תרגום לערבית الترجمة للعربية

פרשת שמות ושלטונו של טראמפ

سفر الاسماء وتولي ترامب للسطلة

נושא

דבר תורה, חנתון, פרשת שמות.

אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו כל הזמן על התכונות היחידות שיכולות להוציא אותנו מעת כהה  ומפחידה שאנחנו נמצאים בה עכשיו: אומץ, חמלה, תקווה, אמונה ואהבה.

 

כשפתחתי את פרשת שמות, לא יכולתי להתעלם ממה שמקביל בין הפרשה שלנו לבין תקופתנו.

סיימנו את ספר בראשית עם תחושה של שקט ושלווה. יש הרמוניה בין יוסף ואחיו, יעקב מת ומברך את בניו. ואז, פתאום, אנחנו פותחים את ספר שמות עם הפסוק הזה:

״וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף. וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.  י הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ.  וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם.״

מהי משמעותו של המילים, "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף?" מה זאת אומרת לדעת את יוסף? מהי התמונה האחרונה של יוסף שראינו בספר הקודם?

יש סצינה כל כך מרגשת בסוף ספר בראשית, לאחר מות יעקב. האחים חוששים שיוסף ינקום בהם, והם באים לבקש מיוסף רחמים.

יוסף בוכה ואומר להם:

״אַל-תִּירָאוּ:  כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי? וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב. וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ…״

יוסף לא רק מבטא חמלה כלפי אחיו, אבל הוא מרחיק לכת עוד יותר. הוא סולח להם בצורה העמוקה ביותר, הוא לא מחזיק שום טינה. הוא מרגיע אותם שהכל בסדר וכנראה היה חלק מתוכנית האלוהית היותר רחבה. הוא אומר להם פעמיים, 'אל תיראו’. יוסף בוחר לפעול ממקום של אהבה ולא ממקום של פחד, ומעודד אותם לעשות את אותו הדבר.

בסוף ספר בראשית, אנו מוצאים את עצמינו עם תחושה של הקלה וסליחה. וגם של התקדמות מוסרית.

ועכשיו, בספר שמות, שוב מתעורר הפחד מהאחר, אשר נתפס כמאיים, כמו שיוסף נתפס כלפי אחיו.

אבל אנחנו יודעים שלסיפור הזה יש סוף טוב, לפחות עבור בני ישראל. הם יוצאים ממצרים ומגיעים לכנען, הארץ המובטחת. אז בואו נקרא ביחד את שאר הסיפור ונגלה את התכונות המסייעות להוביל לסוף הטוב הזה. אולי הן יכולות לתת קצת תקווה לעתיד שלנו, בימים אלה של העברת שלטון ומעבר ללא-ידוע המפחיד.

הסיפור הזה מתחיל עם הפחד והשנאה של פרעה, אשר משעבד את עם ישראל ומכריז על הריגת כל תינוק זכר עברי. אבל משה ניצל. מי ומה מצילים את משה?

ראשית, ישנו את יראת האלוהים של המיילדות, שפרה ופועה. ״ותראנה את האלוהים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים.״

במילים אחרות, המיילדות שמות את הבטחון שלהן באלוהים מעל הפחד שלהם מפרעה. הן מאמינות בכוח יותר חזק, יותר מדהים, מאשר הכוח של המלך. או, כפי שעשה יוסף, הן נתנו לאהבה שלהן להתגבר על הפחד שלהן. הן פעלו ממקום של אהבה במקום ממקום של פחד, כפי שיוסף ממליץ לאחיו לעשות בסוף ספר בראשית.

ואז, יש לנו את האומץ של יוכבד ועמרם, שהחליטו להביא ילד לעולם למרות הכל. ואז, את האומץ והאמונה של יוכבד, אשר שלחה את בנה אל יעד בלתי-ידוע, כי יש לה את האמונה שהעולם יכול להיות אחר. והתקווה שמישהו אולי יראה את הילד ויחמול עליו, למרות השנאה והפחד שסביבה.

והיא צדקה. בתו של פרעה ראתה את התינוק. היא ידעה שהוא עברי, והיא הלכה נגד אביה, נגד צווי המלך, והביאה אותו הביתה. ככתוב בבירור בטקסט: "ותחמול עליו. ולא רק חמלה פשוטה, אלא חמלה על ילד שממנו כולם פחדו ותייגו אותו כ״אויב״. תארו לעצמכם כמה אומץ נדרש מבת פרעה לקחת את הילד הזה בחזרה אל הארמון במקום למצוא לו בית אחר.

