תרגום לעברית الترجمة للعبرية

מסלול טיול בקרני חיטים והר נתאי - כתבה מצולמת

مسار تجوال في حيطيم وجبل نتاي - تقرير مصور

נושא

טיול שעשיתי בתחילת הסתיו, הנוף בתמונות יבש וחום, אבל המסלול טוב להליכה לאורך כל עונות השנה, במיוחד בתקופה הירוקה של סוף החורף.

האוטובוס עצר בתחנה של 'פארק תעשיות גליל תחתון' לכיוון טבריה, ירידה לכביש הכניסה לפארק וחציית הכביש מתחת לגשר לכיוון צפון.  בחיבור עם הכביש 77 מתחיל שביל כחול, נוח להליכה לכיוון קרני חיטים.

זה המקום לציין, שמכאן זה המבט הכי פחות מרשים אל קרני חיטים.
לאחר כקילומטר של הליכה, מתחיל הטיפוס הקצר יחסית אל עבר פסגת ההר.

רוכב אופניים שעשה את הדרך הנוחה והארוכה יותר לרכיבה, דיגמן את אופניו על רקע נוף הארבל והכינרת שנפרש ממזרח.

מנקודה זו ניתן לראות את לוע הר הגעש היפייפיה של קרני חיטים על רקע הרי הגליל, בהחלט צורת נוף לא נפוצה בארץ.

לאורך השביל שממשיך על סף הלוע לכיוון צפון, ישנם מספר עצי זית ושרידי חומות ישנות.

גם הר תבור מציץ לו מרחוק ומוסר ד"ש.

נפרדתי מההר והתחלתי לרדת עם השביל לכיוון צפון. בסביבת ההר הקולות היחידים שנשמעים הם של ציוץ הציפורים הרבות, ורוח הסתיו המערבית שהחלה לנשוב בחוזקה. את השלווה הפר דחפור שקדח במחצבה שמתחבאת מאחורי 'נבי שועייב'.

השביל יורד סמוך לכניסה למתחם 'נבי שועייב'. התכנון היה לחתוך ישירות לשביל הכחול שעובר במקביל לכביש מצד צפון, אך עבודות פיתוח נרחבות ביותר שמתבצעות במדרון של 'נבי שועייב' לצורך הרחבת המתחם ועל פי מה שסופר לי, להקמת חדרי אירוח לעולים לרגל לקבר יתרו, מנעו זאת ממני. עוד נחזור לדון בעבודות ההרחבה. המשכתי בהליכה לאורך הכביש כקילומטר וחצי עד המפגש החוזר עם השביל הכחול לכיוון מערב.



לאחר כקילומטר נוסף של הליכה הגעתי לחורבת הכפר 'חיטין', אשר ננטש במלחמת השחרור, ותושביו לא הורשו לחזור אליו לאחר מכן. כיום, השריד הבולט ביותר של הכפר הוא מתחם המסגד שנשמר בצורה טובה.

 הכניסה לצריח המסגד אפשרית בהשתחלות בין שני מוטות ברזל בכניסה.



  

ביציאה מהמסגד הבחנתי בזרימת נחל נימרים בין עצי תות, תאנה וקיקיון. עליתי כמאה מטר במעלה הנחל עד אשר נחסמתי בחומת עבודות ההרחבה של 'נבי שועייב'. הנחל, אשר נובע למרגלות ההר, עובר בתעלה שנחפרה תחת עבודות ההרחבה, וביציאתו לאוויר העולם, ניתן לראות פסולת בנייה רבה ושאריות שקיות חטיפים, כוסות ושאר זוהמה שנסחפה עם הזרם.

 
   

חזרתי לשביל, מעט בהמשך אחרי הנחל, יוצא שביל נוסף דרומה. השביל נפתח לרחבת בית קברות נטוש. חלק מהקברים נראים יותר גדולים ומושקעים עם אבנים מסותתות, אחרים נראים יותר פשוטים. הקברים בנויים על ידי תיחום הקבר במספר אבנים מסודרות, עם אבן יותר גדולה בקצה. גודל הקברים משתנה, כנראה בהתאם לגודל הנקבר, או אולי גילו, או מעמדו.



מעניין ששרידי הכפרים  היחידים שנראים לעין הם מסגד ובית קברות יחסית  גדול.

המשך השביל עד המפגש עם נחל ארבל רחב ונוח גם לנסיעה, דבר שעזר לג'יפים לעבור ולהפריע את שלוותי. שימו לב לאזהרה לא לחצות את הגדר מערבה, עקב חשש מנפלים.

במפגש עם עם נחל ארבל פניתי איתו מזרחה עם השביל הכחול. כאן הדרך משתפרת ונהיית יותר מעניינת.

עם השביל במקביל לנחל ארבל המשכתי עד לעין ניתאי. נכון לזמן הטיול (אוקטובר) המעיין הוא בריכה קטנה שיוצאת ממנה תעלה שזורמת לכיוון נחל ארבל. אפשר להמשיך במסלול הרגיל עם הנחל עד לואדי חמאם, אבל אם אפשר לשנות ולאלתר, אז עדיף. קרוב למעין מתפצל שביל שמטפס מזרחה לכיוון הר ניתאי. נוף פנוראמי נהדר של נחל ארבל נשקף מלמעלה.

