תרגום לערבית الترجمة للعربية

איך מרגישים ערבים במקומות עבודה עם רוב יהודי?

كيف يشعر عربي في مكان عمل مع أغلبية يهودية؟

נושא

נשים נאבקות יותר מגברים, פלסטיניזציה של הזהות כתגובה לציונות. ויש עוד ממצאים מפתיעים. ראיון עם תוויבה מג'דוב על המחקר לתזה.

השאלה שעניינה את תוויבה מג'דוב מאבו סנאן בעבודת התזה שלה הייתה, איך משפיעה עבודה של ערבים בחברות עם רוב יהודי על הזהות שלהם,  והכותרת  האקדמית  של התזה הייתה: עבודת זהות בקרב פרופסיונאליים ערבים במקומות עבודה עם רוב יהודי.

את תוויבה אני מכירה  מלפני כ-3 שנים, היא הייתה הפעילה הראשונה בדוגרינט במלגת קרן אברט, היינו בתחילת דרכנו בפעילות באתר ועובדי קרן אברט היו הראשונים לתמוך בנו .

במסגרת המילגה תוויבה עסקה רבות בתרגום וכתיבה לדוגרינט, לאט לאט היא הכניסה תכנים יותר ויותר חברתיים, כתבה אחת זכורה לי מאד על חוויתה כערביה בנסיעה באוטובוס, כשעל ידה יושב יהודי, שלא מזהה את ערביותה והשיחה עימה מתובלת באמירות גזעניות.

באותה עת תוויבה התחילה את לימודי התואר השני שלה בבר אילן בחוג של פסיכולוגיה חברתית , היא שלחה לדוגרינט פרסום שיסייע לה בעבודת המסטר שלה ובו בקשה להפנות אלייה עובדים ערבים במפעלים יהודים, עכשיו שהיא לקראת סיכום התזה, היה מעניין לפגוש אותה ולשמוע על ממצאיה.

לתואר ראשון למדה תוויבה במכללת גליל מערבי בחינוך וסוציולוגיה וסיימה אותו בהצטיינות.
"הייתי הערבייה היחידה בחוג, היה קשה להיות רחוקה מהבית ומבודדת חברתית, בהתחלה הייתי נושא מחקר לתלמידים היהודים ששאלו ושאלו, בשלב כלשהו זה מעייף, מעייף להוכיח, מעייף לספר כל פעם את ההיסטוריה שלי, לא נשאר לי זמן לשאול את היהודים, מה גם שבאתי עם ידע רחב על החברה היהודית גם בגלל שעבדתי הרבה עם יהודים."

עסקת בתזה בנושא של זהות , מה הזהות שלך?
"אני אישה, פלסטינאית , אזרחית מדינת ישראל. אי אפשר להכחיש שהמרכיב הישראלי קיים, כיוון שהוא מתבטא בהרבה צורות כגון השפה, אך הוא הולך וקטן ככל שאני מרגישה בדחייה מהיהדות ומהיהודים, ואז תחושת הפלסטניזציה שלי גוברת." גם לגבי נחקרייה היא ראתה שהפלסטניזציה שלהם היא לא ערך בסיסי בזהות  אלא הוא כתגובה לציונות.

"לא הרגשתי דחייה מבחינת האוניברסיטה, לפעמים אפילו הפליה מתקנת, קבלתי כמה מלגות שיכול להיות שהיותי ערבייה השפיע על כך. באוניברסיטה התחברתי רק עם השמאלנים. מכיוון שהיו לי הרבה התנסויות כמיעוט עם היהודים רציתי לבדוק איך מרגישים ומתנהלים ערבים  אחרים בסיטואציה דומה "

תוויבה ראיינה ערבים שעובדים בעמותות, חברות הייטק, בתי חולים, משרדי עו"ד, מרצים באוניברסיטה ומורים בבתי ספר יהודים. 20 מרואיינים חציים גברים וחציים נשים, מתוך הנשים רק אישה אחת נשואה ואם לילדים והגברים 7 רווקים, אחד אלמן, ושניים נשואים והורים לילדים.

"הפתיע אותי לראות את השוני בין  נשים וגברים, הגברים הערביים מתעלמים ממקרי גזענות – אסטרטגיה של התעלמות, נשים יותר אמיצות, מסבירות מחדש  את המקרה, מבקשות הסבר, לא מתעלמות ולא מקבלות את הדיכוי."

"לגבי הזהות המגדרית לא הופתעתי לראות שגברים לא מגדירים את עצמם כגברים, אצל נשים זהו מרכיב בסיסי בזהות."

היא מספרת שראיינה אנשים בוגרי תואר שני ושלישי , מוכשרים. חשבתי שהכי קל היה לערבים שעובדים בבתי החולים, אבל תוויבה סתרה את מחשבותיי ואמרה שהעובדים במקצועות הטיפוליים צריכים להתמודד עם המטופלים, משפחותיהם והצוות.

בהייטק היה כאילו הכי טוב "אבל בתנאי" - בתנאי שהעובדים לא יכניסו לעבודתם פן חברתי, לאומי ופוליטי.

תחושת תסכול מלווה את כל העובדים - תסכול מסיבות שונות: בסיס שכר, בסיס מקצועי  וכמובן לאומי . העובדים שעבדו בחלקיות משרה  (גם במקומות עבודה יהודיים וגם במקומות יהודיים) הרגישו נוח יותר במקומות עבודה יהודים מבחינה ארגונית, ונוח יותר נפשית במקומות העבודה הערביים.

אף אחד מהם לא ראה במקום העבודה משהו זמני, זו העבודה ולמרות התחושות הקשות לעיתים, חוסר קידום ושכר נמוך יחסית לעמיתיהם היהודים אין בכוונתם לעזוב.

שאלתי את תוויבה למה נשים הן אמיצות יותר, כועסות יותר, נאבקות יותר.
תוויבה הסבירה שנשים בסיטואציה הזו מורגלות במאבק עוד מהבית, היה להן מאבק בבית, במשפחה הרחבה ובחברה הערבית על יציאה מהבית.

ואיך משפיעה עבודת התזה שלך על חיפוש העבודה שלך עם סיום לימודייך ?

ציפיתי שתוייבה תגיד שהיא מחפשת עבודה בארגונים ומוסדות ערביים, אבל אולי הראייה המפוכחת שלה וניתוח המציאות, הבהירו לי ולה שהיא מחפשת את מקום העבודה המעורב. ממגוון סיבות מעשיות ואידאולוגיות והיא מוסיפה ואומרת :"אני לא רוצה התנתקות מהחברה היהודית, אני באה מכפר שמורכב מדרוזים, מוסלמים ונוצרים בלימודי חוויתי רבות את המפגש עם השונה, אני מכירה את המורכבות ולא חוששת ממנה"

ולמרות זאת, היא מוסיפה, בחרתי את נושא התזה כדי לחשוף את היהודים לנושא, להתנהלות ולרגשות. לפעמים נשבר לי מהבורות שמצויה אצל היהודים, בשבילכם כל אישה עם רעלה  היא פלחית, נשואה, לא משכילה, סטריאוטיפים, סטריאוטיפים על הערבים וכולם שליליים...

תוויבה מג'דוב

النساء يقاومن اكثر من الرجال، تثبيت الهوية الفلسطينية كرد على الصهيونيةـ وهناك الكثير من النتائج المذهلة. مقابلة مع تويبة مجدوب حول بحثها للقب الثاني..

תוויבה מג'דוב
ישובים
תוויבה מגדוב تويبه مجدوب:

תושבת כפר אבו סנאן, בוגרת לתואר ראשון במדעי החברה בהצטיינות במכללת גליל מערבי וסטודנטת שנה א לתואר שני בפסכולוגיה חברתית באוניברסיטת בר אילן.


חדוה ליבנת حدفا لفنات:

הכותבת הינה מצוות דוגרינט , עוסקת בחינוך ,שינוי חברתי, והדרכת סיורים חברתיים בגליל


תגובות

שני צדי המטבע

אהבתי את הגישה שלוקחת אחריות אישית להצלחה גם כשיש גזענות ואי קבלה. נראה לי שזו הדרך להתמודד במדינה של מיעוט ורוב וסטיגמות ומה לא.

כמו שנעים ח'יר מסוגל להצביע על השונות התרבותית וההשפעה שלה על דפוסי העבודה, ומסכם שלמרות הגזענות יש למיעוט הזדמנות ללמוד דפוסי עבודה חדשים ולהרוויח מכך,  מן הראוי שגם הרוב שפועל בהתנשאות כלפי המיעוט יהיה מסוגל לראות את הצד שלו.  להכיר  את הצדדים הגזעניים הבלתי נשלטים שבו.

הנה דוגמא קטנה: לפני כחודש חיפשתי באתר של קופת חולים תור לרופא/ת נשים. האפשרויות הקרובות ביותר היו שמות גבריים ושם נשי ערבי. היסוס קל ובחירה באישה. ככה זה, בגניקולוגיה אני מעדיפה רופאה.. הגעתי לבדיקה ופגשתי רופאה מוסלמית עם תלבושת מסורתית דתית. כן, אני מודה שזו היתה הזדמנות בשבילי לחוות שלל רגשות כולל חשש ודחיה. כמובן שהבדיקה היתה מקצועית והרופאה היתה נהדרת.

לחשיפת מחקרה של תוויבה מגדוב לציבור הרחב יש חשיבות רבה בעיני. זוהי הזדמנות להוציא את השדים מן הבקבוקים או לפחות להכיר בקיומם.

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required