אלה תכונות ראינו עד כה בסיפור שהובילו להצלת חייו של משה, ולכן, בסופו של דבר, לשחרור בני ישראל מעבדות לחירות? ראינו אמונה, תקווה, אומץ וחמלה.

אבל בואו נחזור לפרעה עצמו. האם הוא באמת לא יודע שהילד הזה היה עברי? אולי לא. אולי בתו סיפרה לו שהיא אימצה אותו ממשפחה מצרית. אבל אני חושבת שלא. כפי שכתוב בטקסט: "ויצא משה אל אחיו.” נראה מפסוק זה שמשה ידע שבני ישראל, העבדים, הם אחיו.

נראה כי משה ידע שהוא עברי ושהוא גדל עם הידיעה הזאת. ולכן, נראה שגם פרעה ידע, אבל החליט לתת למשה פרוטקציה מיוחדת מפני שהוא הבן המאומץ של בתו. פרעה מאפשר לאהבתו לבתו להתגבר על פחדו מהעברים.

ועכשיו הסיפור של משה ממשיך. הוא הורג את המצרי גם ממקום של חמלה. היתה לו פרוטקציה. הוא היה במצב טוב כלפי פרעה והמצרים, כך שהיה לו ברור שהוא לא היה חייב להזדהות עם העבד, אבל ליבו יצא לעבד, והוא מציל אותו מהמצרי, ומסכן את המשך חייו.

אז עכשיו אנחנו יכולים להוסיף את החמלה והאומץ של משה עצמו לתמונה.

ואז, משה בורח למדיין, ויש לנו את הסיפור על יתרו, ושוב אנו רואים את אותו סוג של קבלת האחר שראינו אצל בת פרעה. ציפורה מביאה את משה הביתה, ויתרו מכניס אותו למשפחה.

ואז פרעה מת, ובני ישראל זועקים לאלוהים לעזרה. ואלוהים ״זוכר״ אותם, כפי ששפרה ופועה האמינו שיקרה.

אבל מה זה אומר כי אלוהים זוכר את בריתו עם בני ישראל? אלוהים אינו אדם. אלוהים הוא מעבר לכל הגדרת אדם וקטגוריזציה מגבילה. תכונות מילוליות של אופי אדם לא יכולות להיות מיושמות על אלוהים. אלוהים אינו זוכר בדיוק כמו שאלוהים אינו שוכח. אז מה זה אומר כי אלוהים זוכר?

אני חושבת שמה שקורה כאן הוא סוג של תפילה. כשם שאנחנו לא באמת מתפללים "ל" אלוהים, כי אלוהים אינו נפרד מאתנו, כך גם אלוהים לא באמת "זוכר" אותנו כאשר אנחנו מרגישים שהתפילות שלנו נשמעו.

בני ישראל, באומללות שלהם, מבינים פתאום ממקום עמוק בתת-מודע הקולקטיבי שלהם (כמו זיכרון שהוסתר ממנו במשך זמן רב), כי יש כוח גדול יותר מהם, מהמצרים ומפרעה. זה כאילו הם זוכרים את המילים של יוסף שנים לפני: "אל תיראו!” לבני ישראל פתאום יש ניצוץ של תקווה, ניצוץ של אמונה, כי העולם יכול להיות אחר.

וכאשר הם מביעים את האמונה הזאת בצורה של זעקה לאלוהים, כאשר הם ממקמים את עצמם לידיו של כוח עליון זה, אלוהים "זוכר" אותם. אבל כמו שאמרתי, אלוהים לא בן אדם, לא נפרד מבני אדם. לכן, כאשר אלוהים "זוכר" את ישראל, הם בעצם זוכרים את עצמם. כמו שהמונח הסופי לתפילה - "ziker," כלומר זיכרון, מרמז על כך בצדק: התפילה היא דרך לזכור את עצמנו ואת הדברים שאנחנו יודעים עמוק בתוך עצמנו, אבל צריך לפעמים להזכיר לעצמנו. כגון, ליבנו הטהור, והיכולת שלנו לקוות לטוב ולהאמין באהבה וחמלה.

