תרגום לעברית الترجمة للعبرية

השביל הכתום החדש ברמות מנשה – ממדרך עוז לבנימינה

المسار البرتقالي الجديد في رموت منشيه- من مدراخ عوز حتى بنيامينا

נושא

איזור רמות מנשה משך אותי במשך שנים, זכרונות מטיולי משפחה בגבעת הרקפות ושבועות ניווט במסגרת השירות הצבאי. העונה המומלצת לטיול במקום היא האביב, בה הגבעות ירוקות ופורחות ומי הנחלים זורמים בשיאם, האם קסם המקום נשאר גם בסוף הקיץ?

באביב האחרון סומן בשטח שביל טיול אזורי בצבע כתום. במפה הוא לא מסומן, אך עמוד ענן כבר עדכנו את הסימון. קיוויתי שהסימון בשטח קריא, כך שאוכל לדלג משביל לשביל.

עוד בסדרת הטיולים שלי
המעיין הוא רק תירוץ - טיול רגלי משרונה אל חוף הכינרת

תחילת הטיול ב 11:30 ממרכז מדרך עוז. על פי המפה באתר, השביל אמור לחצות את מדרך עוז בחלקו המערבי של המושב. בסקירה זריזה של השטח לא נראה סימון כתום, יצאתי ממדרך עוז לשדות המערביים. שום זכר לשביל המיוחל. החלטתי לנווט עצמאית לכיוון השביל הבא, שביל אדום שמקיף את החורשה שסמוכה למשמר העמק. בפסגת העליה הראשונה ישנו מצפה עם אנדרטה על הקרבות באיזור, ותצפית יפה מזרחה לעמק.

למרות המאמצים להימנע מכניסה לשטחי אש, המפגש הראשון שלי עם כוח צבאי היה בצומת של השביל האדום עם הכחול, מחלקת חי"ר נפרסה לצד השביל עם נשקים מכוונים לכל עבר. פניתי לשביל הירוק שמוליך עד ג'וערה. חציתי את הכביש והמשכתי צפונה על השביל השחור. מפגש שני, שני רכבים צבאיים חנו בצומת שבילים. אחרי קילומטרים אחדים של הליכה בגבעות פניתי מערבה עם השביל האדום לכיוון הואדי העליון של נחל השופט.

יש מים בנחל, אך הזרימה חלשה. במעלה הואדי ליד שרידי טחנת מים, נכנסתי לסבך, סדרת מפלים קטנה עם כמה בריכות לא עמוקות בהן ישבו זוגות נערים מעין העמק שסיימו את יום הלימודים הראשון.

התחלתי לטפס בשביל דרומה לכיוון איזור התעשיה של רמת השופט, שם לראשונה נפגשתי עם השביל האזורי המיוחל. השביל חוצה את הכביש לכיוון דרום ויורד מערבה על סמך שביל אופניים. באמצע הדרך בין רמות מנשה לדליה השביל יורד בואדי על תוואי נחל שלף. חיפשתי נואשות את הכניסה לעין שלף, אך ללא הצלחה. התנחמתי בפירותיו של עץ תאנה, קטנים, שחורים ומתוקים ביותר. בסביבות השעה 18:00 הגעתי לעין מחוללים, נראה כמו מקום נוח להקים בו אוהל ולהעביר את הלילה. ג'יפ צבאי נוסף חנה ליד הנחל, אומנם יש לי זכרונות נפלאים מהאיזור בתקופת השירות, אך הנוכחות הצבאית כבר החלה להעיק עליי.

התנועה מעבר לחורש בגדה השניה של הנחל התגברה, נראה טוב שבחרתי במקום מבודד יחסית לחניה. הלילה ירד ועמו יללת התנים המיוחלת, שיר ערש מרגיע לשינה בשדות.

העייפות מההליכה לא הכניעה אותי משום מה והלילה זחל לאיטו. תוך כדי נמנום מקרי, נשמע ירי בודד, כעבור מספר שניות מטח כפול... לא נראה לי שזה כל כך קרוב. כעבור דקה ירי בודד, מטח כפול. זה היה יותר קרוב. נזכרתי בכתבה שקראתי לפני מספר שנים על אשה שישבה בסלונה באחד הישובים באיזור בשעה שכדור תועה  מצייד פספס את ראשה בסנטימטרים בודדים. נראה לי עדיף לשמור על צללית נמוכה ולהמשיך לשכב באוהל בשארית הלילה. המטחים נמשכו כחצי שעה ארוכה ונראה היה שהם הולכים ומתרחקים. הלילה שלי כבר נהרס, נוסר ופולח באדיבותו של הצייד. בשעות שנותרו הצלילים ששמעתי נעו בין נשיפות של חיות שסוקרנו מנוכחות האוהל, לבין רעשי המכוניות מכביש 6 שעובר כקילומטר מערבית ממני.

ביום השני לטיול, יצאתי לדרך ב 7 לכיוון מערב על תוואי הנחל. המטרה הייתה לחצות את הגבעות דרומה ולהיפגש עם הקטע הדרומי של אותו שביל איזורי, בתקווה שהסימון בחלק זה יהיה מוצלח יותר.  מספר תנים מהלהקה שיללה בתחילת הלילה צפו בי בסקרנות בצדי הדרך. עדרי הפרות החלו לרעות בשדות לכיוון עין סוקר.

אחרי חציית נחל תנינים היבש ממים ותנינים, נפגשתי בשנית עם השביל האיזורי. מכאן ועד סוף המסלול השביל מסומן היטב וניתן לטייל על פיו, למרות שבמספר נקודות הוא חוצה גדרות שמצריכות תמרונים, טיפוסים או זחילות. נקודה למחשבה למי שמתכנן נסיעה באופניים בתוואי.

גברת שטיילה עם כלבתה ברכה אותי לשלום והתעניינה במסלול הטיול. היא גרה בגבעת ני"לי, והמליצה לי על עין ניל"י  לעצירה. ”אחד ממספר מעיינות באותו וואדי ש'מקורות' לא שואבים וניתן להנות ממימיו ומסיתות האבנים, שריד לכפרים שהיו במקום והקימו בוסתנים על בסיס הנחל.”
"פעם", היא אומרת, ”המעין היה נידח ולא מוכר, עד שנכתב ספר על מעיינות ומאז רובצים שם במשך ימים חבורות נערים וטיולי ג'יפים שמרעישים ומזהמים את סביבת המעין”. באמת חבל שמקום כל כך יפה צריך לשמש אנדרטה לבגדים תחתונים וניירות טואלט...

המשך השביל עובר במטע גפנים יפים ובשרניים.

השביל מטפס על הגשר הטבעי מעל כביש 6. לצערי זהו אחד הגשרים העיליים הבודדים לאורך הכביש הכל כך ארוך הזה,  שחוצה איזורי בר רבים ובהכרח פוגע בשטחי המחייה ובתנועת החיות לאורכו.

בהמשך השביל עובר ביער אלונים יפה אך קוצני להחריד, התנחמתי בצבי מדלג ואוח שריחף מעליי. מרבד עלי אלון רך הזמין אותי למנוחה מתבקשת.
השביל יורד לבקעת אלונה, וחוצה את סכר נחל תנינים. סטיתי לכיוון שביל השירות של אמת המים המודרנית של 'מקורות' על מנת לצפות בניקבות הרומיות לאורך ההר. חזרתי לשביל ופגשתי את עין אביאל. אלו הם בעצם כמה מעיינות יפהפיים עם מים צלולים, שאותם ניצלתי למילוי הבקבוקים שהתרוקנו. יתרונם הוא גם חסרונם – גישה נוחה ביותר בשביל עביר לכל רכב. אינטימיות לא תמצאו שם. המעין המערבי יותר הוא בריכה טבעית עמוקה שמאפשרת שחיה.

השביל ממשיך מערבה לכיוון בנימינה. סיום בתחנת הרכבת ב 16:15.

תיאור נוסף של האזור בבלוג של שבתאי שירן: מעיינות נסתרים ברמות מנשה

מפת המסלול יום 1:

מסלול המסלול יום 2:

الموسم المفضل للتنزه في المكان هو الربيع حيث الجبال خضراء ومزهرة ومياه الاودية جارية بقوة...

תיוג
יפתח לוין:

אורח לרגע שמחפש משמעות, בוגר לימודי סוציולוגיה במכללת עמק יזרעאל


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required