תרגום לערבית الترجمة للعربية

למי קראת קלאסי?

من الذي تناديه كلاسيكي؟

נושא

קלאסיקה וקלאסי הן מילים שמבטאות ראיה נוסטלגית עם שילוב של יראת כבוד. מה הוא אותו דבר הקובע ששיר, סופר, תיאוריה או מאכל הם קלאסיים? קלאסיים בשביל מי? אם נקבע בזמן מסוים על ידי חברה או מוסד כי דבר כלשהו הינו קלאסי, מה אותה קביעה רומזת לנו על פרטים או קטגוריות מקבילות שאינם קלאסים? מילה מקבלת משמעויות שונות בגלגולים תרבותיים ובתקופות שונות, לפעמים המילה מקבלת משמעות חדשה ואף הפוכה מהמקור.

באוכל. החומוס, הפלאפל והשווארמה הם מאכלים ישראלים "קלאסיים".  בדיוטי פרי נמכרים לתיירים מגנטים מעוצבים עם הכותרת "Israeli food” ותחתה תמונות של פלאפל וחומוס. האומנם? מה הפך אותם לאוכל ישראלי קלאסי? הם ממותגים כמאכלים שמייצגים בנשימה אחת אותנטיות למקום, טעם ייחודי וצברי.

מאכלים מאוד "ישראלים”, אשר נאכלים בתדירויות גבוהות ברחבי הארץ על ידי אוכלוסיות מגוונות כמו הקוסקוס, חריימה, קובה ואפילו סלט ירקות, מרק עוף, שניצל, המבורגר ועוד ועוד לא מוגדרים כקלאסיים. אולי בגלל שהם מיוחסים לעדות, או מכיוון שהם  איבדו את ההקשר התרבותי שלהם בגלל הגלובליזציה של הדוד סם בדמות רשתות ג'אנק פוד. מה שמעניין הוא, שהחומוס והפלאפל שהם לא פחות מצרים מישראלים, או השווארמה שהיא בכלל תורכית, אומצו לקלאסיקה הישראלית בקלות, למרות היחסים הלא יציבים עם אותן מדינות. אולי זה בגלל שהם לא עשו עליה, אלא הגיעו לכאן לפני שנים? מצד שני, מאכלים מזרח תיכוניים אחרים כמו סיניה, או מנסף לא הוכנסו לקלאסיקת האוכל הישראלית.

אבל … בצמחים. הסברס, הצמח הישראלי "הקלאסי" שמסמל את האופי הישראלי כפרי מתוק אך עטוף בשלל קוצים, הוא בכלל לא "צבר". מקור הצמח הוא... השם ישמור, אפילו לא מהמזרח התיכון אלא מיבשת אמריקה הרחוקה, ממקסיקו בכלל. הסברס היגר ל"עולם הישן" על ידי הספרדים, שבכלל גירשו אותנו באותה שנה שבה  קולומבוס "גילה" את אמריקה, ומשם פירותיו הקוצניים "עלו" לישראל. מערער את כל התפיסות על הצמח העוקצני הזה. המילה צבר קיבלה עם השנים משמעות מטאפורית של סטטוס מולד של אדם, אשר מייצג משהו הפוך מהמקור של הצמח.

קביעת פרט מסוים כקלאסי, מלבד תחושת פאר וכבוד כלפיו, יוצר באותה מידה ביטול של כל דבר שמעז להתחרות עם אותה קביעה. הקלאסיקה אומרת גם מהו לא קלאסי, זוהי קביעה חברתית שעלולה ליצור העדפה תרבותית מצד אחד והדרה מצד שני. עצם השימוש בשפה יוצר אצלנו תודעה מעמדית מבלי שנשים לב לכך.

האם הקלאסיקה נקבעת לגבי עבר או הווה? התחושה הראשונה שכן, ההתייחסות היא לדבר כלשהו שהתרחש בעבר. אך במקרה של מוסיקה "קלאסית" שהולחנה במאה שנים האחרונות, האם היא קלאסית? ואם הולחנה השנה, או אתמול? היא עדיין קלאסית? האם יש קיטלוג לקלאסי ולא קלאסי במוסיקה הקלאסית?

האם מוסיקה שנוצרה בסין, הודו, אפריקה או אמריקה לפני עידן הגלובליזציה יכולה להיות קלאסית? או שאנחנו מתייחסים רק לאירופה ה"קלאסית"?!? ומה עם מוסיקה שונה שהולחנה במקביל באותן ארצות, כמו הפלמנקו, הפאדו ועוד.

לא מזמן קראתי מאמר שקרא למוסיקה שמאפיינת נגינה כמו שאנחנו מכירים במסגרת המוסיקה "הקלאסית”, כ"מוסיקת קונצרט", או אפילו "מוסיקת תזמורת", שזה מפספס סגנונות שונים שמנוגנים במסגרת תזמורת. הכינוי השני נראה יותר מדויק, בכל מקרה שניהם מבטלים את ההעדפה התרבותית והסללת צורת המחשבה המקבעת של המונח קלאסי.

בפעם הבאה שאתם שומעים או אומרים על משהו שהוא "קלאסי", תקדישו רגע של תהייה האם זה באמת המצב ומי קבע זאת.

יפתח לוין:

אורח לרגע שמחפש משמעות, בוגר לימודי סוציולוגיה במכללת עמק יזרעאל


תגובות

על ההבדל בין מילה לדימוי

קראתי בעניין רב את המאמר. הרעיון לבחור מילה שהיא מושג ולנסות לגלגל אותה בין העיניים, לבחון איך היא קיבלה את מקומה המכובד והאם זה באמת מגיע לה, מאד מוצא חן בעיניי. בעצם מה שאתה עושה זה להזכיר לנו לא להתייחס למובן מאליו ולבדוק גם את מה שהתקבע במחשבתנו כאקסיומה כל פעם מחדש.
זה בעצם מה שעושים כאן בדוגרינט, לא כן?..

קראתי את המאמר שוב ושוב וחשבתי לעצמי שאתה הצבעת על סטירות פנימיות אבל לא שמת לב לדבר חשוב שמתקיים בשפה. יש פערים בין מילה לדימוי. במילה אנחנו מחפשים את הדיוק של מה שהיא מבטאה. בדימוי אנחנו מתייחסים לאופן שבו המילה קיבלה משמעות נוספת, אחרת, ולפעמים לא מדויקת. מה הכוונה: הצמח צבר הוא צמח מיובא. הדימוי של יליד הארץ כצבר מתבסס על צמח קיים, שהדימוי שנוצר לו ריחף מעל לתולדות המדעיים/היסטורים של הצמח הזה וקיבל משמעות חדשה.
ההקבלה בין דימוי למילה, לעניות דעתי, גורם לרידוד השפה.
השפה מכילה בנוסף למשמעות המילולית שלה גם משמעות מטפורית. כלומר, יש פה דימוי שנפרד מהמקור. להגיד על יליד הארץ שהוא צבר זה להגיד משהו שנפרד כבר מהצמח המקורי. נכון שהמקור של המושג התחיל בצמח אבל עכשיו כבר מדובר בדימוי שהצמח הזה עורר.
אפשר בהחלט לשאול איך זה שדווקא צמח מיובא קיבל את המטפורה החדשה. לעיתים קרובות מדובר בשאלה רטורית בלבד. איך נוצרות מטפורות זה לא משהו ששייך למדע ולאקדמיה ללשון. זה דבר חי ונושם שקורה בשפה בעזרת שפת הרחוב ושפת השירה ודינמיות נוספת של השתנות השפה כל הזמן.
יש מיליון דוגמאות של אי דיוקים כשבודקים את המקור המילולי של מטפורות ודימויים. בהחלט יש מקום לבדוק איך הם נוצרו, ובכך המאמר שלך בהחלט מצביע על סטירות אבסורדיות. אבל חשוב גם להבין את הפער הזה המתקיים בתוך השפה, כי השפה שומרת על עצמה גם מפני ההגיון והמדע...

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required