כל יום החלטתי מחדש: להמשיך ללמוד בחוג למיסטיקה ורוחניות בצפת

נושא

הכל התחיל כשחיפשתי קורס קבלה. הסתקרנתי במה מדובר. אך לא רציתי ללמוד בחיקם של מחזירים בתשובה.  תנאי בל יעבור היה, שיהיה לי חופש לשאול ולמורה - חופש לענות.
מצאתי קורס כזה בצפת, במכללה האקדמית. בחוג ששמו המבהיל "מיסטיקה ורוחניות". מיסטיקה? אני? שגירסא דינקותא שלי היא מדע? שחברה בקבוצת "חשיבה חדה" בפייסבוק?
קראתי באתר החוג שבין יוזמיו חתן פרס ישראל למחשבת ישראל, פרופ' מהאוניברסיטה העברית. חשוב היה לו שהחוג יוקם ויפעם דווקא בצפת, עיר המקובלים ההיסטורית.

אך צפת רחוקה. אבל גם תל-אביב. החלטתי לבדוק הכל.
להפתעתי, לא התקבלתי!  נאמר לי שקורס הקבלה מתחיל בחורף, ושקודם עלי ללמוד קורסים אחרים. ואני התכוונתי רק לאיזה קורס ערב קרוב לבית.
שנת הלימודים כבר החלה, והוזמנתי לבקר.
נסעתי - ונשביתי. נרשמתי ליום לימודים בשבוע. למדתי בו סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של דתות מפי מרצה בן הגליל המערבי (עין המפרץ). הדוקטורט שלו נכתב בנושא שהיה רחוק ממנו מאד ועורר בו סקרנות: תקשור בישראל. למדנו   איך קורה, שאמנון יצחק מחזיר בתשובה איצטדיון מלא.
הקורס השני היה מבוא לרוחניות עכשווית (ניו אייג') - תופעה תרבותית חשובה בארץ ובעולם, שלא נחקרה מספיק. למדנו שוועדה של הכנסת קבעה פעם, שיוגה היא כת מסוכנת. ושרוב האנשים שמבקרים בקבוצות ניו אייג' עוזבים
אותן תוך כמה חודשים.

גם בסמסטר השני היו קורסים מרתקים: תורת הפרשנות, מבוא לתורת הסוד היהודית, ריפוי רוחני. האחרון כלל סדנאות להתרשמות חווייתית, כמקובל במדעי החברה (לא היה רגע דל בחוג). בהמשך - רוחניות פמיניסטית, כולל התייחסות  לרוחניות גברית. מיסטיקה נוצרית. מיסטיקה נוצרית? דילוג על הקורס היה דן אותי לירידה ולטיפוס חזרה בכמה וכמה רבות ממדרגות צפת (רווח משני מלימודים בעיר המקובלים – כושר!). הסתבר, שהקורס מעניין. הידעתם שהיו נזירים נוצרים שחיו עשרות שנים על עמודים?

הלימודים מתחילים בצהריים,  וכך גם סטודנטים ממרכז הארץ מצליחים להגיע. ההרכב מגוון ומרתק. החל מחברי מגזר הספקנים (כמוני) ועד ניו אייג'רים, שמשיחים על אור ואהבה. ממשוחררי צבא טריים ועד לגימלאים.

המרצים היו מעולים ומסורים. חלקם ראשי חוגים מאוניברסיטאות מובילות במרכז הארץ, שמדי שבוע הצפינו עד לצפת ללמד כמה שעות.

ריחוקה של צפת קירב בין המרצים לסטודנטים.  התפתחה אווירה  שעודדה שאלות ודיון.
פער ההשקפות היה גדול, ולעיתים ניתזו גיצים ידידותיים.
ועדיין לא הזכרתי את הדרך הגלילית היפהפיה, שהרחיבה את הלב. ואת המילגות בחוג החדש.

עדכון: לאחר שנתיים וחצי של לימודים בחוג (בהיקף חלקי), המלצתי עליו בעינה עומדת.  
ממכללת צפת עצמה התלהבותי פחותה, לצערי. מסתבר שציפיותי ממנה לא עלו בקנה אחד עם המציאות.

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required