תרגום לעברית الترجمة للعبرية

לא בונים בית באכזיב - ראיון עם רחל כרם ומרים פלג מובילות המאבק

لا للبناء في الزيب- مقابلة مع راحيل كرم ومريم بيلج قائدات النضال

נושא

זו לא הפעם הראשונה שחוף הים החולי מאוים על ידי תכניות בניה מבטון. חוף הים שותק כמו דג, אבל יש מי שמדבר את דברו. יש מי שמזהה את הרמזים הראשונים שמאותתים לבאות, ומחליט לפעול.

לקראת הסיור לחוף אכזיב הלכתי לשמוע את סיפורן של רחל ומרים, שמייצגות פעילים נוספים, כדי להבין איך צצה לפתע תכנית בניה ישנה, עקפה את חוק החופים החדש והתחילה לרקום עור וגידים.

איך התחיל המאבק? מה גרם לכם לצאת ולפעול?

זה התחיל מידיעה קטנה בעיתון שפורסמה עוד בשנת 2010 על קבוצת יזמים שמתעניינת ברכישת השטח של מפעל דלתא. מדובר בתכנית שאושרה בשנת 1994 ובה זיכיון לבניית 1600 יחידות דיור. בידיעה נכתב שיש  ליזמים עוד חודשיים בלבד כדי להחליט האם הם עושים את הרכישה.

זה היה בשלהי המאבק על חוף בצת. (רחל הובילה את המאבק נגד בניית כפר נופש בחוף בצת) מצד אחד הייתי מאוד עייפה, מצד שני זיהיתי שמדובר שוב בתכנית שנעשתה לפני החקיקה המתקדמת של חוק החופים משנת  2004 שבו מדובר על נורמת התכנון הרצויה בסבבה החופית כמו למשל הרחקת הבניה ל-300 מ' מקו החוף. הבעיה עם החוק הזה שהוא אינו חל בדיעבד על תכניות ברות תוקף  טרם חקיקת החוק.

להבדיל מחוף בצת מדובר בקרקע פרטית של דלתא, לא של מנהל מקרקעי ישראל, שנמצאת בשטח השיפוט של נהריה. שני האלמנטים האלו צבעו את התמונה בצבע אחר מהתחלה. אבל בכל זאת גייסנו את 'אדם טבע ודין' לכתוב ליזמים שידעו שאם הם מחליטים לבצע את הרכישה מדובר באזור עם הרבה בעיות אסבסט.

זה לא הרתיע את היזמים, אבל הם החליטו להחליף עורכי דין. לקחו עו"ד ירושלמית שידועה בקשריה עם הירוקים, נעמי וויל שעבדה עם החברה להגנת הטבע לפני שנים, ומדי פעם מתגייסת למאבקים סביבתיים.

לא עשינו כלום עד שפתאום שמענו על עתירה שהגיש מפעל חגלה נגד התכנית מתוך חשש שהשכונה החדשה תגרום לסילוק המפעלים. כשחגלה הגישו עתירה הם ביססו את התביעה שלהם גם על הפגיעה בחופים. מעניין שמפעל על החוף מודאג מהפגיעה בחוף. בכל זאת התבקש להצטרף לעתירה. הצטרפנו באמצעות עמותת טבע אדם ודין. זיווג מעניין.

על מה מדובר? מהי התכנית של השכונה החדשה?

מדובר בבניה של 750 יחידות דיור, מתוכן כ-10 מגדלים של 8 קומות ולידם שני בתי מלון של בין 8-10 קומות, כל זה בקו המאה, כלומר קרוב כמאה מטר לקו החוף, למרות שחוק החופים החדש אוסר בניה 300 מטר מקו המים. הבעיה שמדובר ביזמות שניתנה לפני היות החוק החדש. מדובר לעשות זאת באזור הכי מיוחד של החוף, שחלקו אפילו עולה על פארק אכזיב עצמו, וחלקו ממש מול לגונה שהיא פנינת נוף ייחודית. דווקא שם מתוכננת לקום השכונה החדשה. זה הרי לא סתם שקבעו את המקום כגן לאומי. תמ"א 35 מגדירה את השטח הזה לבעל איכות ימית-נופית נדירה. גם תמ"ם 2/9 המליצה להרחיב את הגבולות של הגן הלאומי אכזיב לשטח שיכלול את הלגונה והקברים הפניקים. הבעיה היא שגם תמ"ם 2/9 מאוחרת ל-94. אבל זו אמירה לגבי איכות המקום. המדינה עצמה אומרת שזה מקום מיוחד.

בית המשפט המחוזי בחיפה נתן פסק דין שמצד אחד היה תקדימי: דרש ממוסדות התכנון לבדוק שוב את התכנית לבחון מחדש את הרלוונטיות שלה גם לאור החקיקה המתקדמת הסביבתית. אבל מצד שני ביהמ"ש איפשר לועדות התכנון להחליט. כלומר ביהמ"ש ראה את הבעייתיות. בנוסף היתה גם הערה שבתכנית המקורית נאמר שהיא תיושם תוך 10 שנים וכבר עברו 22 שנים. עוד טיעון להחזיר את הנושא לבחינה מחודשת.

ועדת התכנון המקומית נהריה אמרה שהתכנית נחוצה ורלוונטית כמו שהיא. ובוועדה המחוזית בנצרת ההחלטה לאשר את התכנית כמו שהיא התקבלה על חודו של קול.

בשנים האחרונות התקיים ניסיון להעביר תיקון לחוק החופים שאומר שגם תכניות מלפני 2004 יצטרכו לעבור אישור של ו. מיוחדת שתאשר את התכניות הישנות לאור החוק החדש. יש לציין שכל פעם שנעשה ניסיון להעביר תיקון כזה לחוק החופים קרה משהו. בפעם האחרונה רגע לפני ההצבעה הממשלה נפלה... נוצרה תחרות בין היזמים לבין האזרחים שמבקשים להעביר את התיקון לחוק. בינתיים היזמים מנצחים. גם בימים אלו נעשה ניסיון להעביר את החוק. מאמץ של אנשים מכל הארץ כי הבעיה קיימת בכל חופי הארץ.

מה הייתם רוצים שיקרה?

אנחנו מתנגדים לתכנית ראשית בגלל הפגיעה הנופית, מדובר בשטח טבעי ייחודיי עם עתיקות ולגונות וצמחיה עשירה, אבל גם זיהינו בתכנית המון בעיות תכנוניות לא הגיוניות. המחאה היא גם בגלל שלנו כתושבי האזור מגיע תכנון נכון. לדוגמא - הקירבה למפעלים. אני גרה בגשר הזיו שנמצאת במרחק של 300 מ' מהמפעלים וסובלת מהזיהום, וכאן בתכנית של השכונה החדשה מדובר במרחק של  70 מ' ממפעל תעשייתי ענק. מישהו מאלה שיבוא לגור כאן מודע לכך בכלל?

מדובר בבנייה של שכונה שמנותקת מהעיר נהריה ללא פתרון תחבורתי. יוצרת עומס תחבורתי על כביש 4 ומוסיפה לבעיית הפקקים של נהריה כשאין באופק פתרון. אנחנו מתנגדים למגמה של לבנות לבנות לבנות בלי שיש תשתיות.

אנחנו מבקשים דיון מיוחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. המטרה לגרום לוועדה הזו להמליץ שהוועדה המחוזית או הארצית ידונו עוד פעם בתכנית. לא מדובר בנישול היזמים  אלא בהרחקת הבניה מחוף הים. ברור שצריך למצוא פתרון, לפצות אותם.

לשם כך נסענו לכנסת כדי לדבר עם חברי הכנסת של הועדה. פגשנו את יעל כהן פראן, דב חנין, שרן השכל, יעל גרמן, מיקי רוזנטל, זוהר בהלול ודוד אמסלם יו"ר הועדה, נאוה בוקר מהליכוד אמרה שתלמד את הנושא. עם חלק מחברי הכנסת קבענו פגישה מראש, לחלקם ערבנו במסדרונות.

איך באמת מתבצע המאבק, מהי הפעילות שלכם בשטח?

עכשיו כשהגיע השלב של התחלת מכירת מגרשים, והוקם משרד מכירות על השטח שבו קברו את פסולת האסבסט מול בננה ביץ', ראינו לנגד עינינו איך נתלים שלטים עם הדוגמן נועם טור באזורים אסורים, החלטנו שאנחנו מתחילים לעמוד שם במשמרות ולספר למתענינים במגרשים על הבעיות הסביבתיות בדיוק במגרש שהם מבקשים לקנות. מתן מידע לציבור. והכל מגובה במסמכים.

