יהושע רץ

תושב רמת ישי, מורה לאזרחות ובעל תואר שני במדע המדינה, עוסק בפרויקטים חינוכיים בתחום החינוך לשלום ושותף בצוות ההיגוי של דוגרינט. ראיון היכרות עם יהושע

כל הבלוגים كل المدونات

יום עצוב לדמוקרטיה - עם פסילת רשימות בל"ד ורע"ם-תע"ל לכנסת

בעבר הרחוק, בשנות החמישים, כתב נתן אלתרמן ב"טור השביעי" על "הנזיפה בתופיק טובי". טובי, חבר כנסת מהמפלגה הקומוניסטית, ביקר את התנהגות הצבא בחיפושים בכפרים ערבים בגליל אחר "מסתננים".
הימים היו ימי הממשל הצבאי שהוחל על כל האזרחים הערבים במדינה. טובי הרגיז את חברי הכנסת בביקורתו על הצבא, והיה מי שציין ש"הוא חייב להודות על עצם הזכות שניתנה לו לשבת בבית הנבחרים ולנאום בו"...
ועל כך כותב אלתרמן בין השאר:
"ובכן: מי תופיק טובי? הוא חבר הכנסת.
הוא קומוניסט ערבי, בבית הנבחרים
יושב הנו בזכות ולא בחסד...
כבר עת אולי לזכור זאת, חברים.
ואין הוא חב בזה כל חוב על גודל נפש.
ישיבתו היא חוק.
היא צו.
היא אלף-בית.
לא! אין הפרלמנט צריך ביד מונפת
לזרוק לו מדי פעם את הגט..."
כלומר, אומר אלתרמן, הכנסת לא עושה טובה לאף אחד. כל חבר כנסת יושב בה משום שזוהי מטרתו של פרלמנט לייצג את העם על כל קבוצותיו ודעותיו.
בשנת 1984 (הכנסת ה-11) נכנס הרב מאיר מאיר כהנא לכנסת כנציג סיעת "כך". סמל המפלגה דגל צהוב ואגרוף מונף בתוך מגן-דוד. סיסמתו: "תנו לי את הכוח, אני אטפל בהם" (בערבים).
מפלגת "כך" הייתה גזענית במוצהר. מצעה כלל הקמת "מדינת הלכה", שלילת אזרחות ממי שאינו יהודי, עונשי מאסר על קיום יחסים בין יהודי לערבייה או להפך.
כהנא כיהן בכנסת במשך קדנציה אחת, ונוכחותו שם הייתה סיוט אמיתי לכל דמוקרט, אך המדינה (לאחר פסיקה של ביהמ"ש העליון) החליטה להעדיף את עקרונות הדמוקרטיה על פני החשש מפגיעה בה.
סעיף 7א' ל"חוק יסוד: הכנסת" נוסף לחוק עקב כניסת "כך" לכנסת, ובו נאמר כי לא תוכל להתמודד בבחירות רשימה שמצעה "שולל את קיומה של המדינה כמדינת העם היהודי, או את דמותה כמדינה דמוקרטית, או שיש בו הסתה לגזענות".
נחמד. אך בשם "האיזון הקדוש" נפסלה רשימת "כך" לכנסת ה-12, ויחד עמה גם "הרשימה המתקדמת לשלום" מפלגת שמאל ערבית...
ביום שני השבוע יכלו תומכי כהנא לחגוג. ועדת הבחירות המרכזית הצליחה "לדפוק" שתי רשימות ערביות במכה אחת, ולפסול את התמודדותן בכנסת, הודות לאותו סעיף בחוק שבא לעולם כדי להוציא את רשימת "כך" מבית הנבחרים. את הטור של אלתרמן מתחילת המאמר רובם ממילא לא מסוגלים להבין בשל העברית המשובחת של המשורר שאינה מקובלת כיום, אך כדאי להדגיש בעניין זה, שהנזק מפסילת רשימות המתמודדות לכנסת הוא קודם כל למדינה ולאופייה הדמוקרטי. אם מפלגות המדגישות את ערכי השוויון האזרחי ללא העדפה על בסיס אתני מפחידות את חברי הכנסת היושבים בועדת הבחירות, אזי אנחנו, האזרחים, נמצאים בבעיה קשה. כאשר, כפי שכתב אלתרמן, צריכים חברי הכנסת הערבים להרגיש כאילו נעשה עמם חסד בעצם העובדה שמאפשרים להם לשבת בפרלמנט, אזי מי שצריכים לחשוש מן העתיד הם כל אלה המעונינים לחיות במדינה דמוקרטית.
הביטוי הקולע לכך מופיע בשירו של מרטין נימלר כומר גרמני שכתב בעת שלטון הנאצים:
"בתחילה לקחו את הקומוניסטים
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט.
ואז הם לקחו את היהודים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי.
.....
ואז הם לקחו אותי
אך באותה עת כבר לא נותר מי שירים קולו למעני".

– – – –

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם