החברה להגנת הטבע משקיעה בקהילות הדרוזיות והצ'רקסיות בגליל

נושא

5 מרכזי לימוד שדה (מל"שים) חדשים של החברה להגנת הטבע הושקו בגליל, ביישובים ריחניה, עין אל אסד, אבו סנאן, גת יאנוח וראמה, במטרה לחבר את הקהילות המקומיות לפעילות סביבתית וחינוכית.

מוהנה פארס, הממונה על הדרוזים והצ'רקסים במשרד החינוך: "המגזר הדרוזי הוא חלק בלתי נפרד מהטבע, נמשיך להביא את התקציבים לקיום הפעילות של מרכזי לימוד השדה"

ב31.5.12 בטקס שהתקיים בכפר עין אל אסד בגליל העליון, במעמד ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות בצפון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע קושה פקמן, מנהל תחום המיעוטים במשרד ראש הממשלה האשם חוסין, נציג משרד החינוך מוהנה פארס ואורחים נוספים, הושקו 5 מרכזי לימוד שדה (מל"שים) חדשים של החברה להגנת הטבע, לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, ביישובים ריחניה, עין אל אסד, אבו סנאן, גת יאנוח וראמה. 

המל"שים של החברה להגנת הטבע הם זרוע חברתית – חינוכית הפועלת ביישובי הפריפריה. הפעילות החברתית – סביבתית בהם מתקיימת בקרב הקהילה, בשיתוף עם הרשות המקומית במקום, למען צמצום פערים בחברה הישראלית. המל"שים של החברה להגנת הטבע נמצאים כיום בקצרין, קריית שמונה, מעלות, שלומי, עכו, מג'אר, לוד, שדרות ושער הנגב ואילת.

מוהנה פארס, הממונה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי במשרד החינוך, אמר באירוע: "אם הייתם מדברים על הקמת מרכזים ללימודי שדה בכפר דרוזי לפני כמה עשרות שנים, היינו אומרים שזה אבסורד. המגזר הדרוזי הוא חלק בלתי נפרד מהטבע, הוא חי בטבע ומכיר את הטבע המקומי יותר טוב מכל אחד אחר. אבל הדור העכשווי הוא דור דיגיטאלי שכבר אין לו שום צורך בעבודת השדה, ועל אף היתרונות שבכך, יש לזה גם הרבה חסרונות. אסור לנו לאפשר את הנתק הזה בין ילדי העדה לבין הטבע והלמידה על חשיבות השמירה על הטבע.

הסיבות לקשר בין האדם לסביבה מצויות במסורת שלנו, הדרוזית והצ'רקסית, יש לחזור לתרבות המסורתית וללמוד את המסורת. את העדה הדרוזית והצ'רקסית יש לחנך על הערכים המקומיים. מרכזי השדה קמו מתוך מפגש בין המגזר השלישי והמדינה ויש לכך משמעות עמוקה. אנחנו מברכים על הפרויקט ומבטיחים להמשיך ולהביא את התקציבים הנדרשים לקיום הפעילות של מרכזי לימוד השדה. אנו רואים באחריות של מרכזי השדה להביא עוד ועוד ילדים, אשר יהיו חלק מהלמידה הסביבתית".

מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן: "המל"שים הם שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, החברות הדרוזית והצ'רקסית והחברה להגנת הטבע. כל המעורבים נרתמו למשימה וזה מה שייצר שיתוף פעולה מוצלח כל כך, חיבור ערכי בין החברה להגנת הטבע לתושבים המקומיים. החברה להגנת הטבע תעשה כל שביכולתה על מנת לקיים, לקדם ולהרחיב את הפעילות במל"שים שהוקמו ובחדשים נוספים שיוקמו בעתיד".

מנהל המל"שים בחברה להגנת הטבע, יוסף עסאקלה: "הרעיון המרכזי של המל"שים הוא לצמצם פערים בין התושבים והסביבה ולשמחתי, מצאנו במשרד ראש הממשלה, משרד החינוך וברשויות המקומיות שותפים פעילים ומהירים, שהיו מוכנים להזיז הרים, לקבל החלטות ולהקצות מקום לפעילות – דברים שהם לא מובן מאליו".

 

מקור הידיעה: החברה להגנת הטבע

בטקס חנוכת המל"שים בעין אל אסד

בטקס חנוכת המל"שים בעין אל אסד
ישובים
תגיות כתבה
תיוג

עוד במדור חינוך וספורט التعليم والرياضة

תגובות

למה החברה להגנת הטבע מפרידה בתוך הערבים בנושא שמירת טבע?

זה מה שליאור שורר כתב לנו בפייסבוק
מצד אחד התשובה היא פשוטה - החלה"ט, כמו רבים אחרים, מפתחים פעילות ברשויות הדרוזיות והצ'רקסיות כי שם יש כסף שאין במקומות אחרים. וכולם רוצים לנצל את ההזדמנות ולעשות טוב.
מצד שני - רב הכפרים הללו מעורבים, והמל"שים, כמו תכניות אחרות, משרתים את כל האוכלוסיה - דרוזים, מוסלמים ונוצרים.
באבו סנאן, לדוגמת קצה, הדרוזים הם מיעוט ואפילו לא העדה הגדולה ביותר, אבל כולם יודעים שכדאי להישאר ולהחשב ישוב דרוזי (ולא כדאי שראש המועצה לא יהיה מהעדה) כדי להמשיך ולזכות בתקציבים.
אבל מצד שלישי - מה האלטרנטיבה? (של התושבים ושל הארגונים) - לא לעשות איפה שאפשר? לא לקבל מה שניתן?
השאלה הזאת היא ברמת מקציבי התקציבים. נראה אם הם יענו לך בפייסבוק או בדוגרינט..

תגובה נוספת שהגיעה בפייסבוק

  • Leon Gershovich ראשית, כאשר המשאבים מוגבלים טבעי להעדיף השקעה באותן העדות ובאותם המגזרים הנותנים מעצמם והמשקיעים לטובת מדינת-ישראל והגשמת הציונות. שנית, הקהילות הדרוזיות והצ'רקסיות אינן קהילות ערביות. אין בעובדה זו משום אמירה לפיה אין להשקיע גם בקהילות ערביות.

 

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required