במשך חודשים כל יום שישי ישבנו מול משרד המכירות והצגנו את עצמנו לקהל שהגיע. המוטיבציה להגן על החוף. שאלנו האם רוצים לשמוע על הבעיות. חילקנו פליירים. גילינו שהמוכרים לא מדייקים באינפורמציה שהם נותנים. למשל, שהילדים שלהם יוכלו ללמוד בגשר הזיו. מי אמר שיקבלו אישור ממחלקת החינוך של עיריית נהריה? במפות שנותנים לרוכשים לא משורטטים שני בתי מלון שממתוכננים אך מוקפאים ואם יקומו יסתירו את קו החוף לתושבים החדשים. כך גם לא שרטטו את אזור התעשייה הקרוב. אנחנו מראים לקונים את המפות המדויקות.

החלנו לנער את משרד להגנת הסביבה שיעשו פיקוח על ניקוי השטח וגילינו שהשטח של התכנית עצמה נוקה מאסבסט אבל לא ברור לגבי חומרים מסוכנים של מפעל דלתא. מדובר במפעל טקסטיל שכולל חומרים כימיים. יש ויכוח לגבי האסבסט כמה מעבר לשטח התכנית צריך לנקות. ואם לא ינקו שטחים קרובים מה יקרה אחר כך. זו הסיבה בין היתר שמשרד הגנת הסביבה לא נותן עדיין התרים ליזמים.

כשעמדנו במשמרות בשיחות עם מתעניינים גילנו שהרבה מהם אנשים מהמרכז שקונים את הדירות לא לצרכי מגורים. הם אמרו לנו שבעיית העומס בכבישים ובעיות אחרות הן בעיות של המקומיים, אותם זה לא מעניין. איזה אבסורד, אתם קונים דירת נופש בגלל יופיו של החוף אבל כשתבואו לנפוש זה לא יהיה כבר החוף הזה. ואיך תגיעו לחוף? כמות כזו של אנשים שיגורו שם, העומס על רצועת החוף הזו יהיה כ"כ גדול שזה לא יהיה כבר מה שהיה. התכנית המושכת הורסת את הייחוד שבגללו אנשים קונים את הדירה. פרדוכס.

וחוץ מזה, במה התכנית הזו מועילה לנהריה? פתרון לזוגות צעירים היא לא כי זה לא דיור בר השגה.

אנחנו רוצים שאנשים שבאים לקנות דירות ידעו מה הם קונים. ידוע לנו שהיו הרבה ביטולים של אנשים ששילמו דמי הרשמה.

אנחנו רוצים שיהיה על מוסדות התכנון לחץ מספיק כדי שיעשו את השינוי.

ידוע לנו שהיזמים נלחצים. ומדובר ביזמים נחושים שהשקיעו הון: יבוש ביצות דלתא, פינוי אסבסט, שכירת עו"ד ועוד. פעם הזמינו משטרה. בסביבה של המכירות חסמו את מי שמדבר נגד. ניסו לבדוק כמה אנשים אנחנו, מי ממן אותנו...

כמה באמת? האם הצלחתם לגייס מספיק פעילים כדי להמשיך במאבק?

יש כמה מעגלים: קומץ פעילים אקטיביסטים  שמנהלים את המאבק עצמו. בדף הפייסבוק יש  8000 עוקבים. יש כמה מאות של אזרחים שמגיעים לאירועים. זו הסיבה שאנחנו מארגנים אירועים. הסיור הזה מטרתו להרחיב את מעגל התומכים והפעילים. אנחנו מאמינים שהמאבק הזה נוגע לכל מי שגר בגליל ואוהב את חוף הים הפתוח.

 

חוץ אכזיב. צילום: דורון נסימי

חוץ אכזיב. צילום: דורון נסימי
חגית לביא حاجيت لافي:

תושבת 'חרשים'. פעילה ב'נשים עושות שלום',  כותבת ועורכת ב'דוגרינט'. ואם נשאר לה זמן כותבת גם סיפורים..
לבלוג של חגית לביא


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required