 

אחרי עלייה קצרה, מגיעים לשער גדול בכניסה למטעים, המעבר פשוט וקל. מכאן אין שביל מסומן ברור, אבל המטרה היא להמשיך מזרחה ולצאת מהמטעים לכיוון החלק הטרשי והפראי של הר ניתאי. המשכתי באותו השביל מזרחה, כמה מאות מטרים, עד הגדר. חיפשתי דרך לצאת, ראיתי צבי מקפץ בקלילות מעבר לגדר והחלטתי לחקות אותו. הר ניתאי מזכיר בצורתו את אחיו הגדול והמוכר יותר, ארבל, אך הוא פחות מתוייר, פחות מסומן, ולכן מעניין יותר. ההליכה בחלק זה של ההר כרוכה בזיגזוג זהיר בין סלעים ושבילים מאולתרים שנגמרים כמו שהם מתחילים, בין סלעים. את ההר חוצה חומה עתיקה מצפון לדרום עם כמה שרידים של מגדלי שמירה עתיקים.



  

הליכה זהירה מביאה אותנו לקצה הצוק המרשים של ההר מעל הכפר ואדי חמם, שברקע הארבל.



ההר הוא פלטה ישרה והרוחות המערביות בו מצליפות בפנים בעוצמה רבה. בחזרה מערבה, קרוב למפגש עם קו המתח הגבוה, מתחילה ירידה לואדי שמצפון להר, מפגש מחודש עם שביל רחב ונוח להליכה מביא אותנו לכניסה לחמם. גם כאן, נתאי מתגלה כהר ביישן ונחבא אל מול אחיו הגדול.

ההליכה בואדי חמם נעימה, אך משלבת ניגודים מוזרים של פריחת חצבים אל מול שלטים מאולתרים בכניסה לרפתות שבצדי הדרך.

חיפשתי את חורבת ורדים, שרידי בית כנסת שנמצאים במפה למרגלות ההר, ואף ראיתי אותם מקצה הצוק, אך משום מה לא נראה להם זכר מלמטה. השמש התחילה לרדת במערב, אך לא הייתי מוכן לסיים את הטיול כך. נכנסתי לשביל שמוליך חזרה לכיוון נחל ארבל, חציתי את הזרימה לעבר הגדה הנגדית, ועליתי בשביל צר למרגלות הר נתאי חזרה לכיוון הכפר. מהחווה שבקצה הכפר החלו לצאת הפרות לכיווני, והרועה שלהם פנה אליי בסקרנות:”מחפש משהו?”, “ת'אמת כן, שמעתי שיש פה באיזור שרידי בית כנסת, אבל משום מה אני לא מוצא אותם...”, “זה פה לא רחוק, בוא אחריי". הלכתי בעקבותיו, הגענו לשרידים. מקבץ די גדול של מבנים מחולקים לשני איזורים שונים, במרחק כמה עשרות מטרים אחד מהשני. “תראה כמה אנשים הולכים בצפיפות על השביל בארבל, בזמן שפה יש מקום כזה יפה והם לא מודעים אליו", הוא ענה "כן, אנשים הולכים כמו עדר לאיפה שלוקחים אותם. פעם בשנה מגיעים לפה כמה ארכיאולוגים, חופרים שבוע ונעלמים...”

מסתבר שחבר שעובד איתי, הוא קרוב משפחה רחוק של אותו רועה. הודתי לו על ההדרכה הקצרה, נפרדנו  לדרכינו. הוא המשיך עם העדר ואני הסתובבתי בין העתיקות המרשימות.


מכאן המשכתי עם שביל ישראל אשר יוצא מואדי חמאם מזרחה, ומוליך לכיוון המושבה מגדל בין השדות.

תיוג
יפתח לוין:

אורח לרגע שמחפש משמעות, בוגר לימודי סוציולוגיה במכללת עמק יזרעאל


תגובות

זכרונות מנחל ארבל

העלייה מנחל ארבל לחורבות בית הכנסת זכורה לי כחוויה מקסימה. הלכתי שם פעם ביום כיפור וזה היה מדהים. אכן אתר מיוחד וכנראה גם לא מתוייר. תודה על הטיול, שיתוף יפה.

טיול לקרני חיטין

התיאורים בכתבה מרגשים ומחזירים אותי עשרות שנים אחורה לטיולי הגדנע והצופים בחיפה שם שילבנו את הטיול לקרני חיטין עם מצוק הארבל וואדי חמם. תודה, גילי

תודה לך

כתבת תאור נפלא למסלול לא שגרתי , ממש עשית לי חשק ללכת בעקבותיך. ישר כוח, מחכה לתואר הטיול הבא!

זהו מסלול מאוד מהנה ולא דורש

זהו מסלול מאוד מהנה ולא דורש מאמץ פיזי גדול מדי, חוץ מהאורך אולי. פסגת הטיול היא ללא ספק ההליכה על הר נתאי, הרגשת חופש כמעט מיסטית. מאוד מאוד מומלץ.

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required