כסף גדול - מעורבות גדולה - מיזם "כלכלה של כולנו"

נושא

מי מנהל את החסכונות שלך? על מי אפשר לסמוך בכסף הגדול? כל אחד מאיתנו יכול לשנות את הכלכלה - דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות מעורבות בניהול ההון.

שני שותפים מיוזמי התאגדות "כלכלה של כולנו", אורי שטרן וגלעד מנדל, חברי ילדות שנולדו וגדלו במושב יעד, משגב.

בשנת 2010 אורי, שבאותה תקופה חי עם משפחתו בלוטם, השתתף בקורס של המכללה החברתית "בין ממון למזון" שאורגן על ידי ליאת טאוב, בכרמיאל. בקורס זה נזרעו הזרעים הראשונים ליוזמה "כלכלה של כולנו"; מלבד הידע שהועבר, הודגשה בקורס האחריות והאפשרות של כל אחד מאיתנו להשפיע ולהוביל שינוי, בסדרי גודל שונים.

הרעיון ליוזמה עצמה, צמח לאחר שנים של אקטיביזם פסיבי (הצטרפות להפגנות ועצומות, משלוח מכתבים) בתחומים שונים: מדיני, חברתי וסביבתי. ב-2011 היה ניסיון להריץ את היוזמה אך לאחר תגובה פושרת מהסביבה הרעיון דעך, נזנח ונשכח.

במחאת האוהלים (2011) הצטרף גלעד לאורי להפגנות. בחודשים שאחרי הבחירות הבין כי המחאה לא הצליחה לשנות את סדר היום הכלכלי חברתי.

לאחר שורת התספורות האחרונה, חש גלעד תיסכול רב ופנה אל אורי על מנת להקים דף אות קלון אינטרנטי לשומטי החוב. בעיקבות העמקה בנושא הבין גלעד כי התספורות הינם סימפטום אחד מיני רבים.

דבר זה התניע מחדש את היוזמה – גלעד הפיח אוויר במפרשים של הרעיון שנזנח, ובכוחות משותפים מקדמים פעולה אשר לא מסתפקת במחאה, אלא דוחפת באופן ישיר למניעת הישנות התופעה.

כלכלה של כולנו היא התאגדות חוסכים בשוק ההון. היוזמה צמחה מההבנה שכספי החסכונות אינם משרתים אותנו לשביעות רצוננו.

ההוצאה החודשית של משק בית על קרנות פנסיה והשתלמות היא משמעותית ביותר ואין לנו מושג כיצד ואיפה הכסף מנוהל. זוהי ההוצאה השנייה בגובהה אחרי דיור. 15% מהמשכורת החודשית של כל עובד ועובדת מופרש, על פי חוק (5% עובד, 5% מעביד, 5% פיצויים) לניהול חברות ביטוח, זוהי הוצאה גבוהה יותר ממזון, חינוך, תרבות,  ובריאות.

אנו משלמים סכומי עתק לחברות שאנחנו לא מכירים, ללא הבנה של המוצר וללא שום פיקוח מצידנו. במקרה הטוב, אנחנו יודעים מהם דמי הניהול ומהי רמת הסיכון המוצהרת.

נכון, צריך לחסוך לפנסיה, אך האם אנחנו מאמינים שתחת הניהול הקיים יישאר משהו כשנצטרך? כמעט כל מי שמבין בתחום, יודע שהסיכויים קלושים לכך שנזכה לרמת חיים נאותה.

איך זה קורה? אומרים "פנסיה" ואנחנו משתתקים, מוסיפים "אג"ח" ואנחנו מתיישבים, שומעים "מקדם המרה לאיזון אקטוארי" ואנחנו בוהים במירוץ למיליון, כשהמיליון שלנו כבר בידיים שלהם.

מחאת 2011 הוציאה לאור את ההרגשה שהכלכלה אינה משרתת את כלל החברה. אמנם התודעה השתנתה, אך רבים נותרו עם הרגשה שהשינוי המיוחל לא יגיע מהשדה הפוליטי בקרוב. כך שהשינוי התודעתי צריך להביא אותנו, האזרחים, לפעולה גם מחוץ לשדה המפלגתי. השינוי המעשי בשדה הכלכלי אפשרי, משום שסכומי עתק נמצאים בידי הציבור, אך לא בשליטתו. החזרת השליטה בניהול הכסף תיצור שינוי.

במבנה הכלכלי הנוכחי ניתן לשנות את כללי המשחק בקלות יחסית, ההון אינו שולט בחברה ללא הסכמתנו לכללים אלו. כל אחד מאיתנו יכול לשנות את הכלכלה -  אם בשינוי של מודעות צרכנית (עסקים קטנים מקומיים), אם בהתאגדות עובדים ואם במעורבות בניהול ההון.

לאופן ניהול ההון שלנו יש משמעויות חברתיות,כלכליות וסביבתיות רבות. כיום, ההון שלנו מנוהל על ידי חברות שאינן מייצגות את האינטרס שלנו. האינטרס המוצהר של חברות הביטוח הוא למקסם רווח לטובת בעלי המניות. הרווח יבוא גם על חשבון פגיעה ממשית בציבור החל מיוקר מחיה ועד גרימת תחלואה וסחר בנשק. בצורה זאת אנחנו מממנים את הפגיעה בנו. למעשה האינטרס של חברות הביטוח הוא למקסם את התועלת של בעל השליטה כך שאפילו את הרווחים כבעלי מניות הציבור אינו מקבל במלואם.

מומלץ לקרוא את סדרת הכתבות של שאול אמסטרדמסקי בכלכליסט על המסע בערבות הפנסיה בכדי להעמיק את ההבנה בחשיבות הנושא.

אחד המנגנונים המובהקים נגד האינטרס הציבורי הוא ניהול החברות במשק על ידי פירמידות של בעלי השליטה.

מנגנון השליטה מתאפשר על ידי שליטה בניהול כספי חסכונות הציבור בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות (כספי פנסיה, קרנות השתלמות ותיקים מנוהלים). בשוק החסכון הפנסיוני מנוהלים כ- 850 מיליארד ש"ח (פי 2.5 מתקציב המדינה) בידי 5 חברות, ללא פיקוח מהותי וללא מעורבות הציבור.

המנגנון הזה גורם נזקים גדולים גם במישור האישי ( אנחנו מפסידים כסף בחסכונות הפנסיה שלנו), גם במישור החברתי (הגדלת אי-השיוויון) וגם במישור המערכתי (משק לא יציב בו אשר ההון מושקע בבועות פיננסיות).

ניגודי אינטרסים ופיקוח לא אפקטיבי בניהול החסכונות מוביל לריכוזיות, "תספורות" (הסדרי חוב)  ואישור משכורות ענק למנהלים. בנוסף, אין תגמול לחברות על השקעה טובה: דמי הניהול נקבעו בזמן החתימה ואין להם קשר לתשואות לאורך זמן. על מנת למקסם רווחים בטווח הקצר, החברות יעדיפו לתת הלוואות גדולות, מכיוון שזה מקטין את העלויות.

"כלכלה של כולנו" מציעה פתרון בשני שלבים

בשלב הראשון, יוקם מסלול באחת מחברות הביטוח. חברת הביטוח תבחר לאחר מכרז אשר יבטיח שיקוימו כללי ניהול שיוגדרו ויפוקחו על ידי הקבוצה. בשלב זה, התאגדות המשקיעים  תידרוש מהחברות לנהל בצורה טובה יותר את הכסף, בדמי ניהול סבירים. דוגמא לקריטריונים לניהול: הקטנת חשיפה למינוף הטייקונים, הימנעות ממתן הלוואות פרטיות וכדומה.

בשלב השני, תתאפשר הקמת מסלולי השקעה ערכיים על בסיס הפלטפורמה הקיימת. מסלולים אפשריים יכולים להגדיר ניהול שיכלול פרמטרים של זכויות עובדים, איכות סביבה, זכויות בעלי חיים, מסחר בנשק.

הצטרפות באתר והפצת הרעיון תיצור קבוצה בעלת מנוף כלכלי משמעותי.

השינוי בהישג ידינו!

לכתבה המרכזית בנושא קואופרטיבים - כל הקואופרטיבים בצפון

 

תיוג
חדוה ליבנת حدفا لفنات:

הכותבת הינה מצוות דוגרינט , עוסקת בחינוך ,שינוי חברתי, והדרכת סיורים חברתיים בגליל


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם