תרגום לעברית الترجمة للعبرية

ניצול הפועלות הערביות - עד מתי?

الى متى؟

נושא

למה החברה שותקת? למה מקבלים בשתיקה את ניצול הפועלות? למה האימאמים במסגדים שמחפשים נושאים לצעוק אותם, לא מתייחסים לתופעה? אם רק חצי מהמאמצים שמשקיעים במניעת סרט, ספר או ריקוד של בנות ובנים ביחד היו מושקעים כאן, אפשר היה להפחית את מימדי התופעה וליצור תודעה חדשה.

בימים אלה הוא משקיע את כל מרצו כדי לפתוח את הסניף השישי של רשת בגדים מצליחה, הוא בעל עסקים כפי שהוא אוהב שיקראו לו. ולמרות שאני יודעת מקרוב כמה רווחים עושה חנות אחת ליום, מכיוון שאני לא במקום של לחשוף את הסכומים הלא מבוטלים האלה, אני תוהה: אם היא לא היתה מרוויחה, איך הוא היה יכול לפתוח סניף שישי?

בעל הרשת כמובן לא נמצא בשום סניף, במקומו הוא התקין מצלמות נסתרות, וברור שאת כל העבודה כדי להשיג את הרווחים האלו עושות הפועלות, ואילו הוא משקיע את הרווחים האלה ברכישת מכוניות יוקרה לו, לאשתו ולילדיו, מכוניות שיחנו כמובן ליד וילות מפוארות שישלימו את הנוף.

מה שחשוב לי בעניין, ואנחנו בפתחו של האחד במאי, חג הפועלים, הוא כמה מרוויחה עובדת כזאת עבור יום עבודה מלא? החוק קבע שעבור שעת עבודה, המעסיק ישלם 25 שקלים, במציאות מה שקורה שהמעסיק אם הוא יהודי ישלם את ה-25 שקלים ובמקביל המעסיק הערבי יעשה כל מה שביכולתו בשביל לשלם לרוב חצי מזה.

וזה לא רק המעסיק בחנות בגדים שמשחק בתלוש המשכורת, התופעה חוצה את כל תחומי העבודה. גם עורך-הדין שלמד את החוק בעל פה, אם יעסיק פקידה ערביה, ישחק בתלוש וישלם לה הרבה פחות משכר מינימום, ויתאים את שעות העבודה שלה לפי הסכום הרשום בתלוש, כך שהוא לא ירשום את כל השעות. ויש את אלה "המתוחכמים" שיוסיפו בתלוש 1000 שקל למשל כמקדמה שהיא מעולם לא לקחה.

המשחק חשוף וברור, כולם כך - יגידו לנו, ובגלל שכולם "כך" אז מי שמשלם 15 שקלים לשעה יתגאה שאחרים משלמים 10 שקלים לשעה. והוא גם יאיים על מי שתדרוש שישלם לה לפי החוק - אם לא מתאים לך תלכי, יש מאות שמחכות ל"הזדמנות".

אחוז הנשים הערביות הנמצאות בשוק העבודה לא עולה על 30% וגם זה בהגזמה, מחציתן נשים אקדמיות שעובדות בתחומי השכלתן, או עובדות פשוטות, בחקלאות, נקיון, במפעלים השונים ומוכרות בחנויות. אם היא "ברת מזל" אז תעבוד עם מעסיק יהודי, ואז היא לא תלחם על השכר כי אם תשקיע את מאמציה בשיפור תנאי העבודה, או במאבק למען זכויות סוציאליות שמגיעות לה לפי החוק.

ובכן, למה החברה שותקת לאור הניצול הזה? למה מקבלים בשתיקה את ניצול הפועלות? למה האימאמים במסגדים, שצועקים יום ולילה ומחפשים נושאים לצעקה, לא מתייחסים לתופעה? אם רק חצי מהמאמצים שמשקיעים במניעת סרט, ספר או ריקוד של בנות ובנים ביחד, היו מושקעים כאן היה אפשר להפחית את מימדי התופעה וליצור תודעה חדשה.

בניצול ודיכוי הרבה גורמים משלבים ידיים. בראש עומדת המדינה, שאיפשרה את שבירת העבודה המאורגנת לפני עשרות שנים, פתחה את השוק לשליטתם של קבלנים וקבלני משנה והפריטה הרבה תחומים. מה גם שמפעלים רבים יצאו לחפש את כח העבודה הזול. אבל גם ההורים שותפים לפשע זה, רובם לא מסכימים שהאישה תצא לעבודה בכוחות עצמה, לבד, והם מעדיפים את הקבלן - שלרוב הוא מוכר, גם אם הוא "אוכל" חצי ממשכורתה. ואם היא תעז לפתוח את הפה ולאיים בהגשת תלונה נגדו, ההורים יהיו הראשונים שישתיקו אותה.
בשוק העבודה כיום, אף גורם לא לוקח אחריות על הפועלות. יש כאלה שלא יקבלו אפילו תלוש משכורת, ולבטח יעבדו ללא פנסיה וזכויות סוציאליות.

ועכשיו, כשאנחנו בפתחו של האחד במאי, אציין שהנשים יוצאות לעבודה כדי לתמוך כלכלית במשפחתן וכדי לחזק את ביטחונן העצמי. כשאנו משתפים פעולה עם ניצולן אנו פוגעים בחברה כולה ומחלישים אותן פעמיים ויותר.

תגובות למאמר - מכל העולם הערבי

המאמר הזה נכתב לבקשתו של דוקטור עיראקי שגר בנורבגיה. הוא עקב אחרי הפוסטים שאני כותבת בפייסבוק, במיוחד על ניצול של פועלות ערביות על-ידי מעסיקים וקבלנים ערביים בתחומים שונים.

אחרי שהמאמר התפרסם בנורבגיה היו עליו הרבה תגובות גם בפייסבוק, ובקשו ממני לפרסם אותו באתר בנצרת. חששתי מתגובות של עורכי-דין ואחרים שציינתי במאמר, שגם הם מנצלים את המזכירות שלהם, אבל תגובות כאלה לא היו. וכך המאמר הזה התפרסם גם בכמה אתרים בנצרת.

למאמר היו הרבה תגובות, כאלה שהפתיעו אותי ואחרות שהרגיזו אותי, ויש כאלה שידועות לכולם. למשל אישה פלסטינית בשם ספאא פקרי שגרה בסעודיה אמרה בתגובתה: "הניצול של הערבים במדינות המפרץ מחפיר לא פחות, על אותה עבודה שהמקומי עושה, העובד הזר, אם הוא ערבי, יקבל רבע מהמשכורת, והנשים כמובן יופלו עוד יותר".

אישה פלסטינית משכם בשם הייפאא, סיפרה על עובדת נקיון המועסקת בבית ספר פרטי שגובה סכומים לא מבוטלים מהתלמידים, שם משלמים לפועלת עבור 5 ימי עבודה 375 שקלים בחודש. מזכירה שמועסקת אצל רופא שיניים מצליח – הוא ישלם לה שכר חודשי של 700 שקל.

אחת התגובות שקבלתי מפרופסור עזיז חיידר היתה "מה את מתפלאה?? המורה בשטחים מקבל לכל היותר 2,200 שקל לחודש".. אבל בין משכורת כזאת ל - 375 שקלים יש הבדל, ובנוסף הפועלת צריכה לשלם נסיעות מסכום כזה!!

אישה אלג'ראית בשם מאלקה עפרון שגרה בגרמניה כתבה: "מצער שזאת התופעה בכל העולם הערבי, כאילו שאנחנו עדיין נמצאים עמוק בתוך תקופת העבדות, ומצער עוד יותר, שגם חברות ערביות בתוך גרמניה מעסיקות ערבים שאין להם את השפה, אין להם את הכוח, ומנצלת אותם ניצול מחפיר, משלמים להם 3 שעות בתלוש ושאר הכסף משולם מתחת לשולחן, כמובן בלי כל זכויות סוציאליות".

אחמד נאדר, רופא ממוצא ערבי לבנוני, תושב קנדה ובעל אזרחות קנדית, כתב: "אני ושני עמיתים קנדים ניסינו להשיג חוזה עבודה באחת ממדינות המפרץ. אחרי ששלושתנו התקבלנו והגענו ליעד, הופתעתי לגלות שהחוזה שלי השתנה, עם משכורת פחותה משני הרופאים האחרים. אחרי ששאלתי למה, נאמר לי שבמדינה זאת, עובדים זרים ממוצא אירופי מקבלים זכויות יתר לעומת עובדים זרים ממוצא ערבי, התופעה ידועה לכולם וכל זאת בחסות החוק".

הוא חזר לקנדה, הגיש תלונה נגד בית החולים וזכה בה, והמצחיק, הוא כותב, שהתלונה היתה תחת הכותרת: "האפליה נגד הערבים".

 


צילום: Peter Krefting

سامية ناصر

في هذه الايام يعكف احد رجال الاعمال العرب كما يحب ان يسموه على افتتاح فرعه السادس من شبكة حوانيت ملابس ناجحة. وبالرغم من اني اعرف معلومات كثيرة عن الارباح التي تحققها واحدة من هذه المحلات الا انني لست بصدد كشفها ولكن اقول لو لم تكن ناجحة فكيف له افتتاح الفرع السادس؟

صاحب الشبكة لا يتواجد في الدكاكين تنوب عنه الكاميرات الخفية، وتقوم العاملات بكل ما لزم حتى تحقق الارباح الطائلة التي يستثمرها هو بزيادة ارباحه، شراء السيارات الفارهة له ولزوجته وابنائه، طبعا السيارات  التي يجب ان تقف الى جانب فيلا فخمة تليق بها.

