דוגרינט - אתר חברתי של תושבי הגליל. בבלוג נגשר בין כל החלקים שמרכיבים את דוגרינט: הסיורים והארועים בשטח, מאחורי הקלעים במערכת האתר, מהנעשה בקהילת הכותבים והפעילים של דוגרינט, וקשר עם ארגונים שותפים.
נשמח כמובן לקבל שאלות, הערות והצעות, בברכה, מערכת האתר
סיירנו בעכו העתיקה בעקבות פיתוח תיירות אחרת - מיזמים בבעלות התושבים ובנכסים שבבעלותם. השינוי מתרחש לאט, העיר נקיה ומזמינה ובעיקר מבטיחה עתיד לתושביה, בואו ותראו בעצמכם!
עכו העתיקה מאד מושכת ונחשבת, וגם מאד מוזנחת ויש לה את התדמית הכפולה הזאת. יופי ולכלוך. עבר מפואר והזנחה. משיכה ופחד. אבל הדברים הולכים להשתנות, ואיך להמשיך את הסיפור הזה של עכו העתיקה, בלי לשפוך עליכם עוד קלישאות?
כי בשנים האחרונות קורה בעכו משהו מרתק וייחודי ומעורר תקוה, אפילו קצת חתרני. עכו משנה פניה לאט לאט, והופכת למשהו שעד עכשיו אפשר היה רק לחלום עליו – עיר עתיקה עם מקומות בילוי, אכילה ולינה קטנים ואותנטיים. נקיה, מעוצבת אבל מאד אמיתית והכל נעשה בשיתוף הציבור, בהתאמה לצרכי הקהילה.
איך קורה החלום הזה מתחת לאף שלנו, ומי אחראי לכל הדבר הזה?
משום כך יצאנו במסגרת סיורים בגליל עם דוגרינט, ביום שישי 3.1.1.4 לשמוע ולראות ממקור ראשון וללמוד איך אפשר לעשות שינוי אמיתי.
עכו הוזנחה במהלך הרבה שנים וזה המזל שלה, שהיא נשארה אותנטית. כך אומרת אלה יונגמן, אדריכלית ומנהלת הפרוייקט מטעם עיריית עכו.
אלה תושבת אבירים, שעברה לגליל מירושלים. כבת לאב יליד פולין ולאמא ילידת סוריה, חייתה את הרב-תרבותיות וגם את הזלזול ותחושת העליונות מצד יוצאי אירופה כלפי התרבות המזרחית.
כמומחית למלאכות מסורתיות, הקימה וליוותה מטעם משרד התיירות מרכזי מלאכות מסורתיות של נשים בכפרים הערביים בגליל, שהוקמו בהנהגה ובשיתוף של הקהילה המקומית. בפרוייקטים האלה משתקפת תפיסת העולם לפיה תיירות היא כלי ליצור שינוי תודעתי ולהוביל שינוי בקהילה. התיירות מאפשרת לאנשים להתפתח בהתאם לזהות שלהם ובאופן שמתאים להם. לדברי אלה, זה גם מה שמעניין את התיירים וכך נוצר המצב בו כולם מרוויחים.
למעוניינים להרחיב בנושא, המרכזים שהוקמו הם בבעינה נג'ידאת, בחורפיש ובעראבה.
בכפר מנדא קיים מרכז לקליעת סלים שהוקם על-ידי סינדיאנת הגליל.
(לחצו על כל קישור לכתבות ותמונות).
ובינתיים בעכו...
עיר של מהגרים ופליטים. בשנת 1948 העיר פונתה כמעט לגמרי מתושביה, ומאז התמלאה באוכלוסייה מגוונת של פליטים מכפרי הגליל מ-48 ומהגרים. לפרקים חיו יהודים לצד ערבים בעיר העתיקה והתקיים מפגש, אולם במשך השנים העיר התפתחה ואז עברו ההודים לשיכונים ונוצר ריחוק. כדי שיהיה דו קיום צריך חיכוך יומיומי, אומרת אלה יונגמן.
בשנות ההזנחה הרבות הפכה עכו לכשלון כלכלי ולנטל על הרשויות, מכיוון שהנכסים בה לא מניבים מיסים. גם כיום רוב הבתים בעיר העתיקה עדיין נטושים. עסקים סגורים. צעירי העיר במגמת מעבר לחיפה, כי אינם רואים בעיר אפשרויות לעתיד. לכן המטרה היתה ליצור שינוי אמיתי, שבו לא רק העירייה תרוויח מהפיתוח, אלא גם התושבים ירוויחו עתיד.
בשנת 2009 קמה החברה הכלכלית עכו, בראשותו של מנכ"ל החברה עו"ד בן מיוסט, תושב עכו. עד אז החזיקה המדינה בנכסים של עכו והאינטרסים היו מרוחקים מטובת התושבים, וממילא לא התקדם פיתוח כלכלי וחברתי בעכו. לפי הזמנתו של בן מיוסט נכנסה אלה יונגמן לנהל את פרוייקט פיתוח התיירות בעכו העתיקה, "תוך שימת דגש לדרישות חברתיות וכלכליות של העיר" – משפט הלקוח מחזון החברה הכלכלית של עכו. ובאמת, חברה וכלכלה משולבים כאן בצורה שאפשר ללמוד ממנה רבות, לתשומת לבכם מנהיגי הרשויות המקומיות השכנות!
המשימה הראשונה היתה לרכוש מחדש את אמון התושבים הערבים בעיר העתיקה, שרגילים כאמור להזנחה. בתחילה האמינו שהעירייה רוצה לקנות מהם את נכסיהם ולהפטר מנוכחותם בעיר. הרבה מהנכסים בעיר הם נכסי נפקדים בבעלות המדינה, ובזכות חוק הדיור הציבורי רשאים התושבים הותיקים לרכוש את דירותיהם ולהפוך לבעלי הנכס. התהליך כרוך בהשקעה כספית קטנה (יחסית לשווי הנכס) ובקשיים ביורוקרטיים רבים, אך בעיקר נדרש כאן שינוי תודעתי – לא עוד חיים של פליטות אלא בעלות על נכסים, הצמחת שורשים ומלחמה על איכות החיים בסביבת המגורים.
כבעלי הנכס רשאים התושבים לפתח מיזמי תיירות בנכסיהם, ולכך מכוונת העירייה: פרוייקט פיתוח התיירות בעיר העתיקה ממוקד במיזמים בקרב התושבים ובנכסיהם. וכפי שמסבירה אלה יונגמן, חשוב לעירייה שמיליוני תיירים בשנה שמגיעים לעיר יפגשו את התושבים.
אנו סיירנו בהדרכת אלה יונגמן בעיר העתיקה, וראינו מיזמים בשלבים שונים של הקמה: חמאם תורכי אמיתי, בית קפה צמוד למגדלור, צימרים. לפעמים רואים חלונות סגורים בקומה השנייה של בניין, ולפעמים מגרש ריק וצריך להאמין לאלה כשהיא אומרת "בעוד שנה וחצי יהיה כאן מלון".
החברה הכלכלית דאגה לשינוי פני העיר העתיקה, בנקיון ובשיפוץ. תחושת הבטחון השתפרה כשאנשים קנו בית, פתחו מיזם, והם נלחמים על איכות חייהם בעיר הזו. כל מרחב מתחיל לשנות את אופיו, זה השינוי התודעתי שכבר התחיל לקרות לאט.
בית התיירנים, המשמש כמשרד ההזמנות וההכשרות הוא התשתית לשיווק וניהול העסקים. העירייה מפתחת מסלולים ומוצרים תיירותיים יחודיים לעיר עכו, האחריות לפיתוח המיזמים היא לא על התושבים בלבד אלא על העירייה לספק תשתית, והתושבים יצטרפו. צריך גם לעזור במימון, למצוא קרנות שיתנו הלוואה בתנאים מתאימים, לעתים אפילו ליזם שאין לו חשבון בנק.
סיפור מאלף לדוגמה: ניזאר חורי, שבבעלותו בית מול הים והחומות, יזם הקמת 4 צימרים. הפרוייקט חסר מימון, ולא חסר רצון, אולי חסר רק את האמונה שזה יכול לקרות. דרך קשריה של אלה יונגמן, הסתבר שהרשות לשימור מביאה סטודנטים איטלקים שלומדים את מקצועות השימור, והם זקוקים למגורים במהלך שהותם בעיר. לסטודנטים הובטח מקום בצימרים, עוד לפני שהם בעצם הוקמו, ובלוח זמנים כמעט בלתי אפשרי נסגרה העסקה הראשונה, שהיתה בעצם התשתית להקמת הצימרים.
עדיין חסרים בעיר מקומות לינה, ולראייה האכסנייה החדשה שקמה היא בתפוסה מלאה. חסרים מקומות לאכול, וחסרים מקומות לאוכל כשר – ידוע שקבוצות גדולות לרוב נזקקות לארוח כשר. זו גם דוגמה לחוסר האמון של התושבים, שרואים בנושא הכשרות כפיה ולא הזדמנות עסקית.
בביקורנו בחאן אל עומדאן. התוודענו לעוד סוגיה סבוכה. האתר מצוי בלבו של סכסוך וכרגע הוא סגור למבקרים. רק דוכן המיץ בכניסה מאפשר לנו להכנס ולהציץ במקום, שעומד מעל 200 שנה וכבר ארח מבקרים רבים, והיום שיירות התיירים מורשות רק להציץ ולחלום.
ביציאה מהחאן פגשנו באופן ספונטני את אליף סבאג, מנהל ארגון קהילתי לתושבים - פרוייקט ג'יראן, הפועל למנוע את גירוש התושבים מבתיהם בתירוץ של פיתוח האזור. ידוע שבימים אלה מתקיים מכרז לפיתוח החאן וסביבתו, והתושבים נלחמים להשאר בבתיהם ולהיות חלק מהפיתוח ולא רק גורם מפריע שיש להזיזו. לדבריו, שימור פיזי ללא רווחת התושבים - זה לטובת היזמים בלבד.
זה מתחבר לדבריה של אלה יונגמן על כך שאין מה לשפוך עוד כסף על האבנים של עכו, צריך לזכור שיש פה אנשים. דברים אלה מהדהדים בעודנו עולים ויורדים במדרגות החומה, משקיפים אל הים ומנסים לדמיין עכו אחרת, פתוחה ומזמינה, בטוחה ונקיה, שכונה עתיקה ושלוה שיש לה כל כך הרבה מה להציע.
לסיום היום אכלנו ארוחה תוניסאית אותנטית, בבישולן של שתי אחיות תושבות העיר הנמצאות בתהליך הקמת קייטרינג תוניסאי כשר וטעים. עוד מיזם מקומי, נשי, מרשים וכמובן טעים!
תודה לאלה על היום המיוחד ולעיריית עכו שמשכילה לראות את האוצר האנושי והתרבותי שבידיה.
עוד כתבות בנושא
תיירות חדשה בעכו העתיקה - בבעלות התושבים הערבים - ראיון עם אלה יונגמן
עכו העתיקה - סיכוי לשינוי אמיתי - הרבה סרטוני וידאו על הפרוייקט. בבלוג של איתן וצלר במאי סרטי תעודה
עכו שלי - ג'ונתן נ. אלחורי גר בעכו העתיקה בכפר איילים.
סיכמה את הסיור: טלי איזנר
תגובות
פרסום תגובה חדשה