למה פתאום, עכשיו, הם מאמינים? ברצוני לטעון כי בני ישראל, כעבדים, לא היו מסוגלים להאמין כך כקולקטיב. אבל היו יחידים בזמנם, ולא רק ישראלים, שכמו יוסף לפניהם, בחרו לפעול ממקום של אהבה וחמלה ולא שנאה ופחד. ובגלל פעולות של יחידים אמיצים אלה, תקוותם חלחלה לתודעה הקולקטיבית של עם ישראל בכללותו ונתנה להם את האומץ להאמין ולקוות.

אני אפסיק כאן, עם מות פרעה. אנחנו יכולים להפיק הרבה לקחים מסיפור שלטונו של פרעה. לאיזה תכונות אנחנו זקוקים בזמננו, אשר, בדרך כלשהי, מרגיש כמו מציאות מקבילה?

אנחנו צריכים אמונה ותקווה, חמלה וקבלת האחר, והרבה אומץ לעשות את מה שאנחנו יודעים שהוא הדבר הנכון, גם אם זה הולך נגד הזרם של הרוב או עוצמת ההמונים שסובבת אותנו.

כמו כן, אנו חייבים להאמין שאהבה יכולה להתגבר על פחד, כמו שזה נראה פרעה עצמו האמין עמוק בלבו, אולי אפילו אם רק בתת-המודע, כשהוא הרשה לבתו לאמץ את משה - החלטה שבסופו של דבר חתרה תחת התכנית האכזרית שלו.

אבל כמו שאמרתי בפתיחה, סוף הסיפור הזה הוא סוף טוב עבור בני ישראל. אבל לא עבור המצרים. גם לא עבור הכנענים. פחד ושנאה מתעוררים שוב. נראה כי הם עולים ויורדים שוב ושוב, כפי שאנו זקוקים שוב ושוב להזכרת העבר שלנו והזכרת האהבה והטוב שיש בתוך כל אחד מאתנו, כמו שיוסף הזכיר לאחיו.

אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו כל הזמן על התכונות היחידות שיכולות להוציא אותנו מעת כהה ומפחידה שאנחנו נמצאים בה עכשיו: אומץ, חמלה, תקווה, אמונה ואהבה.

וכמו בסיפור שלנו בספר שמות, לפעמים הרוב לא יכול להגיע למקום הזה בכוחות עצמו. לפעמים אנחנו צריכים אנשים יוצאי דופן כדי להוביל את הדרך, כמו המיילדות, ובתו של פרעה, ומשה, ואפילו פרעה עצמו באיזו דרך מוזרה בסופו של דבר.

השבוע, אנו עדים לנשיא חדש שקם בארצות הברית. אבל אנחנו גם חגגנו, ביום שני, את היום של מרטין לותר קינג. מרטין לותר קינג היה אחד מהאנשים האלה, כמו בת פרעה ומשה, אשר פעלו בזמנים קשים וכהים מתוך מקום של תקווה ואהבה במקום פחד ושנאה.

 

אני מאחלת לכולנו מנהיגים בעלי חזון כמו מרטין לותר קינג שיש להם את האומץ לחלום ולבטוח באלוהים ובני אדם. ואני מקווה שכולנו בקרוב נגלה כי באמת יש טוב בכל בן ובת אדם וחוה, במיוחד באלה שניתן להם את הכח להשפיע על העולם בצורה ענקית. כפי שגילינו בפרשה שלנו, פרעה עצמו היה מסוגל לפעולה ענקית של אהבה שסכלה את תכניתו ושינתה את מהלך ההיסטוריה.

ואם אנחנו לא נגלה אהבה וחמלה אצל המנהיגים שלנו, בואו נתפלל שיוענק לנו את האומץ והאמונה באידיאלים שלנו כדי ללכת בעקבותם של הסרבנים האמיצים בעברנו שלקחו את ההיסטוריה בידיהם.

ויקיפדיה

ויקיפדיה
חביבה נר-דוד حفيفا نر دافيد:

חביבה נר-דוד היא היא רבה וסופרת. היא המנהלת של "שמיא: מקווה ריטאלי, חינוכי, ורוחני בגליל" ו"רעות: המרכז לנישואין יהודיים מודרניים" וכתבה מאמרים רבים ושני ספרים (באנגלית) על חייה כאישה פמניסטית דתית.
מלמדת נושאים שקשורים למקווה, נישואין, טקסים יהודיים, ולנשים ביהדות, ומעבירה ומארגנת סמינרים לזוגות להתכונן לחתונה ולנישואין.
חברת קיבוץ חנתון שבגליל התחתון, על יד כפר מנדא. נשואה ואם ל-7 ילדים.


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required