ما يهمني في الموضوع ونحن على شرف الاول من ايار، عيد العمال العالمي، هو كم تتلقى العاملات ازاء يوم عمل كامل؟ القانون حدد ساعة العمل ب25 شيكل، يدفعها صاحب العمل اذا كان يهوديا ويتلاعب بها صاحب العمل اذا كان عربيا.

ليس فقط صاحب العمل في محلات الملابس بل يتخطاه صاحب العمل حتى من دارسي القانون، المحامي الذي يوظف موظفة عربية يتلاعب هو ايضا بالقانون ويفصله على مقاسه، كما يفصل قسيمة  الاجر على مقاس المعاش، فاذا كان الاجر نصف الحد الادنى للاجور فيسجل عدد الساعات التي تتلائم مع ما دفع. وبقية الساعات هي عملا طوعيا لا تتقاضى العاملة اجرا عليه. 

اللعبة معروفة ومكشوفة ولان الكل "هيك" فمن يدفع 15  شيكل يتفاخر بان غيره يدفع 10 شيكل للساعة ويهدد من تطالبه بالدفع حسب القانون، "الباب بفوت جمل فيه غيرك الف بدهن يشتغلوا".

لماذا يسكت المجتمع على هذه الظاهرة؟ لماذا نقبل استغلال العاملات؟ لماذا لم يصدح أي امام من ائمة الجوامع تنديدا بهذه الظاهرة؟ لو بذلت الطاقات التي حاربت فيلما او مسرحية او عرض دبكة لمحاربته واعادة الحق لاصحابه حتما كنا سنخلق وعي جديد.

نسبة النساء العاملات العربيات في سوق العمل لم تتجاوز ال30% مع الكثير من المبالغة، اما اكاديميات تعملن بشهادتها وتخصصها او عاملات في الزراعة، التنظيف، المصانع وبائعات في المجالات المختلفة. اذا "حالفها الحظ" وكان المشغل يهوديا فلا تحارب على الايجار انما تستثمر طاقاتها بالنضال من اجل تحسينه او النضال من اجل الحصول على الحقوق الاجتماعية الاخرى.

في القمع تتكاتف الجهود وتشترك قوى كثيرة، اولها الدولة التي سمحت بكسر العمل المنظم، وانابت عنه بشركات القوى البشرية والمقاولين .الا ان الاهل ايضا شركاء في الجريمة فاغلبهم  لا يحبذون خروج المراة للعمل بمفردها ويفضلون المقاول حتى لو اكل نصف حقها، ويرفضون  تقديم الشكاوى  فلا يطالبون بحقوق بناتهم، والشيء المؤسف عندما يكون المقاول من العائلة، فيعتقد الأهل أن المقاول ابن العائلة أفضل من غيره.

الحقيقة غير ذلك، فالمقاول ابن العائلة يعمل كشرطي على الفتاة، ويذلها ويهينها، وبالتالي فإن تفكير الأهل  المتخلف يساهم في استغلال العاملات، والحال نفسه مع شركات القوى البشرية.. فمصدر الراتب من شركة القوى البشرية وليس الشركة أو المصنع أو المؤسسة الحاضنة، وبالتالي المصنع ليس مسؤولاً عن العاملات
على سبيل المثال، من تعمل في الزراعة عن طريق مقاول، فهي غير مؤمنة صحياً، ولا تأخذ قسائم عمل شهرية، وتعمل دون تقاعد، وإذا أصيبت لا سمح الله في العمل فالتأمين الصحي لا يعترف بها. فهي من ناحية قانونية ليست موجودة كعاملة، أي بدون اثباتات رسمية أو قانونية .

على شرف الاول من ايار اقول ان النساء خرجن للعمل من اجل تدعيم العائلة اقتصاديا وتعزيز ثقتها بنفسها وقدراتها، عندما  نسمح باستغلالها، نضرب المجتمع ونضعفه مرتين واكثر.

 


צילום: Peter Krefting
סאמיה נאסר سامية ناصر :

אקטביסטית חברתית, כותבת ומתרגמת בדוגרינט. נולדה במג'ד אלכרום. גרה בנצרת, מנחת קבוצות ומדריכה במוזיאון עין דור.

 ناشطة اجتماعية، كاتبة وتعمل على الترجمة في دوغري نت.من مواليد مجد الكروم وتسكن في الناصرة.موجهة مجموعات ومرشدة في متحف عين دور.


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required