקסט החלטתי לנקד. אַחֲרֵי שְׁתֵּי שׁוּרוֹת נִשְׁבַּר לִי הַזַיִן. זה נורא. ובשביל מה בדיוק? מי מבחין בין קמץ, פתח, חטף פתח? איזה מבוגר שפוי שעיסוקו אינו בלשון יבחין בין שווא נח ושווא נע? אם אני כותב "אחרי" לא קוראים את זה "אחרי" ומישהו צריך בדיוק את החטף פתח בח' בשביל להבין איזו מילה זו? אז ניקוד הוא במקרה הטוב לא שימושי. במקרה הרע זה מבזבז זמן בכיתה א' - ג' שאפשר ללמוד דברים מועילים. כך גם ההבדלים בין כל מיני אותיות שאבדו בלשון הדיבור כמו ההבדל בין כ' דגושה ובין ק' (יש הבדל אם אתה עיראקי. זה לא מצדיק שתי אותיות שלמות בשביל הדבר הזה.) או בין ט' ות' (נכון, זה שימושי לאיות של שפות זרות, ולהבחין בין T לבין TH. מה לעשות שעברית היא לא שפה זרה?). בואו נשים גם בצד את המקף העברי - אף אחד לא מכיר את זה, לאף אחד לא איכפת. ואת הגרשיים העבריות שהן נמוכות יותר מהמרכאות הכפולות, ואלו בכלל מתחילות למטה ונגמרות למעלה. נכון שלא ידעתם? אז גם המחשב שלכם לא מבחין בין מקף עברי ומינוס, וגם לא יכול לייצר לכם גרשיים בלי ללחוץ על ארבעה כפתורים ביחד, שלא לדבר על מרכאות תקניות. אז מי צריך את זה בדיוק? אחד מכל אלף אנשים מכיר את זה, ואף אחד לא יכול להשתמש בזה.

אז מצד אחד פיסוק ניקוד ואיות עברי ראוי זה לא שימושי, ומצד שני אני לא רוצה לאבד את זה, כי זה חלק מהתרבות והמורשת שלי. אז הרעיון של שפה גבוהה הנכתבת באותיות המקוריות, ושפה נמוכה הנכתבת באותיות לטיניות, מאפשר לנו גם לשמור על העושר האדיר של שפתנו, וגם להיפטר ממנו בלי להרגיש רגשות אשמה לטובת משהו עדכני, מהיר, שניתן להשתמש בו.

  כך גם הערבים, לדעתי. אני די בטוח שבין 28 האותיות באלפבית הערבי יש כמה שאיבדו את ההבחנה ביניהן. אני חושד שזו אבדה זה מכבר בהבחנה בין  ص ל- س, כמו בעניין סלאח א-דין, או סדאם חוסיין, שרק מעריב בשנות התשעים הענישו בכינוי "צדאם". כך גם ה-غ האיומה, שאיש אינו יכול לבטא אותה, שיכולה להיות ג' כמו ב"בגדד", ע' כמו ב"עזה" או "ר" כמו במר'אר. זה גם יכול להביא לסטנדרטיזציה של אותיות פיראטיות ופיראטיות למחצה כמו ﭺ (המופיעה בתעודה שקיבלתי מהלשכה בנצרת עם סיום קורס הגישור, במילה "גל" המתועתקת לערבית) או ה- ﭪ המתעתקת ו' כמו במילה "يوروﭪيجن" - "יורווויז'ן" (תעתיק ערבי נכון של אירוויזיון) - או בנו הערבי הערוויזיון, שגם הוא מתועתק באותה אות.

 למעשה, הכתיבה בערבית באותיות לטיניות, כמו גם בעברית, נהוגה זה מכבר בצ'אטים, ויש אפילו תעתיק די מסודר לדברים האלה. אני זוכר מסע פירסום של סלקום שכתב ערבית באותיות לטיניות, כחיקוי לשפת הצ'אט, ויצר משפטים כמו "kif el wade3 " (כיף אל וואדע, מה המצב?). זה מהיר, זה קל, זה סלולרי, זה דיגיטלי. זה אפילו כיף, אז למה לא?

 אז הנה מצאנו לסולטנות הדאהר אל עומרית הקטנה שלנו שפה לאומית, וכתב, שיקרבו את הלבבות, ויאחדו את בני הגליל לגורלם המשותף באופן דיגיטלי וסלולרי התואם את המאה ה-21.

עוד יגיע היום ובו יישא השער הצהוב באשחר את הכיתוב - 

EШXAR - YIШUV ME3ORAV LEDATIYIM VXILONIM, 3ARVIM VYEHUDIM. AHLAN WASAHLAN

IM TIRCU EIN ZU AGADAH

גל אמיר جال امير:

עו"ד גל אמיר - עורך דין וסופר, תושב אשחר. בעל תואר שני בתכנית הרב תחומית ללימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה, ודוקטורט במשפטים באוניברסיטת חיפה. פירסם שבעה ספרי פרוזה, רובם מותחנים המתארים את הסביבה האנושית והגיאוגרפית בה הוא גר - הגליל, והפריפריה הישראלית.


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required